הדירה הותיקה הזו ברעננה לא עברה מהפכה מבנית, אבל תוכננה מחדש סביב החיים שהשתנו בתוכה. עם השנים השתנו ההרגלים, צורכי האירוח ואופן השימוש בחללים, והבית נדרש להתאים את עצמו לבני הזוג כפי שהם חיים כיום, מבלי להזיז קירות או לשנות מן היסוד את החלוקה הקיימת.
את תחושת המרחב, האור והשקט יצרה המעצבת באמצעות בחירת חומרים, נגרות מותאמת ותכנון תאורה שהפך לחלק מרכזי מהאדריכלות הפנימית.
המעצבת מארי ביילין משתפת: מדובר בדירה בשטח של כ-100 מ"ר, הממוקמת בשיכון ותיק ברעננה. בעלי הדירה הם בני זוג בשנות ה-60 לחייהם, שמבלים תקופות רבות בארצות הברית, מרבים לטייל בעולם ושואבים השראה ממלונות בוטיק ומדירות אירופיות מעוצבות בקפידה. כשיצאנו לתהליך השיפוץ, הם ביקשו ליצור לעצמם בית מואר, רגוע ואלגנטי, שיאפשר להם לארח בנוחות ובמקביל ישמור על תחושה אינטימית.
המטרה שהובילה אותי הייתה לתכנן עבורם בית שמשרה שקט, עם עיצוב מדויק שאינו מרגיש מתאמץ, ושבו לכל בחירה ולכל פרט יש תרומה ממשית לחוויית המגורים היומיומית.
האתגר המרכזי בפרויקט היה לייצר בדירה תחושה מוארת ומרווחת, מבלי להיכנס לשינויים מבניים נרחבים. במקום להרוס קירות, בחרתי להשיג את התוצאה באמצעות תכנון מוקפד, שילוב של חומרים טבעיים, פריטי נגרות שתוכננו במיוחד ותאורה אדריכלית, שהפכה לכלי משמעותי בעיצוב החלל.
כבר עם הכניסה לאזור הציבורי ניכר החיבור בין קווים מינימליסטיים לתחושה חמימה ונעימה. גוונים בהירים, עץ טבעי, אבן וטקסטיל מרככים את החלל ויוצרים בו שקט, כשכל רהיט ופריט קיבלו מקום מדויק. הסלון תוכנן מחדש כך שייצר קשר פתוח יותר עם המרפסת ויאפשר לאור הטבעי להיכנס פנימה בנדיבות.
גובה התקרות בדירה לא איפשר ליצור הנמכות גבס, ולכן נדרש פתרון תאורה אחר. יחד עם חברת לייט אין תוכנן מערך המבוסס על פסי צבירה מינימליסטיים, שמשתלבים בתקרה ונראים כמעט כחלק ממנה. השנאים הוטמעו בתוך המסילות עצמן, כך שהמערכת נשארת נקייה, אלגנטית וכמעט שאינה מורגשת.
בשעות הערב מצטרפות שכבות תאורה רכות נוספות, שמדגישות את חומרי הגמר, יצירות האמנות והפרופורציות של החלל, ומשלימות את האווירה מבלי להתחרות בעיצוב.
המטבח מבית מטבחי סמל אינו מנסה לבלוט מתוך החלל, אלא להפוך לחלק טבעי ומדויק ממנו. הוא תוכנן לפי שיטת האזורים, כך שכל פעולה מקבלת את המקום הנכון לה, והעבודה בו נשארת נוחה וזורמת. חזיתות בגוון בז', משטחי Dekton Neural, כיור אינטגרלי ומקררים שנטמעים לחלוטין בתוך הנגרות יוצרים מעטפת בהירה ורציפה, שכמעט ואינה מסגירה את כמות האחסון והמערכות שמאחוריה.
גם הפרטים השימושיים קיבלו פתרון שקט עם דלת נאספת מסתירה את מוצרי החשמל הקטנים ומאפשרת להשאיר את משטחי העבודה נקיים במרכז ניצב אי המחופה כמעט כולו באבן, עם משטח עבה ובעל נוכחות. הוא מסמן את הגבול בין אזור ההכנה לישיבה, אך בפועל הוא המקום שבו שני החלקים נפגשים בארוחת בוקר, בשיחה באמצע היום או סביב אורחים בערב.
פינת האוכל היא המקום שבו הבית החדש פוגש את מה שכבר היה בו קודם. במקום להתחיל מחדש, בחרנו להשאיר בחלל פריטים שמלווים את בני הזוג לאורך שנים: שולחן האוכל הוותיק חודש בקפידה, והמזנון שהביאו עמם מארצות הברית הותאם מחדש לסביבה העיצובית הנוכחית. לצדם שולבו כיסאות וגופי תאורה עכשוויים, כך שהחלל מרגיש עדכני, אך לא חדש מדי, ובעיקר אישי וכזה שנבנה לאורך זמן.
בחדר השינה מקבל השקט העיצובי ביטוי רך ואינטימי. גוונים מעודנים, טקסטיל בשכבות ונגרות שתוכננה במיוחד לחלל יוצרים תחושה עוטפת, שמזכירה סוויטה במלון בוטיק מבלי לאבד את האופי הביתי.
גם כאן התאורה של לייט אין היא חלק בלתי נפרד מהתכנון. שילוב בין מנורות קריאה לצד המיטה, תאורה נסתרת מעל הווילונות ושכבות אור רכות מאפשר להתאים את האווירה לשעות ולשימושים השונים. האור מדגיש בעדינות את מרקמי הבד והעץ ומעניק לחדר עומק ותחושת רוגע.
בחדר הרחצה החומריות מעט עמוקה ועוטפת יותר. אריחי גרניט פורצלן במראה אבן טבעית עוטפים את החלל, ולצידם שולבו ברזים כהים ונגרות עץ בקווים נקיים, שמוסיפה חמימות ומרככת את המראה.
התאורה שולבה בכמה מוקדים: לצד המראה, בתוך הנישה ומעל אזור הרחצה. היא מאירה את המשטחים בעדינות, מדגישה את מרקמי האבן והעץ ומעניקה לחדר תחושה אינטימית.
חדר שהיה עד השיפוץ עמוס וכמעט שלא נעשה בו שימוש, קיבל תפקיד בתכנון החדש והפך לחדר ארונות מרווח ומתוכנן היטב. הנגרות הותאמה לצרכים המדויקים של בני הזוג וכוללת שילוב בין אזורי תלייה, מגירות, מדפים ומקומות ייעודיים לנעליים, לצד מתקן גיהוץ נשלף ומיזוג נפרד. התוצאה היא חלל מסודר ונוח לשימוש, שמרכז בתוכו את כל הפונקציות היומיומיות ומעניק תחושה של חדר הלבשה פרטי.
בכל רחבי הבית חוזר אותו עיקרון שהוביל אותי לאורך כל התהליך: כל החלטה, קטנה כגדולה, נועדה לשרת את איכות החיים של בני הבית. לא רציתי ליצור דירה שנראית מרשימה רק בצילום, אלא בית שנעים להתנהל בו מדי יום, שנוח לארח בו ושמרגיש מדויק גם ברגעים השקטים והפשוטים.
החומרים הטבעיים, הנגרות שתוכננה בהתאמה אישית, התאורה האדריכלית והמטבח אינם עומדים כאלמנטים נפרדים, אלא מתחברים לשפה אחת רציפה והרמונית.
לצד הבחירות החדשות נשמר גם מקום לפריטים שמלווים את בני הזוג לאורך השנים, כך שהבית אינו מרגיש חדש ומנותק מעברו, אלא ממשיך את סיפור חייהם בצורה עדכנית ונכונה יותר.
עיצוב פנים: מארי ביילין
צילום: אורן עמוס
תאורה לייט אין
מטבח: מטבחי סמל