באחד הישובים הכי קסומים בגליל – מושב יודפת, ואפילו לא מאוד רחוק ממקום מגורינו, מתגוררת ימימה בר כרמל. לפני כשלוש שנים הקימה ימימה את המותג JEMMA שכולל חנות וירטואלית וחנות קונספט ביודפת, והוא עוזר לה להגשים את אהבתה לעולם העיצוב, ובייחוד לכל מה שקשור לטקסטיל.

קצת עלי

אני בת 35 נשואה לאלרון, אמא לאריאל (בן 5) ולתאומים הלל ואסיה (בני שנה וחצי). אנחנו חיים ביודפת, פה נולדתי וגדלתי. אחרי שנים של מסעות בארץ ובעולם חזרתי לפה עם אלרון. יודפת זה מקום מאד מיוחד עם קהילה מגובשת, חינוך אנתרופוסופי ברמה גבוהה, פאב קהילתי, חמאם טורקי, מכולת שהיא כמו חנות טבע, בית קפה. כמעט כל הילדים שגדלו כאן, חזרו להקים פה משפחה וילדיי גדלים לצד ילדיהם של חברי הילדות שלי. אני מרגישה ברת מזל לחיות פה.

הבית שלי

הוריי בנו עבורי את הבית שלי כשעוד הייתי רווקה צעירה. בית קטן וחמוד על שטח מדהים, מוקף חורש טבעי יפהפה. כשאלרון ואני עברנו לבית, עשינו בו הרבה שינויים. אלרון בנה תוספת של שני חדרי שינה וחדר רחצה – זה החלק האהוב עלינו בבית.

אלרון בנה הכל בעצמו: תקרת עץ משופעת עם קורות חשופות, חלונות בלגיים, מעמד לכיור מבטון בחדר הרחצה. בנוסף בנה לנו גם את כל הרהיטים בבית: מיטות, ארונות, מדפים, שולחנות ועוד. כל הטקסטיל אצלי בבית הוא מ-JEMMA כמובן, ואנחנו מבלים הרבה בחצר שלנו שאותה אני כל הזמן מטפחת.

טקסטיל

טקסטיל מעורר אצלי רגש שקשה להסביר. אני אוהבת את האסתטיקה של מוצרים שנעשו בעבודת יד: מהדפסים, מרקמות, ממוצרי טקסטיל ארוגים. מאז ומתמיד התעניינתי בעיצוב בכלל ובטקסטיל בפרט. האהבה הראשונה שלי בתחום היתה דווקא לאופנה. סבתי החורגת היתה אישה עם הרבה סטייל. לבת המצווה שלי, קיבלתי ממנה מנוי למגזין Vogue. כל חודש הייתי מחכה בקוצר רוח לקבל את הגליון הבא. דרך עולם האופנה התוודעתי לאהבה שלי לעולם העיצוב והאסתטיקה. כילדה הכרתי את כל המעצבים והדוגמניות.
כשהשתחררתי מהצבא עשיתי קורס ארוך של תדמיתנות ותפירה. כשסיימתי את הקורס הבנתי שלא אהיה תדמיתנית. תדמיתנות זה ראש ואני יותר מעצבת-אומנית בנשמתי. אני אוהבת לחוש בדים וחומרים, לבחור צבעים, להמציא מוצרים חדשים. למדתי שנתיים עיצוב תלבושות ותפאורה אצל רקפת לוי, ועיצבתי לתיאטרון ומחול במשך תקופה.
במהלך מסעותיי בעולם טיילתי במזרח טורקיה ושם למדתי ממקומיים את מלאכת צביעת ואריגת שטיחי הקילים המסורתיים.
בהודו טיילתי פעמיים. ההתאהבות בהודו הייתה מיידית, החושים שלי עבדו שם בלי סוף משפע הדוגמאות, הצבעים, הצלילים והריחות.

ההתחלה

התחושה שאני רוצה לעשות משהו עם כל השפע הזה שיש בהודו, ליוותה אותי שנים. רק במהלך ההריון עם אריאל, העזתי בפעם הראשונה לחשוב ברצינות לעשות עם זה משהו. לאחר הלידה משהו בי נרגע, והבנתי די מהר שמה שאני רוצה לעשות זה לעצב ולייבא מוצרי טקסטיל מהודו. זה היה חזק ממני, ועל אף כל הפחדים, והיו הרבה כאלה, הבנתי שאני חייבת לעשות את זה.

במהלך ההריון והשנה וחצי הראשונות לחייו של אריאל בניתי תכנית עסקית: מה אני הולכת למכור, איפה, למי, איך עושים את זה? התייעצתי עם אנשים מהתחום, אספתי תמונות השראה ובניתי בדמיוני את העסק שלי. לפני כ-3 שנים אלרון ואני נסענו להודו עם אריאל ואמא שלי. היתה לנו רשימה של ספקים, שווקים, תערוכות. ביקרנו בכולם במשך חודש ימים.

כשחזרנו לארץ, עשיתי את ההזמנה הראשונה עם הרבה חששות, אבל עם ביטחון שזה מה שאני צריכה לעשות.
העסק התחיל לעבוד די מהר: אחרי שחזרנו פתחתי את החנויות האינטרנטיות במרמלדה מרקט ובאטסי, השתתפתי בירידים שונים ועשיתי מכירות ביתיות. לא לקח הרבה זמן עד שהזמנתי כבר את ההזמנה הבאה. מהרגע הראשון אנשים אהבו וקנו.

JEMMA

JEMMA ממוקמת ביודפת במתחם "בואכה יודפת" שזה מתחם חדש יחסית שמעוצב ברוח הגלילית של המקום. אני שמחה לעבוד קרוב לבית, קרוב למשפחה שלי.
JEMMA היא בעצם החלום של אלרון ושלי. אלרון מגיע מתחום עיצוב המוצר, הוא מעצב את כל מוצרי העץ שבחנות ובונה בכישרון רב רהיטים איכותיים ומיוחדים מאד. אני מעצבת את מוצרי הטקסטיל ואחראית על היבוא ועל ניהול החנות.
השילוב המיוחד של רהיטי העץ ביחד עם מוצרי הטקסטיל שאני מעצבת ומייבאת מהודו, יוצרים שפה מאד ייחודית ויוצאת דופן.

הלב שלי נמצא בכל מקום בעסק הזה. אני מאד נאמנה לטעם שלי. אני בוחרת את מה שיפה, נעים וטוב בעיניי ולא שבויה של טרנדים זמניים ומתחלפים.
אפשר למצוא אצלי בחנות: וילונות כותנה רכים, שטיחי כותנה ארוגים ומודפסים בעבודת יד באמצעות חותמות עץ מגולפות בטכניקת בלוק פרינט ובגימור stone wash, מפות כותנה צבעוניות (ארוגות, מודפסות וקטיפה), שמיכות כותנה וכיסויי מיטה רקומים, ארוגים,ומודפסים.
בנוסף למוצרי הטקסטיל בחנות ישנם גם מוצרי עץ שעשויים מעצים ממוחזרים ובסגנון ראסטיק: שרפרפים, מגשי עץ, כוורות, ספסלים, שולחנות ועוד.

הלקוחות שלי

אני מכירה הרבה מהלקוחות שלי, ולרוב אני מאד מתחברת לסגנון של הנשים שקונות אצלי, ומוצאת הרבה במשותף ביני לבינן. הלקוחות שלי הן בעיקר נשים שמתחברות לסגנון כפרי, בוהמייני, ראסטיק. הן אוהבות טקסטיל טבעי (כותנה, פשתן, משי), עבודות-יד, חומרים טבעיים. חשובה להן אסתטיקה והן לא מתפשרות על איכות.

מרגש

המעבר לפני כמה שבועות לחנות חדשה וגדולה יותר מהקודמת במתחם ביודפת מאוד ריגש אותי. כשסיימנו לסדר את החנות, כולם הלכו ונשארתי לבד, עמדתי שם רגע בחלל היפה הזה עם מדפים עמוסים בכל טוב והסתכלתי מסביב. זה היה רגע כזה שבו נופל האסימון של כל מה שקרה בשלושת השנים האלה. זה רגע שבו קלטתי שזה באמת קרה והגשמתי חלום. ש-JEMMA חיה ופועמת.

הכי אוהבת

לעצב קולקציה חדשה, לבחור צבעים. לקבל מהודו תמונות של בדים חדשים, של דוגמאות חדשות ולעצב מתוך זה את הקולקציה. אני אוהבת לעבוד עם מעיין תמיר, הגרפיקאית שעובדת איתי מתחילת הדרך. יש לנו טעם דומה וחיבור מאד מפרה וטוב. כשאנחנו עובדות יחד תמיד עולים רעיונות חדשים ויש תחושה של יצירתיות ועשייה.
אני גם מאוד אוהבת לפגוש את הלקוחות שלי ולדבר איתם. וגם אוהבת לעצב את החנות בכל פעם מחדש.

מאתגר

השילוב בין העסק והמשפחה. הנסיעות להודו לבד. הזמן שלוקח לייצר מוצרים שעשויים בעבודת יד הוא מאד ארוך יחסית, וצריך לבצע את ההזמנות הרבה זמן מראש.

מפרגנת

אני אוהבת את העשייה של קרן שביט והייתי שמחה להמשיך לשתף איתה פעולה. הייתי שמחה גם לשיתופי פעולה עם אנשים כמו הסטייליסטית קרן ברק.

חלומות

אני חולמת על אתר מכירתי מעוצב ויפיפה שמוכר בארץ ובכל העולם. על סטודיו לעיצוב בשיתוף עם אנשים טובים ומוכשרים שמעצבים יחד את המוצרים של JEMMA. הייתי מאד רוצה גם לעצב כלי בית ורהיטים וגם קולקציות קטנות של בגדים.

צילום: יעלי גבריאלי, מעיין תמיר