לא תמיד צריך להרוס כדי לבנות מחדש. לפעמים, דווקא השימור של הקיים מאפשר פתרונות עיצוביים מפתיעים, שלא היו מתאפשרים בבנייה חדשה מאפס. זה בדיוק הסיפור של הבית בפרדס חנה – בית קטן עם מחסן חיצוני, שעבר טרנספורמציה חכמה ומדויקת. באמצעות חשיבה יצירתית וגמישות תכנונית, הצליחו האדריכלית ובני הבית לנצל את הקיים למקסימום, ולהפוך אותו לבית רחב ידיים, מלא אופי ומחובר להרבה ירוק שמסביב. החיבור בין המבנים יצר חללים ייחודיים, והבחירות האדריכליות והעיצוביות טשטשו את הגבול בין פנים לחוץ, תוך שמירה על תחושת זרימה טבעית.

האדריכלית שמרית משען משתפת: זהו בית בפרדס חנה, שבו מתגוררים בני הזוג שיר ואביתר יחד עם שלושת ילדיהם. הדיירים רכשו בית ישן עם שטח גדול, אך בחרו שלא להתגורר בו מיד, עד שיבינו כיצד ברצונם לעצב ולתכנן אותו מחדש. השטח כלל במקור בית קטן בשטח של 81 מ"ר ומחסן חיצוני מנותק מהמבנה, בגודל 22 מ"ר. במסגרת הפרויקט נוספו לבית שלושה חלקים משמעותיים: מסדרון זכוכית המחבר בין המבנה הקיים למחסן, סלון חדש בשטח של 20 מ"ר, וממ"ד בגודל 15 מ"ר, שהשתלבו יחד לכדי יצירת מרחב מגורים רחב, מחובר והרמוני יותר.

כבר במפגש הראשון עם בני הזוג זכיתי להכיר את שיר, והחיבור עם המשפחה כולה היה טבעי ונעים, אבל שיר היא אישיות מיוחדת, בעלת טעם משובח וראייה עיצובית חדה. היא לא רק חלמה על בית החלומות שלה, אלא גם ידעה בדיוק איך הוא צריך להיראות. היא הצליבה את החזון שלה עם תיקיות פינטרסט מדויקות, ששיקפו את הדמיון העיצובי שלה לפרטי פרטים.

בתחילת הדרך, הלקוחות תכננו להרוס את הבית הקיים ולבנות במקומו מבנה חדש, גדול ובעל שתי קומות, תוך ניצול מקסימלי של אחוזי הבנייה. אך לאחר מחשבה נוספת, הם הבינו שתהליך כזה יהיה ארוך, מייגע ולא בהכרח מותאם לצרכי המשפחה. בנקודה זו החלטנו לגרוס את התכניות הישנות ולעשות מהלימון לימונדה. במקום להתחיל מאפס, בחנתי את הקיים וחיפשתי דרכים למקסם את הפוטנציאל של המבנה הקיים, תוך מינימום בנייה נוספת ומינימום זמן, מבלי להתפשר על איכות החיים והעיצוב שהם חלמו עליו.

את הבית הקיים הפכתי ליחידת הילדים, הכוללת שני חדרי שינה, חדר רחצה מרווח ומבואה ייעודית לאחסון וכביסה. יתרת החלל הוסבה למטבח רחב ידיים וחדש, שתוכנן בהתאמה לצרכי המשפחה.
המחסן, שהיה בעבר מנותק מהבית, שודרג והפך לסוויטת ההורים. התוספת היחידה שבוצעה בבנייה קונבנציונלית הייתה חדר הממ"ד, אשר משמש כיום כחדר אורחים וחלל עבודה.
כל יתר השטחים החדשים נבנו במתכונת של מרפסת מקורה: תקרה סגורה, מוקפת דלתות זכוכית מכל עבריה, ומגדירות את חלל הסלון ואת המסדרון המחבר בין יחידת ההורים לבית. גם המסדרון עצמו נבנה בתצורה דומה – עם תקרה סגורה וחזיתות זכוכית, שמכניסות אור טבעי ומשמרות תחושת פתיחות וחיבור בין החללים.

החיבור בין חלקי הבית יצר פטיו פנימי בלב המרחב, שהוא כולו אזור חיצוני פתוח. הפטיו נשקף מכל פינה בבית, ומשמש כנקודת מעבר טבעית. כמעט בכל תנועה במרחב חולפים על פניו, מה שמטשטש את הגבול בין פנים לחוץ. התוצאה היא בית שבו ניתן לצאת ולהיכנס מכל מקום, כשהלב הירוק של הבית מחבר את כל חלקיו בהרמוניה מלאה.

הבית הזה בטוח בעצמו עד כדי כך שהוא מאפשר לגינה לתפוס את הבמה המרכזית, כשהוא משתלב בה באופן טבעי, ולא להפך. זו דוגמה מצוינת לכך שלא חייבים לטפל בכל שטחי החוץ באופן שווה, אלא אפשר לעבות צמחיה באזור מסוים ולתת לה נוכחות דומיננטית. כמו זרקור שמופנה לכיוון מסוים, יצירת מוקד ירוק ומודגש בתוך המרחב. זו גם המחשה נהדרת לכוח של הביופיליה, צמחייה וגינון בהשלמת האדריכלות – ואפילו בהעצמתה. אבן החירבה, שמשמשת כחיפוי לחדר השינה הזוגי (שהיה בעבר המחסן), הופכת לחלק משיח החומרים המתקיים בפאטיו, ומעמיקה את הקשר בין הפנים לחוץ.

מתוך ההבנה שהסיפור המרכזי של הבית הוא הקשר בין חוץ לפנים, בחרנו להעניק במה מרכזית לפאטיו הירוק ולגינה. הטון העיצובי בבית נשאר בהיר ושקט, מה שמדגיש עוד יותר את הנוכחות של החוץ בתוך המרחב הפנימי. לצד זאת, הוכנסו כתמי צבע מוקפדים באזור הסלון, שמוסיפים אופי ואווירה: שטיח וינטג' כתום עז ופוף רביצה ענק, שמזמינים תחושת חמימות ונוחות. הפריטים הללו יוצרים עניין ועומק, מבלי להעמיס על המרחב, ששומר על ניקיון חזותי ומינימליזם מוקפד.

ארון הכניסה עשוי עץ ומעוצב בחלוקה המזכירה מחיצות יפניות מסורתיות. את המילואה שבתוך חלוקות העץ בחרנו לבצע מראטן צפוף, שמוסיף שקיפות מעומעמת, תוך שמירה על תחושת פרטיות. השימוש בראטן העניק לרהיט רוך, חמימות וקלילות, שמשתלבים בהרמוניה עם השפה העיצובית של הבית.

כל רצפת הבית רוצפה באריחים כהים בגודל 120×120 ס"מ, עם גידים לבנים ואפורים עדינים, שיצרו מראה של משטח אחיד והרמוני. הבחירה באריחים אלה העניקה לחלל עומק ואלגנטיות, תוך שמירה על תחושה טבעית ומאוזנת. האריחים נרכשו מסטודיו אהוב  – אריחים בחצור הגלילית, ואני שמחה לפרגן להם, במיוחד לאחר התקופה המאתגרת שעברו במהלך המלחמה.

המטבח תוכנן כמרחב פרקטי ורחב ידיים, המשלב פונקציונליות עם עיצוב מוקפד. הצלע הרחבה, שבה ממוקם הכיור, פונה אל חלון ענק, שמכניס שפע של אור טבעי. הצלע המאונכת מורכבת מסדרה של מודולים ברוחב 60 ס"מ, הכוללים שני ארונות מזווה, שני מקררים ומקפיא הסמויים בנגרות, יחידת בילט-אין, וכן נישת עץ רחבת ידיים למכשירים. החזיתות מעוטרות בפרופיל "מקל סבא" עדין, שיוצר רמיזה למראה כפרי, תוך שמירה על ניקיון עיצובי. ידיות חיצוניות שחורות דקות משלימות את הקו העיצובי ומעניקות למטבח איזון בין הכפרי למודרני. במרכז המטבח מוקם שולחן אי, הכולל גם יחידת אחסון ייעודית, המספקת פתרון נוח ונגיש לכל מה שנדרש לעריכת השולחן.

חדר השינה של ההורים מציע הצצה ישירה אל הגינה והפטיו דרך חלון פינתי שנפתח במיוחד, במטרה לשלב בין אינטימיות לפרספקטיבה פתוחה ומעניינת. החלון מאפשר זרימה טבעית של אור ונוף, תוך שמירה על תחושת פרטיות. אני אוהבת אי-סימטריה, וכאן היא עובדת בצורה מושלמת, מוסיפה עניין וייחודיות לחלל, מבלי לפגוע בהרמוניה ובאיזון העיצובי.

עבודת הנגרות המוקפדת באה לידי ביטוי בארון רפרפה מעץ, שמאפשר אוורור לבגדים ולחלל, תוך שמירה על מראה חם וטבעי. את יתר הסטיילינג בחדר עיצבו שיר ואביתר, עם שילוב פריטים ייחודיים שמספרים סיפור: שידת טלוויזיה וינטג' שעברה רסטורציה, צביעה והרכבה מחדש, ודלת עץ עתיקה שנתלתה על הקיר כאלמנט דקורטיבי שמוסיף אופי ונוכחות. מיטת עץ שחורה ומינימליסטית, לצד מנורות קריאה שחורות בסגנון סופר-מודרני, יצרו סינרגיה מדויקת בין הישן לחדש, שמשלבת בין חמימות רטרו לאסתטיקה מודרנית ונקייה.

חדר הרחצה של ההורים נועז ואמיץ, משדר פראיות טבעית ומהווה המשך מונוכרומטי ישיר לצמחיית הפאטיו, שאותה רואים בדרך למקלחת. האריחים המדוקקים, המעוטרים בכתמים וגידים דינמיים של שחור-לבן, יוצרים מראה עוצמתי ועוצר נשימה.
כדי לאזן את הדרמה, בחרנו ארון עץ בגוון חום כהה, בעיצוב שקט ומינימליסטי, מתוך הבנה שהאריחים הם כוכבי החדר, ואין צורך בתוספות שישתלטו על החלל. השילוב בין החומרים הטבעיים למונוכרומטיות הנועזת יוצר חלל בעל נוכחות ייחודית, עוטפת ומרשימה.

גם מבואת חדרי הילדים תוכננה בקפידה, וכוללת ארונות ראטן ייעודיים לאחסון ולכביסה. אני מאמינה בניצול חכם של החלל, ולכן מעדיפה לתכנן ארונות כביסה מוצנעים, במקום להקדיש לכך חדר נפרד ולבזבז שטח יקר. הארונות לא רק מספקים פתרון פונקציונלי חכם, אלא גם יוצרים אוורור עיצובי ועומק לחלל, תוך שמירה על אסתטיקה נקייה והרמונית. בזכות השימוש בראטן, הם נטמעים בעיצוב הטבעי של הבית, מבלי להסגיר שמאחוריהם מסתתרת אחת הפונקציות הכי שימושיות בבית.

בפרויקט הזה הצלחנו להפיק את המקסימום מהקיים בדרך ייחודית, מדויקת ועדינה, ובפרק זמן מינימלי. שיר ידעה מה היא רוצה והצליחה לרתום סביבה צוות של מאמינים אדוקים ופעילים, שתרמו יחד להגשמת החלום שלה. בימים אלו היא סיימה לימודי עיצוב פנים, ואני שמחה לפרגן לה מכל הלב. כל מי שיזכה לעבוד לצידה בתחום ירוויח בגדול.
גמישות אדריכלית היא אחד המרכיבים ההכרחיים בהתפתחות המקצועית של אדריכלים ומעצבי פנים. היכולת להקשיב ללקוח, להבין את צרכיו ולתכנן עבורו בית שמתאים בדיוק לאורח חייו, תוך התחשבות במגבלות וביכולות הביצוע, היא המפתח להצלחה של כל פרויקט.

טיפ מהאדריכלית

זה בדיוק המקום לומר את מה שאני חוזרת עליו כמעט לכל הלקוחות שלי: הסוד בסטיילינג ובעיצוב פנים טמון במינונים. כמו אלכימאי במעבדת כימיה, השליטה במינונים היא זו שיוצרת את הקסם האמיתי. ברוב הדילמות העיצוביות שאני נתקלת בהן, האתגר הוא דווקא להוריד, לצמצם ולהצניע במקום אחד, כדי לאפשר לאזור אחר לקבל את הבמה. זו יכולת קריטית לכל אדריכל ומעצב פנים, כי ללקוחות שאינם רואים את התמונה הכוללת קל מאוד להתרגש מכל בחירה בנפרד ולשלב את כל האלמנטים היפים ביותר יחד, מה שעלול ליצור עומס ועיסה מוגזמת. כאן בדיוק נכנסת עבודת האיזון, שמאפשרת לכל מרכיב לקבל את המקום הראוי לו בתוך ההרמוניה הכללית של הבית.

ריצוף וכלים סניטריים: אריחים חצור הגלילית
ריצוף פאטיו: אבן אם
טיח פנים: BOZZ
אלומניום: כוכב אלומניום
דלת כניסה: דלתות חוגלה
שטיח סלון: צמר שטיחים