כאשר שלי ואורן פנו אל המעצבת, עדיין לא היה להם בית לעצב, והבחירה במעצבת הייתה הוודאות היחידה שלהם בנושא. לאחר סבב דירות נבחרה הדירה שהתאימה לפרוגרמה שנקבעה מראש. העיצוב הקודם הכבד והסגור שאיפיין את הבית שנרכש בקרית אונו הוחלף בעיצוב פתוח ובקונספט קלאסי.
המעצבת רוני שני פלדשטיין משתפת בתהליך: בבית מתגוררים שלי ואורן ביחד עם שלושת ילדיהם. בני הזוג פנו אליי בעקבות המלצות מחברים שעיצבתי את ביתם בגני תקווה לפני מספר שנים. החמיא לי מאוד המשפט שאמרו לי – שהם עדיין לא יודעים איזה בית יקנו, אבל כבר יודעים מי תהיה המעצבת. הבית נקנה אחרי מספר דירות שראינו ביחד בקרית אונו. בכל דירה שראינו היו את היתרונות והחסרונות שלה, והתאמנו עבורם את זו שהייתה הכי נכונה מבחינת הפרוגרמה. הדירה שנרכשה בסופו של דבר היתה מפוצלת למספר יחידות אשר אותן איחדנו לבית רחב ומפנק עם שני מפלסים. הגודל הכללי הוא 280 מ"ר + גינה.
שלי ואורן לא ידעו להגדיר לאיזה כיוון עיצובי הם נמשכים. העברתי להם מצגת השראה שדרכה הבנתי לאיזה סגנון הם מתחברים בעולם העיצוב, שלפני כן לא היו חשופים אליו בכלל. הם נתנו לי ממש יד חופשית בתהליך העיצוב ויצאנו לדרך.
קיבלנו את הבית כשהיה במראה מעט נובורישי והתרגשתי לראות את הבית מתנקה מכל האלמנטים הכבדים – השנדלירים, בר המשקאות הענק בכניסה שהיה עם דלפק וגם העמודים הכבדים שחסמו את המעבר.
בחרנו סלון מפנק וכורסא אחת שבה שולבו שני סוגי בדים שמוסיפים עוד חומריות וטקסטיל לחלל. בכניסה לבית תכננתי ארון פרקטי שמכיל את כל הדברים שאותם אנחנו רוצים "להשיל" מאיתנו כשנכנסים – תיקים, מפתחות, נעליים, דואר וכדומה. הארון נצבע בכחול אינדיגו שמדגיש את יופיו, והוא מעוצב בדוגמת תריס אלגנטית עם ידיות חיצוניות שהן כמו תכשיטים קטנים על גבי הארון.
היה חשוב לי לא להתפשר על נושא האומנות. שלי ואורן הכריזו מראש שממש קשה להם עם אומנות ובגלל זה לא הייתה להם אף פעם תמונה בבית. אז לקחתי על עצמי את התפקיד של לגרום להם לאהוב את זה. חשבתי יחד עם אירית חיון מ-1of 135 וליקטנו עבורם שפה אומנותית אחידה לבית שמשתנה מחלל לחלל אבל מתחברת יחד.
בחדר ההורים יצרתי חדר רגוע ונעים, עם הרבה מקומות ישיבה שונים. החדר מכיל את הצרכים שנוספו לזוג בשנת הקורונה, כאשר שני בני הזוג עבדו מהבית. יצרתי עבורם פינת עבודה בחלל המרכזי של החדר ולידה ספריית ברזל פתוחה עם ספרים ופרטי אומנות.
בחדר הארונות שילבנו פינת עבודה נוספת שהיא חלק מחדר סגור, כך שאם שני בני הזוג צריכים לעבוד במקביל הם יכולים לעשות זאת ולסגור את הדלת וכל אחד מהם מקבל חלל נוח לעבודה.
בחרתי מיטת בד עם פאטרן עדין ולרגליה הדום שעיצבנו במיוחד עם בד שמחמיא לאומנות ולשאר הצבעים בחלל. בצד החדר, לפני היציאה למרפסת עיצבתי פינת ישיבה חמודה.
בחדר הרחצה בחרתי אריח שמדמה פשתן, היה לי חשוב להכניס את אותו המוטיב של חדר השינה גם לחדר הרחצה, יצרתי ארון שחור עם שני כיורים ופאטרן של פסים שמייצר דימוי של חצאית פליסה ומחמיא לאלמנט הטקסטיל שנבחר עבור חדר השינה.
את חדרי הילדים עיצבתי באופן בו יוכלו להתבגר עם החדר, לא רציתי חדרים ילדותיים או מצועצעים מדי, אלא חדר שאפשר לגדול בו. בהתאם לחשיבה הזו, גם עוצב חדר הרחצה.
בחרתי טפטים בצבעוניות נייטרלית ולא מגדרית, לכל אחד הוספתי את האלמנטים שהיו חשובים לו שייצגו אותו, ובשיח משותף עם הילדים הגשמנו לכל אחד מהם חדר חלומי.
את פינת המשפחה עיצבנו בצורה יותר קלילה, מערכת הישיבה המודולרית מתפרקת ויכולה להפוך למרבץ של משטח מזרונים. בחדר יש מטבחון קטן ופסנתר וכמובן שאי אפשר בלי אומנות על הקירות, קרמיט מככב על הקירות ונותן קריצה קטנה שזה פשוט חדר משפחה מגניב ולא חדר רשמי מדי.
טיפ מהמעצבת
תוך כדי התהליך, גילינו רטיבויות ונאלצנו להרחיב את התקציב ולטפל בבעיות שצצו מהיסודות. למדתי שבדק בית לא תמיד עושה את העבודה, לפעמים עדיף להביא עוד בדיקה ולא להסתמך על תוצאות של בדיקה אחת בלבד.
בחרתי טפטים בצבעוניות נייטרלית ולא מגדרית, לכל אחד הוספתי את האלמנטים שהיו חשובים לו שייצגו אותו, ובשיח משותף עם הילדים הגשמנו לכל אחד מהם חדר חלומי.
מדהים. הבית נקנה לאחר בחירת המעצבת. מופלא בעיני. התוצאות מוכיחות את זה.