דילה באירמוב גרה בבית שכור בירושלים שאותו עיצבה במגע קסם, כך שיזכיר את האלמנטים העיצוביים עליהם גדלה בעיר הולדתה בדרום קווקז. על שכבות המראה האתני הוסיפה דילה פרשנות אישית מתובלת היטב וצבעוניות שובה. כל אלה יצרו מכלול יפהפה בתקציב צנוע. ועל הקיר הכחול המדהים בחדר השינה אין צורך שנכביר במילים, נכון?

דילה: בבית שלנו גרים בן זוגי – אורן, אני, ביל החתול הפרסי המפואר ומוניקה חתולת ההימלאיה הביישנית. אני בעלת עסק לעיצוב וסטיילינג בשם  Delirium Decor וגם בעלת חנות באותו שם, בה אני מוכרת אביזרים משלימים לעיצוב הבית, הנוצרים בעבודת יד מבדים ושטיחים עתיקים ונדירים מכל העולם. לעסק שלי קראתי דליריום דקור משום שהוא מכיל שלוש אותיות מהשם הפרטי המלא שלי דילרה. במקור השם הוא משורשים פרסיים והמשמעות שלו 'היא אשר מאירה את הלב'.

אנחנו גרים במקום מאוד פסטורלי ליד יער ירושלים. לפני 6 שנים, כשנכנסתי לבית בפעם הראשונה מייד התרשמתי מהתקרות הגבוהות וגם מהחדרים והחלונות הגדולים. כשעברנו לכאן הבית היה ריק לגמרי ובמהלך השנים העיצוב הלך והתגבש סביבי, עד שקיבל את התחושה הביתית שמאפיינת אותו היום. בעלי הבית הנהדרים נתנו לי חופש בבחירת העיצוב לבית.

במקור אני מדרום קווקז. ירושלים מאוד מזכירה את העיר בה התגוררתי, דרבנט. שגם היא עיר עתיקה מאוד, מגוונת בהרכב האוכלוסיה ובריבוי התרבויות שבה. היה לי ברור שאני רוצה לגור בירושלים, ובית הכרם התאימה לי יותר משאר האזורים בגלל האוכלוסיה הצעירה והחילונית ברובה, מה שהצטרף לעובדה שהרבה מחבריי מתגוררים באזור.
המראה שרציתי להשיג בדירה הוא אתני-בוהמי עם תחושה ביתית שלוקחת אותי לאלמנטים עיצוביים עליהם גדלתי: האווירה, השורשים, התרבות הרבגונית והאתניות מצד אחד וחיבור לעכשווי, לטרנדי בלי להיגרר לשבלונות.
אני בעד חידוש ושיפוץ רהיטים ישנים ולתת להם חיים חדשים: כל רהיטים בסלון מאוד יקרים ללבי, כי חידשתי אותם והענקתי להם מקום מיוחד בכל אחת מפינות הבית.
את הכריות האתניות שעל הספה בסלון תפרתי מבדים ארוגים ובהדפסים ידניים שלקטתי מכל מיני מקומות בעולם (אפריקה, תאילנד, הודו, דנמרק).

אני חובבת אדוקה של רהיטים דניים משנות ה-60, לכן הסגנון הזה גם שולט בעיצוב הסלון.
מאוד רציתי להכניס עוד צבע דומיננטי בסלון אך לא צבעוני מדי, כך החלטתי על צביעת קיר אחד בסלון באפור כהה. הקיר הזה מהווה רקע "פוטוגני" לפינה המזרחית שלי: שטיח עתיק קווקזי, הדום שתפרתי מבד תאילנדי בהדפסה ידנית, שולחן מרוקאי עתיק ומראה גדולה במסגרת זהב שמצאתי ברחוב, ש"פותחת" את החלל.
קיר יצירות בסלון, כולו מורכב מעבודות צילום וציור של החברים המוכשרים שלי. אני מוקפת באנשים מאוד יצירתיים שמצליחים כל אחד בתחומו.

בחדר שינה תמיד הרגשתי צורך לשנות ולחדש ולעצב לפי ההרגשה. כך עם הזמן הקיר הארוך ביותר בחדר נצבע בכחול עמוק (Nautilus של נירלט LTA1204A ) – סוג של העזה עיצובית לחלל של דירה שכורה.

הוספתי לקיר הזה את עבודות המקרמה שיצרתי לבד, מניסיון ראשון, כך שהם לא נראים הכי מושלמים, אך עדיין הוסיפו חמימות לקיר הכחול.

תמיד אהבתי את השילוב של זהב עם כחול, שנבע מאהבה לכלי חרס רוסיים מימי הצאר: אז הוספתי מכלול של מראות קטנות ועדינות ממוסגרות בצבע זהב.

המיטה המתכתית השחורה, מתנת אמא, השתלבה באופן מושלם לחדר הלא קטן הזה (20מ"ר). כלי המיטה הם מפשתן שאני מעריצה בשל איכות הבד והמגע הנעים.

גם בחדר השינה חידשתי בעצמי את רוב הרהיטים. למשל, ספסל הטלפון, שריפדתי בקטיפה צהובה ושידת מגירות שקיבלתי מסבתא. צבעתי אותה באפור נייטרלי והוספתי ידיות חרס עם אלמנטים של זהב.

בכל הבית פיזרתי עציצים בגדלים שונים שמוסיפים הרבה חמימות וחיוּת לבית. במרפסת הסגורה (שהיא גם פינת עבודה שלי) יצרתי סוג של חממה קטנה לעציצים – תענוג לעבוד שם באור עם הצמחייה העשירה והחלונות גדולים.

הפריט האהוב עלי ביותר בבית הוא השטיח העתיק שקיבלתי במתנה מסבתא, עשיר בסמלים וצבעים חמים ומעניק תחושה של בית. אני אוהבת להשתמש בהרבה פריטי טקסטיל בבית, למרות הסירבול הרב בטיפול והניקיון שלהם. גדלתי בבית מלא שטיחים, סבא שלי ניהל בית חרושת לשטיחים בקווקז.

יש לי יחס דואלי לצבעוניות. עם השנים אני מתחילה להבין, ופחות לחשוש משילובי צבעים. פעם נמשכתי יותר לסגנון הלבן -המינימלסטי והתהליך של חיבור לצבעוניות נמשך מספר שנים, עד שהתחלתי להשתמש יותר בצבעים.
בעיצובים שלי אני מתחברת אל בחירת הצבעים דרך צבעוניות השטיחים – אני מנסה לפרק מהם 3-4 צבעים עיקריים ומשתמשת בהם בעיצוב שלי.

בניגוד לעיצוב למישהו אחר שבו העבודה מסתיימת בסיפוק ואין צורך להוסיף ולהמציא את עצמי שוב ושוב, העבודה של העיצוב לעצמי בעצם אף פעם לא נגמרת, ובכל פעם אני מוסיפה ומשנה.
תוך כדי תהליך העיצוב של הבית שלי, למדתי לא לפחד מצבעוניות, לא לחשוש משילובים מעניינים בין מודרני לעתיק וגם למדתי שאני יכולה ליצור דברים במו ידיי ולהינות מהם.

היה לי ברור שבשל העובדה שמדובר בבית שכור, אנסה לא להיכנס להשקעות רבות. לכן מראש אני מכוונת לעשות בעצמי כמה שיותר ולהשתמש ביכולת שלי ליצור דברים. כך ההשקעה נשארת רק בזמן עבודה שלי. הצורך שלי ליצור תחושה של 'בית', אפילו בחלל שכור, שווה מבחינתי את ההשקעה.