בישוב הגלילי שבו אני גרה יש בתים ותיקים בני 20-30 שנה לצד בתים בני שנים אחדות וכאלה שעדיין נמצאים בשלבים שונים של תהליך הבניה. כיישוב שלא הטיל מגבלות רבות על הבונים במסגרת התב"ע, נוצר בו מיקס מקסים של אינטרפטציות למושג "בית".

מול בית העץ יש בית צבעוני ושמח שמזכיר לי את מקסיקו, לידם יש קבוצת בתים בקווים נקיים ומודרניים, ובמעלה אותו רחוב יש שני בתים לבנים עם השראות יווניות ברורות.

הבתים האלה כל כך שונים זה מזה, ועדיין בתוך החורש הגלילי שבו הם נטועים, כולם נראים לי "ישראליים" באותה מידה. אז האם יש בכלל דבר כזה – עיצוב ישראלי? למסורת עיצובית לוקח זמן להתהוות, וכמדינה צעירה ששורשיה נטועים בכל כך הרבה מקומות, אפשר היה לחשוב שהתשובה לשאלה הזו לא תהיה כל כך מובנת מאליה, אבל מעצבות ששאלתי לדעתן בנושא השיבו באופן חד משמעי – כן, יש עיצוב ישראלי.

"יש עיצוב ישראלי כמו שיש אוכל ישראלי", אומרות מיה שגיב סלומון וענבל גלעדי מסטודיו IN2. "מצד אחד, יש פלאפל, פשוט זמין ומקומי, כמו דירת שיכון עם רצפת שומשום ומלא אור טבעי. מצד שני, אנחנו מדינה צעירה, בלי מסורת של שנים ולכן נוטים מאוד לאמץ השפעות עכשוויות, שלא לומר טרנדיות, ולכן היתה תקופה שהעיצוב הישראלי נראה קצת כמו בית טוסקני, ועכשיו הכל סקנדינבי. ההגדרה לעיצוב ישראלי היא רחבה כי היא כוללת בתוכה מיקס של השראות, קיבוץ גלויות. ממש מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית".

"עיצוב ישראלי בעיניי", אומרת רוית רוד, "הוא תוצר של מסורות ועמים קודמים שהיו כאן בתקופות שלטון שונות, של המיקום שלנו – הים התיכון, של חומרים המאפיינים את הסביבה, של אקלים, של טמפרמנט ושל השפעות מסגנונות עיצוב אחרים. אנחנו מדינה צעירה, ולעומת העיצוב האירופאי הקלאסי, שהוא בן מאות שנים, העיצוב הישראלי הוא צעיר ועדכני יותר. עיצוב שהוא "מודרני חם" או "כפרי לייט" בהחלט מתכתב עם מה שאני מגדירה כעיצוב ישראלי".

"אני חושבת שככל שעובר הזמן – כך העיצוב בישראל נעשה יותר ויותר מושפע מעיצובים בינלאומיים" אומרת סיון קונולינה. "כמו בהרבה תחומים אחרים, גם בעיצוב אנחנו חשופים מאוד לטרנדים ולמגמות מרחבי העולם, בפרט מאז שהפינטרסט נכנס לחיינו. בעבר אנשים הגדירו את רצונותיהם קודם כל לפי פונקציונליות, בעוד שכיום השפה העיצובית היא אחד הדברים הראשונים שעולים בראיון שלנו מול הלקוחות. מונחים כמו "סגנון סקנדינבי", "שאבי שיק" וכו', שמתייחסים לסגנונות מיובאים מחו"ל, כבר שגורים בפי כל".

אז מה בכל זאת מאפיין את העיצוב "שלנו" ?

"מאחר שהעיצוב הישראלי לא בהכרח מוגדר באמצעות סגנון – הייתי אומרת שהוא מוגדר בעיקר באמצעות חומרים", מוסיפה סיון. "בהיבט הזה אנחנו קצת יותר שמרניים. ברוב המטבחים השיש הוא עדין אבן קיסר ומעטים מתנסים במשטחים מחומרים אחרים. גם העצים המשמשים לנגרות הם מקבוצה קטנה יחסית, כשהאלון הוא השולט התורן כרגע. בנוסף להיבט החומרי – ברוב הבתים הישראליים קלות התחזוקה היא תנאי סף חשוב ללקוחות. זוהי ארץ מאוד מאובקת, שתושביה (ובעיקר תושבותיה) מעדיפים עיצוב פרקטי וקל לניקוי. מסיבה זו, נדיר לראות כאן אחסון במדפים פתוחים. הרוב מוסתר בארונות, או לפחות סגור בדלתות זכוכית.

באופן כללי, המגמה הכללית היא מינימום תחזוקה, וזה אומר שהבחירות הן בדרך כלל בחומרים סינתטיים (פרקט למינציה, פורצלן דמוי עץ, פורמייקה) ופחות בחומרים טבעיים שמצריכים תחזוקה וטיפול שוטפים".

"בית ישראלי הוא בית שמשדר חום, שפע, ביתיות והכנסת אורחים" אומרת שירי פלג. "עיצוב ישראלי שם דגש רב מאוד על התנהלות המשפחה בחיי היום יום, וסובב סביב בישול, אפייה ואירוח. המטבח הוא לב הבית, ובניגוד לתרבויות אחרות בהן המטבח הוא חדר סגור, בישראל המטבח פתוח והוא חלק בלתי נפרד מהחלל הציבורי בבית. גם מזג האוויר שלנו, מכתיב המון בצורת הבנייה ובשימוש בחומרים שאנחנו בוחרים. לעומת ארצות קרות יותר, בהן הבתים משופעי גגות, מרוצפים ומחופים לוחות עץ, בישראל הרבה בתים הם בעלי גג שטוח, מרוצפים בטון/גרניט פורצלן והפרקט – בדרך כלל נשמר לחיפוי לחדרי השינה. מאפיין נוסף לעיצוב הישראלי הוא אקלקטיות – שילוב הסגנונות. שילוב בין ישן לחדש. שילוב בין סגנון מודרני לסגנון כפרי".

האקלים שלנו חם, ונראה שמזג האוויר משפיע לא מעט על העיצוב גם לדעתה של עידית סלנט. "כמעט בכל הבתים בארץ יש צורך בהצללה – את הפתרון לכך ניתן לראות בכל חלון – תריסים (פלסטיק שהשתדרג לאלומניום).
קירות הבתים בארץ צבועים בצבע לבן או בגוון בהיר. צבע בהיר לא יוצר עומס ויזואלי ומצנן את הבית בקיץ. בנוסף, ברוב הבתים בארץ קיימת מערכת מיזוג מרכזית אשר מצריכה הנמכות תקרה, ורבים משתמשים באלמנט זה להגדרה של אזורים בחלל הציבורי וכחלק מהשפה העיצובית."

אם נכנסים פנימה, אל הבתים המקסימים והשונים שמסביבי, מגלים שההבדלים מצטמצמים. אנחנו אולי יותר יצירתיים ואמיצים כשזה נוגע למעטפת החיצונית, אבל מבפנים נראה שיש מכנה משותף רחב יותר.
ובטח גם אתם שמתם לב לנטייה של טוקבסקיסטים להגיב בכתבות עיצוב בכל מיני: "משעמם", "נדוש", ו-"למה כל הבתים נראים אותו דבר?". אז טוקבקיסטים יקרים, בפעם הבאה שתראו כתבה על בית ישראלי, שנראה לא מאוד שונה מבתים ישראליים אחרים שפגשתם בכתבות עיצוב, תנסו להסתכל על זה אחרת: כאלה אנחנו, ככה מרגיש לנו בנוח בבתים שלנו, וכנראה שלרובנו יש חלומות מאוד דומים.