לחצוב את היהלום

בין הרי ירושלים, בלב היישוב הירוק צור הדסה, שוכן בית פרטי ותיק שנבנה בתחילת שנות ה-90. לאחר עשרות שנים שבהן מעולם לא שופץ, עבר הבית מהפך מקיף שפתח אותו לאור, לנוף ולחיים החדשים של דייריו. על פני ארבעה מפלסים ובתוך מסגרת אדריכלית קיימת, הצליחה המעצבת לחצוב את היהלום, ובאמצעות תכנון מחודש יצרה בית משפחתי חם ומואר, שמחבר בין אופי כפרי לקווים קלאסיים ומספר סיפור חדש דרך חומר, פרופורציה ותשומת לב לפרטים.

המעצבת מורן רוזנברג משתפת: לאחר שנים של מגורים בדירות קבלניות, רכשו בני הזוג בית פרטי ותיק שנבנה בראשית שנות ה־90, על מגרש של חצי דונם בצור הדסה – יישוב ירוק השוכן בין הרי ירושלים. הבית, ששטחו הבנוי כ־250 מ"ר, מעולם לא שופץ והיה בעל מראה חשוך ומיושן, אך מלא פוטנציאל, כולל גינה רחבת ידיים, עצי פרי בוגרים ונוף ירושלמי פתוח. הבית מתפרש על פני ארבעה מפלסים. קומת הכניסה כוללת חלל ציבורי פתוח: סלון, מטבח ופינת אוכל. חצי קומה מעל ממוקמת סוויטת ההורים, ובקומה העליונה נמצאים חדרי הילדים יחד עם חדר רחצה. במפלס התחתון נמצא הממ"ד, שירותי אורחים ויחידת דיור עצמאית עם כניסה נפרדת.

בני הזוג ביקשו לייצר בית מרווח, מואר, עם מטבח מפנק שיהווה את הלב הפועם של חיי היומיום. הם חלמו על בית בעל אופי כפרי-קלאסי, חם ועוטף. כזה שמזמין התכנסות ויחד עם זאת מותאם בקפידה לצרכים האישיים של כל אחד מבני המשפחה.
כך החל מסע תכנוני מקיף שכלל שיפוץ מן היסוד, החלפת כלל התשתיות, פירוק ובנייה מחדש של קירות ופתחים, והתאמה מלאה של הבית לאורח החיים של הדיירים ולרוח המיקום הגיאוגרפי של הבית.

מבואת כניסה אינטימית, מרוצפת באריחי אוקטגון קלאסיים בשחור-לבן, מקבלת את פני הבאים ברגע של אתנחתא בין החוץ לפנים. מפתח הדלת הורחב בהתאמה לדלת עץ עתיקה שעברה רסטורציה, ומשתלבת בהרמוניה עם השפה העיצובית של הבית.
לצד הדלת תוכנן ארון גבוה לאחסון תיקים ומעילים. זהו פתרון פרקטי ואסתטי הממתין כבר בכניסה, ומעברו השני ממוקמת קונסולת עץ בעלת רגליים מגולפות ומעליה מראה. משקוף מעבר רחב ומרשים תוחם את החלל ומגדיר את המעבר אל תוך הבית.

אחת ההחלטות המכריעות בתכנון הייתה להעביר את המטבח למרכז הבמה – במקום המרחב המצומצם שהיה לו טרם השיפוץ. בני הזוג, חובבי בישול וגאדג'טים קולינריים, ביקשו חלל מרווח שבו יוכלו לבשל יחד, ובהתאם לכך המטבח עוצב בצורת האות ח' וכולל אי גדול באורך 2.70 מ' עם שפע שטחי אחסון ומשטחי עבודה.

התוצאה היא מטבח חלומות של ממש, שכולו חגיגה של אור, נוחותוהקפדה עד אחרון הפריטים. החלונות הרחבים שהותאמו באופן מדויק למבנה המטבח מכניסים פנימה את הירוק של הגינה ויוצרים תחושת זרימה עם החוץ, ולצד הכיריים מוקמה נישת Bay Window נדיבה, שמרחיבה את משטח העבודה ואידיאלית לגידול צמחי תבלין ועציצים.

פינת האוכל ממוקמת במובלעת עטופה ויטרינות מוארות. תקרת הקורות חודשה ונצבעה בגוון בהיר ופתחים היקפיים נפתחו עד לריצפה כדי למקסם את האור הנכנס לבית. במרכז החלל שולחן עגול עשוי עץ אלון, מעליו גוף תאורה אינדונזי עתיק שעבר שיפוץ.

בין המטבח לפינת האוכל נבנתה ספריית עץ ייצוגית שמשלבת רישומי פחם וגופי תאורה, והיא מהווה מענה פונקציונלי שתורם לאווירה הכללית בחלל.

הסלון ממוקם בצידה השני של קומת הכניסה. התכנון המקורי כלל מרפסת קונזולית קטנה אשר ממנה אפשר יהיה לצאת אל החצר הקידמית, אך בשל אילוצים קונסטרוקטיביים מורכבים, שיניתי את התכנון לחלון ויטרינה רחב שמכניס אור מהגינה.
לריהוט הסלון נבחרה ספה בגוון פשתן, שטיח וינטאג' בגוונים בהירים וספריית נגרות בגוון פחם כהה שמגדירה את המרחב ומתכתבת עם הפרופיל הבלגי הכהה של החלונות.

בקומה התחתונה ממוקם חדר הממ"ד ולצידו שירותי אורחים עם קיר שיש בגוני פודרה בהיר, רצפת שיש שמטפסת לקיר כמו שטיח, וארון עץ עם רגליים מגולפות.

חצי קומה מעל ממוקמת יחידת ההורים. לעיתים בתהליכי שיפוץ, חדר השינה של ההורים נדחק לסוף סדר העדיפויות, אך לא במקרה הזה. מהיום הראשון היה ברור: החדר הזה צריך להיות מפלט מרווח ומושקע. תהליך התכנון כלל שינוי מהותי במיקומי הפתחים, לרבות תוספת של חלון פינתי הפונה אל העצים בגינה. הסויטה כוללת אזור שינה, חדר רחצה וחדר ארונות.
נגרות רחבה לאורך הקיר מייצרת הפרדה ומעבר מאיזור השינה אל חדר הארונות וחדר הרחצה, והיא כוללת פינת איפור נסתרת, אותה ניתן לסגור בדלתות לשמירה על מראה נקי. בנגרות הזו ממוקמת גם הטלויזיה והיא כוללת אחסון משני ואפילו מיני בר להשלמת החוויה.
רצפת פרקט ורסאי, מיטת עץ אלון וגופי תאורה תלויים מפליז וזכוכית משלימים את המראה ומעניקים לחדר טאץ' קלאסי ומעודן.

חדר הרחצה בסוויטת ההורים תוכנן בקווים נקיים ובצבעוניות של שחור־לבן בהשראת מלונות בוטיק באירופה. האריחים עשויים שיש טבעי ברצפה וגרניט פורצלן בקירות, והשילוב בינהם יוצר ניגוד רך ומוקפד.

במפלס העליון נמצאים חדרי הבנות, חדר כביסה וחדר רחצה כללי. בחדרה של הבת הקטנה נפתח חלון גדול ורחב הכולל ספסל ישיבה – פינה שקוראת להתכרבל עם ספר.

חדר הרחצה הכללי הורחב, וזכה לחיפוי אריחים מונוכרומטי וארון אמבטיה מהודר עם רגליים מגולפות ונישות בנגרות שמרגישות כמו תכשיט.

האתגר המרכזי בפרויקט היה פתיחת פתחים והרחבתם, תוך שמירה על שלמות המבנה וההתמודדות עם חיפוי האבן הירושלמית הקיים ואופייני לבתי היישוב. פתרונות קונסטרוקטיביים דרשו תכנון מוקפד ועבודה בתיאום הנדסי מלא. אך דווקא האתגרים האלה איפשרו לדייק את המעטפת, להכניס אור ולשוות לבית מראה טבעי וזורם.

הנגרות בבית היא חלק בלתי נפרד מהשפה העיצובית. לא כפתרון נקודתי, אלא כמרכיב אדריכלי שמלווה את הבית לאורך השנים ומשלב מערכות, תאורה ופרטים. סקאלת הצבעים נעה בין עץ אלון חם, גוונים רגועים וניטרלים ונגיעות פחם כהה, שמוסיפות דרמה ונוכחות. המעטפת נותרה שקטה, אך עשירה בשכבות, בטקסטורות ובחומרים טבעיים.
עבור בעלי הבית, זה לא היה רק שיפוץ, זו הייתה התחלה של פרק חדש בחיים. היה מרגש לראות את החיבור שלהם אל הבית. זה נתן לי סיפוק מקצועי גדול והעצים את האהבה שלי לתחום העיסוק שלי.