שיפוץ מסיבי אשר בוצע בקונספט קלאסי ואיפוק צבעוני הצליח להפוך דירה ותיקה ומיושנת בירושלים שהייתה חשוכה, עם מטבח מזערי לדירה עדכנית במראה מרווח ואוורירי.
המעצבת קרן גרוס משתפת בתהליך: זוהי דירה מאוד ותיקה בירושלים שבה מתגוררת לימור ביחד עם ארבעת ילדיה. לימור התגוררה לפני כן בשכונה הנוכחית וחיפשה להשתדרג בתוך השכונה, ולכן רכשה את הדירה הזו שהיא רחוב אחד ליד ביתה הקודם. גודל הדירה הוא כ-150 מ"ר והיא כוללת ארבעה חדרי שינה, מתוכם פטיו שהסבנו לחדר שינה עבור הבן הבכור. הכרתי את לימור עוד לפני הפרויקט – היא אחות של חברה טובה. החברה התקשרה אלי וסיפרה שאחותה רכשה דירה ורוצה שניפגש כדי להבין את היקף הפרויקט והפוטנציאל. קבענו מפגש בבית קפה שכונתי שהוביל לפגישה בנכס וכך נולד לו הפרויקט.
בדירה נדרש שיפוץ מהיסוד. לפני השיפוץ היא היתה חשוכה, עם מטבח מזערי וכל מיני נישות מוזרות וכמובן הכל מאוד מיושן. בעיני רוחי ראיתי מטבח בהיר שיתן תחושת מרחב, עם הגדלת מפתח היציאה למרפסת כדי להכניס המון אור וגם את הנוף המדהים הנשקף ממנה – גן החיות התנ"כי (רואים לגמרי את הג'ירפות!) והרי ירושלים. החזון שלי היה דירה קלאסית עם נגיעות מדודות של צבע.
תהליך העבודה כלל תכנון מחדש של המרחב הציבורי, כולל הסבת הפטיו לחדר שינה, וכן הוספת שרותי אורחים שלא היו קיימים לפני השיפוץ והיו לגמרי נדרשים בדירה בה חיים ארבעה ילדים. נדרשה גם חשיבה משמעותית על ייצור מקומות אחסון, שכן שטח המטבח הוא יחסית קטן ומדובר במשפחה שומרת כשרות. בתהליך יצרנו חידוש תשתיות, הגדלת מפתחים, חידוש פתחים בכל הבית, מזגנים, מערכת חימום המותאמת לאקלים הירושלמי, חשמל ותאורה.
האתגר הכי גדול היה תכנון המטבח. המטבח יושב על שטח קטן יחסית כאשר רשימת הצרכים היא מאוד גדולה, כולל אחסון, מדיח וכיור כפול – אלו הן דרישות מאתגרות כשאין הרבה מקום. היה רצון לפתוח את החלל ולאפשר כניסת אור למטבח מהיציאה למרפסת האחורית, וגם מצד הכניסה להוריד את הקירות שתחמו את המטבח כדי לאפשר זרימה , וכדי לייצר תחושת מרחב בחלל שאינו גדול.
עבור המטבח בחרתי גוון טבעי של חול בהיר שנותן תחושה נעימה, מזמינה וגם מאוד נקיה. הרגיש לי מאוד נכון ומשקף את הלקוחה ואת הוייב שנכון לבית. הבחירה בגוון כזה למטבח אפשרה לי מקום לבחירה יותר צבעונית בטקסטיל של הסלון ובפינת ישיבה. לקירות הבית בחרתי גוון לבן מעונן עם נטיה אפרפרה בשביל העומק.
הגדלת מפתח היציאה בסלון הייתה מבחינתי מהלך קריטי עוד מהפגישה הראשונה בבית הקפה. הוא ממש שינה את החלל ויצר תחושה אחרת לגמרי – מדירה סטנדרטית לדירה מפנקת. הגדלנו את המפתח למקסימום האפשרי כדי להכניס את החוץ פנימה וכמה שיותר.
פינת האוכל אהובה עלי במיוחד. היא לא סתם פינה שיש בה שולחן וכסאות. הנגרות שעוטפת אותה ומלבישה אותה, ובשחור. הלקוחה הביעה חשש מהבחירה לצבוע בשחור. מבחינתי זה חלק מהסיפור, ולמרות שבחרנו בשחור זה לא מרגיש כבד או מוגזם בכלל. בנוסף גוף התאורה האוורירי שיוצר משחקי אור מדהימים עם האומנות בקיר תורם ליצירת פינה מיוחדת שאין שניה לה.
בשרותי האורחים רציתי הצגה, אבל כזו שבאה מהמקום הקלאסי-אירופאי. בחרתי בטפט של מעצב אנגלי שאני מאוד אוהבת בחלק העליון בכל הקירות. הטפט הזה כבר מתחיל במבואת הכניסה ומרמז על הבאות והוא עובד נפלא עם גווני המטבח וכך נוצר לו סיפור בהמשכים או במילים אחרות – קו עיצובי.
בחרנו טפטים גם עבור כל החדרים. כי כמו תמיד אני אוהבת לתת את החוויה המלאה ולהוציא את הדירה מההקשר הסטנדרטי כדי לקבל את אפקט הואוו והלא צפוי.
הצבעוניות בחדרי הילדים היתה בשיתוף איתם. אני אוהבת חדרי שינה שהם סיפור, שהם סוג של אסקפיזם, כניסה לעולם אחר. זה נורא תלוי במה אני מרגישה שנכון לחלל, למי שהולך לגור בחדר, ולאיזה אווירה אני מכוונת. כל זה נעשה בשיתוף פעולה מלא.
כדי להוסיף עוד חדר שינה החלטנו להפוך את הפטיו לחדר כאשר מקור האור הוא סקיילייט.
היו לנו הרבה רגעים מרגשים במהלך הדרך, וזה בשל העובדה שזה בית ישן שעבר המון שינויים. אבל אין ספק שהתקנת המטבח הייתה אחד מרגעי השיא. פתאום יש בית, שפה, אמירה. כל מה שדמיינו קם לתחיה והופך למציאות. אני כנראה לעולם לא אפסיק להתרגש מרגעים כאלה שבהם חדר סתמי פתאום מקבל שפה. רגעים בהם התקנת וילונות שהופכים חלל להכי בית שיש. רק מי שחווה את זה מבין כמה עוצמה והתרגשות יש ברגעים הללו ואת גודל השינוי. אלו רגעי קסם.
אני מאמינה שכשלקוח מאמין במעצבת וסומך עליה שהיא מבינה אותו ואת הצרכים שלו – יוצאים פרויקטים מדויקים ונכונים. הדיאלוג ביננו היה מפרה ונכון ואיפשר לי לדייק את הבחירות וכך לצקת תוכן נכון לחלל הבית.
בשלב בחירת האומנות התקשינו למצוא אומנות ששתינו אוהבות ומרגישות שנכונה לחלל. היה ביננו פינג פונג ארוך בעניין. בסופו של דבר אחרי פגישה של הלקוחה בגלריה של 1OF135 הלקוחה בחרה אומנות. זו לא היתה הבחירה הראשונה שלי, אבל זרמתי מתוך מקום של אמונה ותחושת בטן של חיבור עמוק שהיה ללקוחה עם היצירות שנבחרו. ואכן הן ניראות נפלא בחלל ומשלימות את הפאזל. למדתי שיש מקומות שנכון לשחרר כי יש משהו מאוד עמוק בחיבור ראשוני של לקוח שחשוב להקשיב.
לכל בית יש את השפה המיוחדת שלו שהיא נגזרת של האנשים שחיים בו, היכן הוא ממוקם, האור בחלל, הווייב המיוחד שהבית מביא איתו. לכן כל בית שאני מעצבת לעולם יהיה שונה מכל בית אחר כי לכל אחד יש את השפה המיוחדת שלו. התפקיד שלי כמעצבת הוא למצוא אותה ולהביא את השפה הזו לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר.
עיצוב: קרן גרוס
צילום: קרין רבנה
עוד על קרן גרוס>>
אומנות: 1OF135
מקסים! מאיפה כיסאות פינת האוכל?