האדריכלית ומעצבת הפנים דיאנה סטארק, הצליחה לזהות את הפוטנציאל החבוי בדירה בנתניה וידעה מייד שחיפושיה אחר דירה תמו. את הדירה עיצבה דיאנה מתוך קונספט של ניגודיות בין ישן וחדש, חומריות טבעית וצבעוניות בסקאלה כהה.
דיאנה משתפת: עברנו לנתניה מהקריות לפני שנה עם בעלי ובתי בת ה-3. כשראיתי את הדירה בפעם הראשונה, החלל המרכזי היה מחולק לכמה חללים קטנים והמטבח היה ארוך וסגור. למרות זאת מייד זיהיתי את הפוטנציאל ולא חיפשתי בתים נוספים – ידעתי שזה היה זה.
לפני המעבר שלנו אל הדירה היא שופצה מהיסוד כולל שינויים תכנוניים. התכנון התמקד בעיקר באזור המרכזי – סלון, מטבח, ובחדר הורים. הוספנו חדר מקלחת לסוויטת הורים שלא היה קודם והגדלנו את המטבח בצורה משמעותית.
תהליך בחירת חומרי גמר ועיצוב החלל בשבילי זה כמו להתלבש בשכבות. אני בוחרת ריצופים, חיפויים, כלים סניטריים ומטבח – החומרים שלא הולכים להשתנות לתקופה ארוכה – בצורה קפדנית מאוד ואני משוכנעת שהחומרים האלה צריכים להיות באיכות הכי טובה שאנשים יכולים להרשות לעצמם. זה מהווה בסיס ושכבה ראשונה של העיצוב. בבית שלי בחרתי בחומרים וצבעים ניטרליים: פרקט עץ, טיח בטון, ניקל מוברש, צבעי אפור שחור וחום, קווים ישרים. אפשר להגיד שהבסיס מאוד "גברי".
הספה שבסלון עברה אתנו מדירה קודמת. עיצבתי את הספה בהזמנה מיוחדת, ולצידה שתי כורסאות עור שחור – רפליקה של כורסאות בעיצוב מיס ואן דר רוה. בחרתי בשולחן סלון זכוכית וניקל בצורה אובלית כדי לשבור את הקווים הישרים. כל הנגרות בדירה – מטבח, ארונות כיור, מזנון טלוויזיה/ספריה – נעשתה בעיצוב שלי ובביצוע נגר מדהים שאני עובדת איתו שנים.
השטיח שבסלון הוא ירושה מסבתא שלי. אני חושבת שבאופן כללי שטיחים הם אלה שהופכים את הסלון למקום חמים ואינטימי יותר גם אם הסלון הוא חלק מחלל גדול. במקרה שלי השטיח הוא חגיגה של צבעים. יחד עם כל ספרי העיצוב והאמנות שבספריה זה עובד נכון וממש מעניק חיים לחלל.
שתי מנורות זכוכית מאסיביות משנות ה-50 הן המציאה הכי אהובה שלי משוק הפשפשים. מהרגע שראיתי אותן – ידעתי שיהיו שלי. באותה תקופה עוד לא היה לי בית משלי, אבל כבר התחלתי לבנות קונספט לבית העתידי שלי סביב המנורות האלה.
נושא האחסון היה לי מאוד חשוב בשלב התכנון, לכן הכנסתי שני ארונות בחלל המבואה (ארון נעליים וארון מעילים) וחמישה ארונות בחדר השינה הזוגי, על ידי הזזת הקיר שביניהם. "גנבתי" 40 סנטים מחלל החדר, אך הרווחתי נישה לשני ארונות לא עמוקים. כך התקבל קו אחיד של ארונות מובנים בחדר. בחרתי בדלתות מראה לכל הארונות ובאמצעות ההשתקפות החדר נראה יותר מואר ויותר גדול.
בחרתי בטפטים נועזים, פרחוניים, צבעוניים, וזה מרכך לגמרי את הקשיחות הכללית. הטפט הפרחוני בסלון הוא אמנם בצבעוניות שקטה, אך הוא בולט מאוד בגלל קנה המידה של ההדפס. כדי לא להעמיס בחרתי בקונסולת זכוכית בנישה שנוצרה בכניסה לחדר הורים. מאחורי המיטה בחרתי שוב בטפט פרחוני, אך הפעם בגווני לבן בטקסטורות שונות.
לחדר הילדים בחרתי בטפט מגניב של SCION בשם MR.FOX שמספק לנו אין ספור רעיונות לפעילויות – פעם סופרים את כל השועלים, פעם נותנים לכל אחד שם, פעם מספרים סיפור לאן הם הולכים ועוד.
אני מאוד נהנית משלב התכנון, זה כמו להרכיב פאזל, וזה מרגיש מצוין כשכל החלקים מסתדרים לתמונה המלאה. אבל לתכנן את הבית של עצמי לא היה קל. כמעצבת אני חשופה למגוון רחב של חומרים, שילובים ורהיטים. זה מסחרר גם כשיש קונספט חזק וברור, כי אין סוף לאפשרויות. עבדתי הרבה עם ניגודיות – ישן חדש, חומרים "קרים" ו"חמים", צבעים וטקסטורות. במשך לימודיי במילנו ניסיתי לספוג עד כמה שאפשר את כל מה שראיתי סביבי. הושפעתי המון מאדריכלות המדהימה, תערוכות עיצוב ואמנות, ביקרתי בהרבה בתים מעניינים ואחת התופעות שהכי השפיעה עלי היה השילוב של החדש והישן שבאה לידי ביטוי גם בבית שלי.
בנוסף לשילוב של ישן וחדש אני גם אוהבת לשלב פריטים וחומרים יקרים עם כאלה שמצאתי ברחוב. לדעתי זה מקנה רב-גוניות לחלל ומונע ממנו להיות משעמם ושטוח.
שמרתי לאורך כל הדרך על קווים ישרים וגוונים ניטראליים, רק כדי שאוכל "להשתגע" קצת בשכבה האחרונה שהופכת את החלל לבית – פריטי עיצוב קטנים, ספרים, שטיחים, טקסטיל ואמנות. השלב הזה לא נגמר לעולם ואצלי בבית זה משתנה בלי סוף.
עיצוב: דיאנה סטארק
צילום: הגר דופלט
רשימת פריטים:
ריהוט – ID DESIGN, איקאה, אתר יד 2
נגרות – נגריית ולד
קרמיקה וכלים סניטרים – אלוני