יש משהו שמאוד מסקרן אותנו בנשים שחיות את החזון שלהן בהרבה שכבות. כאלה שכל שכבה שמקיפה אותן מייצגת בדיוק את התמצית, ובאותו זמן יכולה גם לעמוד בפני עצמה. בבתים שנעה בר-לב דוידור מעצבת, בבגדים ובפריטי האמנות והעיצוב שהיא יוצרת, יש את המהות הברורה של נעה.
המהות הזו קיימת גם בבית הפרטי של נעה. הבית במושב אביחיל נבנה לפני כשני עשורים והוא מהווה המחשה לעיצוב שהוא מעל הזמן, מעל האופנות המתחלפות. שום דבר לא יוכל לנצח את הרלוונטיות שלו. אהבנו במיוחד את התחושה בבית שהוא לא מרגיש מוקפד. אין בו שמץ של מאמץ. זה בית שהחיים נאספו בתוכו ויצרו אותו, ועם השנים הוא ספג ביסודותיו את האופי של דייריו והפך להיות מושפע ומשפיע.

סיור קצר

גודל הבית הוא 280 מ"ר והוא בנוי על פני מגרש של 600 מ"ר ומורכב מארבעה מפלסים: מפלס החלל הציבורי שכולל סלון, מטבח וחדר שירות, מפלס הביניים הכולל את שני חדרי ילדים, הקומה התחתונה שבה נמצאים חדר העבודה וחדר המשפחה והקומה העליונה ובה יחידת ההורים. הדבר הראשון שנשאנו אליו עיניים כבר כשנכנסנו, היה התקרה הגבוהה מאוד באיזור סלון.

ביקור אצל נעה בר-לב דוידור, צילום: אורית ארנון, www.pnim.co.il

ביקור אצל נעה בר-לב דוידור, צילום: אורית ארנון, www.pnim.co.il

מרצפות האבן בגדלים השונים, דלתות וחלונות העץ, תקרת העץ בסלון, הקירות והתקרה שמכוסים בטיח בעל טקסטורה גורמים לתחושת חומר מאוד נוכחת, עוטפת ומחבקת. הזמן עשה רק טוב לחומריות הטבעית של הבית.

ביקור אצל נעה בר-לב דוידור, צילום: אורית ארנון, www.pnim.co.il

במפלסי החדרים הריצפה מחופה בעץ ובקומת המרתף הריצפה מחופה בשילוב מיוחד שלא נתקלנו בו עד כה, של בטון מוחלק ועץ.

ביקור אצל נעה בר-לב דוידור, צילום: אורית ארנון, www.pnim.co.il

ביקור אצל נעה בר-לב דוידור, צילום: אורית ארנון, www.pnim.co.il

דלתות הבית היו חלק מאוסף הדלתות מפירוק של נעה, שאותן ליקטה ממקומות שונים עוד לפני שנבנה הבית. בתהליך התכנון והבנייה הותאמו המפתחים לדלתות האלה.

ביקור אצל נעה בר-לב דוידור, צילום: אורית ארנון, www.pnim.co.il

ביקור אצל נעה בר-לב דוידור, צילום: אורית ארנון, www.pnim.co.il

במטבח הגדול לוקטו רהיטים ישנים מכפרים באירופה ועליהם תצוגה זמינה של מזון וכלים, שאת חלקם יוצרת נעה, ומהווים חלק פונקציונלי ועיצובי במטבח.

ביקור אצל נעה בר-לב דוידור, צילום: אורית ארנון, www.pnim.co.il

ביקור אצל נעה בר-לב דוידור, צילום: אורית ארנון, www.pnim.co.il

ביקור אצל נעה בר-לב דוידור, צילום: אורית ארנון, www.pnim.co.il

ביקור אצל נעה בר-לב דוידור, צילום: אורית ארנון, www.pnim.co.il

בצמוד למטבח נמצא חדר השירות שמכונה בפי בני הבית "החדר" והוא בעצם חלל עסוק ופעיל מאוד של עבודה, יצירה ואיחסון.

ביקור אצל נעה בר-לב דוידור, צילום: אורית ארנון, www.pnim.co.il

ולפני הראיון עם נעה, יוצאות איתכם רגע החוצה רק כדי שתראו כמה יפה בגינה ובחזיתות הבית. נעה אומרת שבאביב הרבה יותר ירוק ופורח כאן. עבורנו זה היה מדהים מספיק גם בשיאו של הקיץ.

ביקור אצל נעה בר-לב דוידור, צילום: אורית ארנון, www.pnim.co.il

ביקור אצל נעה בר-לב דוידור, צילום: אורית ארנון, www.pnim.co.il

ביקור אצל נעה בר-לב דוידור, צילום: אורית ארנון, www.pnim.co.il

ביקור אצל נעה בר-לב דוידור, צילום: אורית ארנון, www.pnim.co.il

מי אני

הבנתי משהו מאוד חזק בשנים האחרונות, שהאחד שלי הוא הרבה. אני אדם של ניואנסים. קשובה באופן יוצא דופן למה שקורה. לאיך שקורה, לטבע, לצירופי המקרים שהם היסודות לדבר הבא בכל תחום. מרגישה דרך הידיים, אינטואיטיבית מאד. מתרגשת בקלות. מדייקת, עסוקה בלעשות הרמוניה, בליצור את היפה והפואטי מכל דבר. מחברת סיפורים באמצעות ויז'ואל. אמנית. הומניסטית. טולרנטית. סקרנית. חקרנית. מחוברת. מחפשת את הקסם.
ביקור אצל נעה בר-לב דוידור, צילום: אורית ארנון, www.pnim.co.il

אני אמא לשני ילדים מדהימים רומי ותומר. בן הזוג שלי – יובל, הוא יזם ומנכ"ל של חברה בתחום איכות הסביבה. הוא אדם מאוד מוכשר בהרבה תחומים, ואנחנו שני "פרוייקטורים". יש לנו הרבה פרוייקטים משותפים ומעבר לזוגיות והמשפחה, החיים שלנו הם פרוייקט. את הבית הזה בנינו במו ידינו. יובל הוא ממש יועץ-העל שלי, גם בבילונגינג.

ביקור אצל נעה בר-לב דוידור, צילום: אורית ארנון, www.pnim.co.il

המנוחה האמיתית שלי היא בעשייה ואני זקוקה לעשייה מאוד מזוקקת. זה סוג של מדיטציה בשבילי. גם כשהסטודיו נמצא לפני השקה או אירוע גדול והכל כאוטי מסביבי, אני תופסת שעתיים עבור פרוייקט שמכניס אותי לשקט ומאפס אותי. כולם בסטודיו כבר צוחקים עליי בגלל זה.

ביקור אצל נעה בר-לב דוידור, צילום: אורית ארנון, www.pnim.co.il

הבית שלי

הבית שלי לא השתנה כבר 20 שנים. אחת המחמאות שאני מקבלת על הבית היא שהבית גם מאוד אישי, וגם מאוד מזמין ומחבק את מי שנכנס. בזמנו, היתה לנו התלבטות גדולה אם בכלל לקנות את המגרש הזה. גרנו ביפו, ושאלנו את עצמנו מה לנו ולחיי הבורגנות האלה. התחלתי לעבוד עם אדריכל, ובהמשך עבדתי לבד מול מהנדס והתחלתי להיכנס לפרטים ברזולוציה יותר ויותר גבוהה. זה היה שיעור קשה ומדהים בשבילי. ליובל יש ידי זהב, והוא בנה בשתי ידיו המון דברים בבית. נשארנו פה הרבה יותר שנים ממה שחשבנו, כי הבית עשה עבודה טובה איתנו.

ביקור אצל נעה בר-לב דוידור, צילום: אורית ארנון, www.pnim.co.il

ביקור אצל נעה בר-לב דוידור, צילום: אורית ארנון, www.pnim.co.il

יפן

למדתי עיצוב אופנה בשנקר ולימדתי הרבה שנים בשנקר. הייתי מעצבת אופנה מאוד מצליחה, והיה לי מאוד ברור ששם מתמקדת העשייה שלי, אבל הלידה של רומי וחופשת הלידה שבאה אחריה התחילו לשנות אצלי את הדברים. יובל ואני דיברנו, ובשיחה עלה הרצון שלי לנסוע ליפן. יובל שאל אז בשיא הפשטות: "אז מה הבעיה?", וכחוקר צעיר התחיל להתכתב עם היפנים ולחפש הזדמנויות. כשרומי היתה בת 8 חודשים נסענו ליפן ושם הכל השתנה. החוויה שלי מיפן היתה כל כך עוצמתית. למרות שבאתי מתחום האופנה, לא עניינה אותי האופנה היפנית, אלא דווקא האסנס, המהות. הייתי לוקחת את רומי ומשוטטת במנזרי זן, במקדשים, בגינות. ראיתי שם דברים ש-3000 שנה לא משתנים, עדיין נראים מושלמים וגם יש שם את ההבנה העמוקה שבכלל לא צריך לשנות אותם. הבנתי שלא צריך להמציא שום גלגל, צריך רק להתבונן.

ביקור אצל נעה בר-לב דוידור, צילום: אורית ארנון, www.pnim.co.il

ביפן יש תרבות שלמה סביב העניין של אריזת מתנות, והתחלתי להתעסק עם זה. ארזתי עם דברים כמו עלי שלכת ופיסת דשא, וכשהייתי נותנת לאנשים את המתנות הם לא רצו לפתוח אותן. יובל התחיל לצלם את זה, ויום אחד קיבלתי טלפון מהוצאת ספרים שהודיעה לי שהם רוצים להוציא את הצילומים האלה כספר. זה ממש סיפור אגדה, כי ללמד את היפנים לארוז זה ממש למכור קרח לאסקימוסים. אחרי יפן חזרנו לארץ ולא רציתי יותר לעצב בגדים. כולם מסביב מאד הופתעו מההחלטה שלי, וזה היה קשה, כי זה מה שלמדתי והיייתי טובה בזה. הרגשתי שאני לא רוצה יותר לעצב דברים שהקיום שלהם קצוב בזמן, שמתאהבים בהם ואחר כך זורקים. אחרי יפן כבר לא רציתי שהקנבס שלי ליצירה יהיה במקום הזה של הזמניות. אמנם חזרתי ללמד בשנקר, אבל הקורסים שלי הפכו לאחרים. כבר לא לימדתי לבנות קולקציות בגדים, הייתי יותר ב-ART TO WEAR. הבגד ככסות, כפורמט. היחס שלי לאמנות והיחס שלי לעיצוב מוצר הם מאוד דומים.

עיצוב בתים

הדרך שלי לעיצוב בתים הייתה נסיבתית כמו כל דבר אחר בחיים. האיש שעשה פה בבית שלי את הטיח מאוד התלהב מהבית והזמין אותי לתכנן את הבית שלו וככה זה התחיל. את השיעור הכי גדול למדתי על הבית הזה. כנראה שאני אמיצה, למרות שלא תמיד הייתי כזאת. יש לי מתנה גדולה: יש לי חיבור יוצא דופן עם חומרים. אני פשוט רואה, שומעת, מבינה חומרים בצורה מאוד עמוקה, ואני לא מפחדת לשחק איתם.
אני לא מאמינה ב"הלבשת בתים". אני חושבת שהכל צריך לבוא מבפנים. כשאני עובדת עם לקוחות חדשים אני עושה עבודת מחקר מאוד מעמיקה, סוג של מנטורינג ארוך מאוד שבסופו הבית פשוט קורה מעצמו. יש אנשים שקוראים בקפה, אני יודעת לקרוא בבתים.

ביקור אצל נעה בר-לב דוידור, צילום: אורית ארנון, www.pnim.co.il

קליפורניה

בשנת 2000 עשינו רילוקיישן לקליפורניה לשלוש שנים בעקבות העבודה של יובל. התמקמנו בברקלי שהיא גן עדן אורבני ורב-תרבותי. שם קרה לי עוד נס: חברה טובה מהארץ הכירה לי אמנית בינלאומית שיש לה קבוצת אמנים. זו הייתה קבוצה מדהימה, היינו נפגשים פעם בשבועיים ושם פרצה ממני האמנות והתחלתי ליצור בטירוף. זה היה בדיוק ההפך מעיצוב שמחפש לתקן ושואף להרמוניה. זו הייתה תקופת חיים מהממת מבחינה אישית ומשפחתית. כשחזרנו לארץ היה לי ברור שאני צריכה סטודיו, ושהסטודיו צריך להיות מחוץ לבית.

ביקור אצל נעה בר-לב דוידור, צילום: אורית ארנון, www.pnim.co.il

בילונגינג

אחרי קליפורניה הסיפור של בילונגינג כבר היה באינקובציה, למרות שעדיין לא הבנתי את זה אז. התעסקתי בעיצוב, באמנות, באדריכלות והיה לי קושי בחוסר ההחלטיות הזה, של איפה אני ומה המקום האחד שלי. היה בי משהו לא שקט. זה היה מאוד מבלבל – על מה לשים את האנרגיות?
בסופו של דבר הלכתי ליועץ ארגוני והתחלתי לספר לו על החלום, על הויז'ן שיש לי. לא הבנתי אז את החלום, אבל הבנתי שיש לי בראש פלטורמה שמחברת את כל העיסוקים שלי ביחד: את הטיפול בחלל, את העיצוב, החפצים. התחלתי לכתוב הכל במחברת.
יובל הביא לי פעם לְבֵנָה שעליה כתוב: "what would you attemp to do if you knew you could not fail?" ניסיתי לחשוב על המקום הזה שאני רוצה ליצור מתוך הנחה שאני יודעת לעשות הכל ואין שום דבר שמגביל אותי. התחלתי לכתוב אותו. כתבתי הכל. הריח שלו, האווירה שלו. לא מזמן יצא לי לשלוף את המחברת הזו והקראתי משם לצוות בסטודיו. ההתגשמות הפיזית של המקום מדוייקת אחד לאחד, התרגשתי.
בילונגינג הוא מאוד אוטוביוגרפי. הוא המקום שמרכז בעצם את כל העשייה שלי. סך כל הדברים שעשיתי ואני עושה בחיים. הוא מבטא גם את חוסר היכולת שלי להחליט אם להתמקד ספציפית רק באדריכלות, אמנות או עיצוב. בראש שלי אני בכלל במאית. מדמיינת סצנה, ואז ניגשת ליצור את כל הדברים שקורים שם מאפס. יש לי תמונה, ואז אני צריכה להתחיל לייצר אותה.
ביקור אצל נעה בר-לב דוידור, צילום: אורית ארנון, www.pnim.co.il

סגירת מעגל

גם ההתפתחות של בילונגינג היתה אבולוציונית. ברגע שהגיעה הספה הראשונה שייצרנו, אז אמרתי: "או.קיי, אז מה תלבש המארחת?". ואז חזרתי לבגדים. אני אוהבת בגדים מפשתן, מקומט, א-גילי, א-טרנדי, א-זמני. חליפות שקונות לקוחות בנות 17 וגם לקוחות בנות 90. זה בשבילי בעצם לחזור לבגדים ממקום אחר, בלי הקטע של אופנה, בלי הקטע של גיל.

טרנדים

אני יכולה להיכנס לבתים של אנשים ולדעת באיזה שנה הם נכנסו לבית לפי הטרנדים ששלטו אז. אני מאמינה שצריך לשמור את הטרנדים למקומות המתחלפים, למסעדות, ללובי של מלון. בבית חשוב לדעת מה באמת אוהבים ולמה אוהבים את זה. לתת לטרנדים לחלוף מעלינו. אין לי פינטרסט כהחלטה, ואין לי מושג מה קורה שם. מצד אחד, זה סופרמרקט מטורף של דברים, מצד שני, אני חושבת שזה מאוד מבלבל אנשים. הם רואים שם תמונה יפה, הולכים עם זה לנגר ואחר כך רואים את זה בכל מקום כי כולם ראו את אותה תמונה.

ביקור אצל נעה בר-לב דוידור, צילום: אורית ארנון, www.pnim.co.il

חלומות

להמשיך לפתח את המותג ואת המקום בכיוונים שהולמים את רוח הבילונגינג. להוציא לאור ספר על הפרוייקט הזה. ליהנות מכל רגע.
ביקור אצל נעה בר-לב דוידור, צילום: אורית ארנון, www.pnim.co.il

לקחנו הביתה

את היכולת להתמסר לשדה נרחב של יכולות ביטוי אסתטיות על הסקאלה שנעה בין עיצוב לאמנות, והחיבור של כל היכולות האלה לעשייה בעלת אמירה אישית ומגובשת מאוד. את השובע מהזמני והאופנתי שעוד רגע יימאס ויפוג תוקפו ואת והרצון להעמיק בבסיס, בפשטות. את תחושת האחריות על הסביבה והרצון לשמר סוגי מלאכות שכבר נכחדות מהעולם ולפרנס בעלי מקצוע מקומיים.
נעה יקרה-אהובה-מהממת, תודה לך על שהארת את עינינו בדרך ההסתכלות הכל-כך מיוחדת שלך. תודה על הביקור המחבק והמפנק הזה שהתארך הרבה מעבר לרגיל, רק כי היה לנו קשה לעזוב.
תודה רבה לאורית ארנון שצילמה לנו כל כך הרבה תמונות יפהפיות והקשתה עלינו הפעם מאוד את מלאכת הבחירה. עוד תמונות תוכלו לראות גם באינסטגרם שלנו.
ותודה לצור ליבנה על צילום ועריכת הסרטון היפהפה הזה שמצליח להעביר את החוויה של ביקור מיוחד, בית מיוחד, אשה מיוחדת.

לקישור לאינסטגרם שלנו

3 תגובות

  1. בתאל בן ברוך להגיב

    בית מהמם וקסום..

  2. ויוי גן מור להגיב

    נעה,הבית שלה -הם אחד
    נעה וbelongong הם אחד
    זה walk your talk and talk your walk
    Magic -קסם קורה כשחווייה אמיתית ייחודית
    וכובשת כמו נכנסת ללב יחד עם הנשימה.

  3. ח ל י להגיב

    היא קוראת בבתים וקוראת באנשים, נעה קוסמת נהדרת ( ואהובה )

השארת תגובה