רגע לפני שהקבלן התחיל לחצוב את נקודות החשמל בבית, הבינו מיכל ועידו שהם בעצם עדיין לא סגורים על מיקום הריהוט בבית, ולכן אין להם מושג איך למקם את נקודות החשמל, התקשורת והמים. בדיוק בשלב הזה נכנסה המעצבת סיון קונוולינה אל התמונה,  וסביב אילוצים של תכתיבי הקבלן, התקציב ולוח הזמנים הצליחה לעצב בית שמשקף את שני הסגנונות של דייריו.

המעצבת סיון קונוולינה משתפת: בבית מתגוררים מיכל ועידו, זוג בשנות ה-40 לחייהם, ושלושת ילדיהם. הם עברו לעתלית על מנת להגשים את חלום הבית הפרטי עם גינה צמודה במיקום שמתאים למקומות העבודה שלהם. הבית בגודל של כ-180 מ"ר בנוי בשתי קומות. בקומת הקרקע נמצא החלל הציבורי וגם חדר רחצה לאורחים וממ"ד, המשמש כחדר משחקים. בקומה למעלה נמצאים חדרי השינה כאשר פינת משפחה ביניהם, חדר רחצה לילדים ואחד נוסף ביחידת ההורים.

מיכל ועידו הגיעו אליי בשלב יחסית מתקדם של הבניה, רגע לפני שהקבלן מתחיל לחצוב ולמקם את נקודות החשמל בבית. פתאום הם הבינו כמה קריטי לדעת בדיוק איפה ימוקם כל רהיט על מנת שההכנות לחשמל, תקשורת, תאורה ונקודות מים יהיו מדוייקות. למעשה, נכנסתי לתכנון בזק של תוכניות העבודה לקבלן, ובד בבד התחלנו לפרוט את כל שאר התוכניות – עיצוביות וקונספטואליות.
מלוח ההשראה המשותף שגיבשנו עלו שני סגנונות. מיכל נטתה לסגנון כפרי יותר, ואילו עידו לסגנון תעשייתי יותר. אני מאוד אוהבת שילובים של סגנונות וזו היתה קרקע פוריה עבורי ליצור את האיזונים הנדרשים כך ששניהם ירגישו בבית. הבחירות שעשינו עברו כחוט השני בין שני הסגנונות, הן בבחירת החומרים והן בסקאלת הגוונים.
התקציב הראשוני היה 250,000 ש"ח, אבל עבור בית בגודל כזה זה תקציב לא ריאלי. לכן, עבדנו עם טבלת אקסל ולאורך הדרך החלטנו איפה כדאי וחיוני להגדיל את התקציב ואיפה אפשר לצמצם. בסופו של דבר הכל נעשה בהחלטות משותפות ובשקיפות מלאה, והתקציב הסתכם ב-320,000 ש"ח.

סקאלת הגוונים שנבחרה היתה שילובים של גווני טורקיז ותכלת עם חרדל, אפור ושחור. הספה האפורה (בדוסה) שובצה בכריות נוי שריפדנו מחדש בעזרת בדים שרכשנו בהתאם לסגנון ולסקאלה הרצויים (גולדשטיין בדים). את השטיח המהמם (אחים סיני) התאמנו לטפט שעל קיר הטלויזיה, בעל טקסטורת העלים העדינה. שניהם, וגם הוילונות הלבנים הנשפכים עוטפים את הסלון ברוך ומכניסים צבעוניות נוכחת אבל לא משתלטת.
אני מאוד אוהבת את השטיח. מאוהבת היא מילה יותר מדוייקת. הגוונים שלו והזרימה של הצורניות שלו – פשוט מושלמות בעיניי. לדעתי זה ה-פריט שעושה את הבית.

עידו ומיכל ביקשו שהישיבה בסלון תהיה נינוחה וכיפית, כיאה לבית עם 3 ילדים, והוחלט שלא להשקיע בספה יוקרתית.
גופי התאורה השחורים (קרן אור תאורה) נותנים את הטאץ' המעט תעשייתי ומשתלבים בצורה מושלמת בסקאלה שנוצרה. שולחן הקפה (טולמנ'ס) משלים את התמונה והמזנון שתוכנן בנגרות (נגריית ארמלי) עונה על צרכי המדיה ומכניס חמימות של עץ לחלל. את עציץ המונסטרה הענק רכשתי עבורם כמתנה. הפינה הזו היתה זקוקה בדיוק לעציץ כזה.

פינת האוכל ממוקמת בין הסלון למדרגות. השולחן העגול (רהיטי הר-מן) נפתח לאירוח רב-סועדים והכסאות נבחרו בקפידה כך שיתאימו לשולחן ולמזנון.

על מנת להקנות לפינת האוכל תחושה חמימה ועטופה יותר, מיקמנו בתווך שבינה לבין המדרגות ספריה במקום מעקה מדרגות. הספריה תוכננה על ידי ויש בה חלקים פתוחים וחלקים סגורים – בהתאם לגובה ולפונקציונליות. שלחי המדרגות מחופים באותו העץ  – אלון טבעי, שממנו היא נבנתה (נגריית ארמלי).
החלל שמתחת למדרגות, שנמצא ממש מול הכניסה לבית, נוצל במלואו לאחסון בנגרות. הארון שפונה לכניסה הוא ארון למעילים, תיקים ונעליים, ואילו הארונות מתחת לשאר המדרגות מיועדים לכלי עבודה, חומרי ניקוי, ציוד טיולים וכדומה.

המטבח (נגריית ארמלי) הוא לב ביתם של מיכל ועידו, והושקעה בו מחשבה רבה מאוד – פונקציונלית ופרקטית. יש בו המון מקומות אחסון והוא מותאם להרגלי הבישול והאפייה של שניהם. בלב המטבח שולחן אוכל לארוחות יום-יומיות, שגם הוא מעוצב בסגנון ובסקאלת הגוונים הרצויה (רהיטי הר-מן). הקומה כולה מרוצפת באריחים דמויי בטון (רֶצֶף), שמאזנות את המטבח הכפרי עם הסגנון התעשייתי יותר.

חדר הרחצה של האורחים מחופה בגווני שחור-לבן (רֶצֶף). בתוך המקלחון שולבו אריחים תלת-מימדיים דמויי כרית, עם איורים שונים, יחד עם אריחים לבנים חלקים. ארון הכיור (נגריית ארמלי) תוכנן להכניס חמימות של עץ לסקאלה המונוכרומטית.

חדר הבת הבכורה מחופה בכל היקפו בטפט עדין (אחים סיני), שמתאים לנערה בראשית גיל העשרה שלה. חלק מהרהיטים עברו לחדר מהבית הקודם וחלק נרכשו בתקציב מוגבל.

ארון קיר (נגריית ארמלי) תוכנן בהתאמה לנישה ולאילוצים שהיו קיימים בשטח. החדר הולבש בוילונות ובשטיח כדי לשוות לו תחושה נעימה ועוטפת יותר. החדר, כמו הקומה כולה, מחופה בפרקט למינציה בגוון אלון טבעי (רֶצֶף).

הטוויסט המעניין בחדר הרחצה של הילדים הוא באיזור האמבטיה שעטופה כולה באריחים מאויירים צבעוניים ושמחים (רֶצֶף). שאר החדר נותר בהיר וסולידי.

חדר השינה הזוגי הוא חדר מינימליסטי, אבל חמים ונעים. חזיתות ארון ההזזה הגדול מחופות במראות, במטרה לתת תחושה של מרחב גדול יותר. החדר כולו בגווני מוקה, אפרפר ועץ. מסיבות תקציביות – הוחלט להשלים את הלבשת החדר (תמונות, שטיחונים ואקססוריז) לשלב מאוחר יותר.

חדר הרחצה של ההורים ממשיך את סקאלת הגוונים השולטת בבית עם אריחים דמויי בטון מעוטרים באריחים מאויירים בשחור-לבן (רֶצֶף). המקלחון הרחב מותאם למקלחות זוגיות, כשכל נקודות המים כפולות. ארון הכיור בגווני תכלת, ממשיך את סקאלת הגוונים בקומה התחתונה.

נדרשנו להתמודד עם לוחות זמנים לחוצים מאוד מהרגע הראשון. בנוסף, עבדנו עם תקציב מוגבל, ולא היתה שום הוצאה שלא עברה בחינה מעמיקה לגבי נחיצותה והיקפה. וכמו בכל פרויקט קבלן – היו אילוצים ותכתיבים שלא ניתן היה לשנות, ונאלצנו לעבוד סביבם.
ימי הקניות עם מיכל ועידו היו עונג צרוף. מדובר בזוג מקסים וכיפי, שנהניתי מכל דקה בחברתו. בנוסף על הכימיה המעולה שהיתה בינינו – הם גם מאוד סמכו עליי, וזה הפך את הבחירות לקלות, מהירות והרמוניות. לא יכולתי לבקש לקוחות נהדרים יותר. לא אשקר אם אומר שממש הצטערתי כשעבודתנו הגיעה לסיומה.

ככלל, אני תמיד מקפידה שלא להתפשר על רכיבי המעטפת ועל התאורה. את הלבשת הבית ורכישת הריהוט אפשר לבצע בשלבים, אבל כשהמעטפת (ריצוף, חדרי רחצה, מטבח ועבודות נגרות) נראית מצויין, וכשהבית מואר נכון – זה ממש משנה את כל האוירה בבית, גם אם לא הכל הושלם עד לקצה.
תכנון פנים ועיצוב: סיון קונוולינה​
תכנון אדריכלי: דניאל בן שטרית ודניאל לוינשטיין
צילום: אורית ארנון

עוד על סיון קונוולינה תוכלו לקרוא כאן