תקופה מאתגרת עוברת על כולנו באופן גורף, וגם לא פוסחת על תושבי הצפון, שאנחנו נימנות עליהם. מרחבי האינסוף השקטים, הירוקים וההרריים שהם נכס יקר שאפשר למצוא רק כאן בצפון, ממתינים לימיהם הטובים והיפים. אותם מרחבי נוף היוו חלק אינטגרלי בתכנון הבית היפהפה שבכתבה, ואותו הם מקיפים ב-360° ונשקפים מכל מבט בו. מי שהיה אחראי על התכנון והעיצוב הוא ינון בן דוד, תושב רמת הגולן.

 ינון בן דוד משתף: זהו בית בהרחבה של קיבוץ גונן, ובו מתגורר זוג בשנות ה-30 לחייהם אשר להם שני ילדים קטנים. בני הזוג, בחרו לעזוב את המרכז לטובת השקט ואיכות החיים שרק הצפון יכול לספק. שטח הבית הוא כ-200 מ"ר על מגרש של 750 מ"ר. המגרש עליו נבנה הבית ממוקם במדרון הרי הגולן אשר נשפכים לעמק החולה, וככזה הוא נהנה גם מתצפית פנורמית. נוכח המראות הללו מתבקש היה לתכנן מבנה בקווים מינימליסטיים שיחברו בין האגפים והפונקציות בבית לנופים שנצפים מקרוב ומרחוק. הקפדנו לעבוד ולשלב חומרים טבעיים/בעלי מראה טבעי ביחד עם פלטת צבעים ניטרלית שמעצימה את האימפקט.

בכדי שהבית יתחבר בצורה הטובה והטבעית ביותר למדרון, תכננו מבנה מדורג בן שני מפלסים וכך הוא נטמע באופן הרמוני עם הטופוגרפיה הטבעית של ההר. אל המפלס התחתון, בו ממוקמות הפונקציות הציבוריות, מוביל גרם מדרגות שמחבר בין המבנה לדרך הגישה של הישוב. שלוש מדרגות בלבד מפרידות בין האזור הציבורי לאגף הפרטי כך שהתחושה שמתקבלת היא של מבנה רציף והמשכי, עם מפתחים גדולים שמכניסים שפע של אוויר ואור טבעי בצורה מדודה ומבוקרת, וכמובן את הנוף.

בכדי לייצר קשר אותנטי בין המבנה לתוואי השטח ולאזור, בחרו בעלי הבית לתכנן גינה מינימליסטית עתירה בדשא טבעי – כזו שנטמעת כמעט לגמרי בחורש ובצמחיה הטבעית ונותנת פוקוס של ממש לנופים.
דרך אבני מדרך גדולות מובילה את הבאים משביל הגישה של הישוב לרחבת הכניסה של הבית. השביל חופה בבטון מוחלק ותוכנן בחזית הדרומית, כך שהיא אינה נגלית ישירות, אלא בהדרגה.

אחת הסיבות למיקום הספציפי של מבואת הכניסה היא הרצון לייצר ויטרינה גדולה והמשכית באורך של כ-10 מטרים בחלל הציבורי, אשר מבעדה ניתן לראות את הנוף במלואו ומכל זווית. מעליה יצרנו כחלק אינטגרלי מהמבנה, פרגולה צפה מבטון, שחלקה הפנימי חופה בסרגלי עץ אלון טרמי אשר עברו תהליך עישון באמצעות קיטור, זאת על מנת שיוותרו בשיאם גם בתנאי אקלים קיצוניים.

בחיבור שבין הפרגולה הבנויה לעמוד התמך שבחזית הדרומית, הוטמעה קונסטרוקציית פלדה עבור מחיצת עץ דינמית, שאותה ניתן להותיר פתוחה וליהנות מהנוף, או לחילופין לסגור, בכדי לייצר הצללה בשעות החמות. את קונסטרוקציית הפלדה רואים בבירור גם בפרגולות הנוספות שמקיפות את הבית. הן מסוככות על הפתחים ומקשרות בין הפונקציות והגושים. כך למשל, זו שמעל דלת הכניסה.

עם פתיחת דלת הכניסה, שעשויה מברזל שחור וזכוכית, נגלית פינת האוכל שבמרכזה שולחן עץ עגול, ובסמוך לה ויטרינה אשר מובילה למרפסת צפונית ואינטימית המשמשת בעיקר לקפה של בוקר.

המטרה שלנו הייתה לייצר חלל ציבורי כמה שיותר פתוח, כזה שיאפשר אינטראקציה בין בני המשפחה והאורחים. מסיבה זו בחרנו ליצור את המחיצה בין פינת האוכל לסלון באופן שמהווה מעין הפרדה רעיונית בין הפונקציות, אך עדיין מאפשר המשכיות וחיבור בין החללים. המחיצה כוללת ספריית ברזל פתוחה לאקססוריז ובהמשך לה קמין צף. בתקרת המפלס הציבורי ניתן לראות בבירור את פסי תקרת הבטון החשוף שנוצרו כבר בשלב היציקה, אותם בחרנו במתכוון להפנות לכיוון הוויטרינה הגדולה ולנוף.

במרכז המטבח, ממש מעל משטח העבודה, תוכנן חלון גדול, ששוטף את האזור כולו באור ומכניס את צבעי הירוק של מדרון ההר הסמוך. קיר הארונות הגבוהים עשוי מחזיתות אלון מבוקע. את משטח העבודה חיפינו בפורמייקת ננו בגוון פחם ואת כיסאות הבר בחרנו בגוון מרווה. בדומה לפינת האוכל, גם מעל לאי בחרנו לתלות אהילי קש שמשתלבים בקונספט העיצוב הנקי, ומוסיפים שכבה נוספת של מראה טבעי.

עבור הסלון נבחרה מערכת ישיבה גדולה, עמוקה ונוחה במיוחד ועל רצפת הפרקט בחלל נפרסו שטיחי צמר אתניים זהים, שמוסיפים צבע למרחב שעוצב רובו ככולו בצבעוניות טבעית, מינימליסטית ושקטה.

כאמור, שלוש מדרגות רחבות מובילות לאגף הפרטי. בדומה לרצפת הבית גם הן חופו בפלאנקים של עץ אלון טבעי. יצרנו עבור המשפחה הצעירה מרחב שעל אף היותו מואר, פתוח ורחב ידיים, הוא מצליח לספק עבורם פרטיות מירבית – בין ההורים לילדיהם ובין בני המשפחה לאורחים. האזור הפרטי אוורירי ומואר, אבל בד בבד, נותר אינטימי מכיוון שמהאגף הציבורי כלל לא רואים דלתות. הזרימה בו נעימה, והחדרים תוכננו כך שאינם חשופים כלל.

במסדרון רחב הידיים שמוביל לחדרי השינה תוכננה שדרת ארונות לאחסון כללי שחזיתותיה נצבעו בגוון הקיר. מעברה השני נגלה פתח כניסה מרשים ורחב לפינת המשפחה שעוצבה כמעטפת ניטרלית ודינמית, כך שניתן יהיה להתאימה לצרכי המשפחה שישתנו בוודאי במהלך השנים. בקצה החלל תוכנן חלון גדול הפונה צפונה ותחתיו ספסל בנוי המאפשר ישיבה בחצר הבית ובהייה בנוף. בהמשך תוכנן מאסטר ההורים שנותר סמוי מהעין, הודות לפינת העבודה האינטימית של בני הזוג שחוצצת בין חדר השינה לפרוזדור המפלס.

פינת העבודה היא אומנם לא גדולה, אך מאוד יעילה, מכיוון שבראש ובראשונה היא מייצרת מעבר נכון למאסטר כך שהוא נסתר מעיני אלה העוברים במסדרון, ובנוסף, החלון הגדול שמעל לשולחן העבודה פותח את החלל ומייצר תחושת מרחב.

למרות שחדר השינה אינו גדול, הזרימה בו נכונה, כשציר הארונות ליד המיטה מייצר מעין מבואה אינטימית לאזור הרחצה, והחלון הגדול שצופה לגינה ממוקם לצד המיטה ולא מעליה, כך שהתחושה בחלל ממוזגת ונעימה. תורם לכך גם חלון צר שתוכנן בציר המחבר בין מבואת הארונות לחדר הרחצה, שביחד עם הוויטרינה הגדולה מייצר סירקולציה מעולה של אוויר טבעי.

גם הסידור בחדר הרחצה נוח מאוד, כשכל הפונקציות פרוסות על קיר אחד, ובעוד שבקיר הנגדי תוכנן חלון אנכי שחודר את המקלחון הזוגי ומכניס הרבה מאוד אור. עבור הרצפה וקיר הכח שבמקלחון בחרנו באריחי גרניט פורצלן דמוי טרצו אפרפר כשהקירות בהיקף החלל חופו בטיח בגוון ניטרלי ובהיר.

בתהליך התכנון של הבית הזה התייחסנו לעובדה שהוא ממוקם בקצה ההרחבה, וכך הוא נהנה מתצפית עוצרת נשימה. זה ניתב את כל התהליך והחשיבה ליצירת בית מינימליסטי עם מפתחים גדולים, אשר מעניקים ביטוי אופטימלי למשאבי הטבע ולנופים האינסופיים שמקיפים את הבית ב-360°.

אדריכלות ועיצוב: ינון בן דוד אדריכלות ועיצוב פנים
צילום: נמרוד לוי
עוד על ינון בן דוד>>