נועה פריד

עם נסיון של יותר משני עשורים, קו עיצובי שמזוהה איתה ותשוקה אינסופית להגשים חללים מלאי אופי עבור לקוחותיה, מעצבת הפנים נועה פריד מצליחה להתמודד עם כל סוג של פרויקט – מדירות קומפקטיות שמצריכות חשיבה יצירתית ועד שיפוצים מסיביים ובנייה מאפס. ואם תשאלו אותה, הומור הוא חלק בלתי נפרד מהתהליך.
בבית הילדות הקטנטן שלה בקיבוץ, שבו 50 מ"ר הספיקו לה אז לכל החלומות, היא ספגה את יסודות העיצוב האינטואיטיבי מאמה, ואילו היום, בסטודיו הבוטיקי שלה במזכרת בתיה, היא ממשיכה את המורשת הזו בעיצוב בתים אישיים ומחבקים, מלאים בפרקטיקה יומיומית.

חמש עובדות

1. מקצועית: אני מעצבת פנים מעל 20 שנה, עוסקת לרוב בבניה חדשה ושיפוצים רחבי היקף בכל רחבי הארץ.
2. אישית: מתגוררת במזכרת בתיה, נשואה באושר לאחִיָה, אמא משוגעת לשאולי מיקה ועמליה, מגדלת באהבה שני כלבים אנרגטיים. הבית שלנו מאז ומעולם היה בית מארח, בית פתוח למשפחה המורחבת, לחברים, לחברים של ילדיי. בית שיש בו מוזיקה, הומור, ושיחות ערות לתוך הלילה.
3. תשוקה: לנצח נשאר הרצון העז להגשים ללקוח את החלום.
4. פרט מעניין: אהבתי הגדולה היא שווקי פשפשים. טיילתי בעשרות שווקים במקומות שונים בעולם ועדיין לא שבעתי.
5. פילוסופיית חיים: הבית המושלם עבורי הוא זה שמשמש מקום מפלט עוטף ומחבק. בית שמשתוקקים לחזור אליו בסוף יום.

הסטודיו שלי

אחרי המסלול הרגיל (צבא>אוניברסיטה>הייטק), הבנתי שזה ממש לא אני וחזרתי לאהבתי הראשונה – עיצוב פנים. למדתי (ולימדתי) עיצוב פנים, ובמקביל יצאתי לדרכי העצמאית והקמתי סטודיו בוטיק אקסקלוסיבי וסלקטיבי. למרות הפיתוי הגדול להרחיב את הסטודיו ולהעסיק עוד ועוד עובדים, החלטתי לשמור על הצביון המיוחד שאותו גיבשתי מתחילת הדרך, ובמרכזו התפיסה שהליווי המקצועי והמנטלי נעשה באופן אישי ורק שלי מול הלקוחות.

"החדר"

גדלתי בקיבוץ ולמרות שעזבתי לפני שנים – הקיבוץ עדיין חלק ממני. זרעי אהבתי לעיצוב פנים נטמנו בקיבוץ גבעת ברנר בו גדלתי, עוד בימים שלבית בקיבוץ קראו "חדר". החדר שלנו היה לגמרי ״בית״. בית רחב, מלא וגדוש ב-50 מ"ר מעוצבים בשלמות, צפופים ומאושרים. אמא שלי, לא למדה מעולם עיצוב, לא הכירה את עקרונות הקומפוזיציה, או את ספקטרום הצבעים ולמרות זאת ידעה תמיד לחלק נכון את החללים בבית, הצליחה ליצור הרמוניה מושלמת של טקסטורות חומרים וגוונים, תלתה תמונות במדויק, באינטואיציה בלבד ובחוקיות מושלמת. הבית שלנו בקיבוץ היווה מקום חם ומזמין והיה מוקד עלייה לרגל שתמיד עורר סקרנות, התפעלות והשראה. מאז, כבר למעלה מעשרים שנה אני מתרגמת לפרקטיקה יומיומית מקצועית את כל מה שאמא שלי ידעה מהבטן.

היכרות מעמיקה

בעבודתי כמעצבת, אני משקיעה כמות זמן לא מבוטלת בהכרת הלקוחות. אני מאמינה שהיכרות מעמיקה עם הלקוחות ועם הסביבה המקיפה אותם מחזקת את היכולת שלי לדייק למענם בית מושלם. חשוב לי לתת מקום להיבטים נוסטלגיים, לחוויות משפחתיות, לאוספים וזכרונות. הקשר המיוחד הזה, שכל כך חשוב לי לייצר, הוא זה שמאפשר ללקוחות להאמין בי ולסמוך עלי מחד, ולי, להגשים את חלומם. כל אלה לא באים על חשבון הקפדה על תכנון נכון של החללים, על פונקציונליות ופרקטיקה.

אינטואיטיבית

העיצוב אצלי הוא הרבה פעמים אינטואיטיבי ולא נצמד לכללים נוקשים. לא תמיד אני מחליטה מראש מה תהיה התוצאה הסופית. העיצוב מתפתח לאורך הפרוייקט. בלי לכבול את עצמי לכללים נוקשים וידועים מראש.
לאורך השנים והנסיון שצברתי גיבשתי קו עיצובי שמאפיין אותי, אשר בא לידי ביטוי בפרויקטים שלי, לצד ההבדלים והשוני שקיימים בין הלקוחות השונים. אין דבר שמשמח אותי יותר מכך שמזהים את הפרוייקטים שלי.

הבית הפרטי שלי 

לאחרונה סיימתי לשפץ את הבית הפרטי שלי.  הבאתי ל׳פרוייקט הזה את כל הפרקטיקה שצברתי לאורך השנים. הצרכים והחלומות שלנו היו ידועים, והדיאלוג ביני לבין עצמי ובני משפחתי היה נפלא. העובדה שהשיפוץ התרחש במהלך שנת המלחמה הקשה והעצובה, העצימה את החוויה והדגישה שוב במובן הרחב ביותר את חשיבותו של המושג "בית".

איזונים מבוקרים

אני מאמינה שיש להשתמש בצבעים בצורה מאוזנת ומבוקרת. למדתי עם השנים שצבע הוא כלי עוצמתי וככזה יש להשתמש בו בתבונה. חשוב להשתמש בשילובי צבעים ובעוצמות השונות בצורה שמתחשבת  בלקוח, באופיו וסגנונו. יש לקוחות שמונוכרומטיות מרגיעה ונעימה להם ויש כאלה שדווקא הססגוניות עושה להם שקט. אני מרבה להשתמש בחומרי גלם מקומיים, טבעיים. אבן, שיש, עץ, ברזל – אלו הם חומרים שיש בהם עומק.

מנצחת על תזמורת

האתגר הגדול והמשמעותי הוא לספק את ״המוצר״ השלם עבור הלקוחות. לשם כך, במעלה הדרך יש שורת אתגרים שהם חשובים לא פחות – הראשון הוא ״פיצוח״ תכנית הבסיס תוך מיקסום המבנה, ושילוב הנתונים הטכניים וצרכי ורצונות הלקוח.
האתגר השני הוא מציאת הדרך המדוייקת לתרגום הרצונות לתכנון מעשי. השלישי הוא הלבשת השפה העיצובית ההרמונית, האישית והמתאימה ללקוח דרך חומרי הגמר השונים. הרביעי הוא הניצוח על כל התזמורת המערבת המון אנשי מקצוע שונים תוך עמידה בזמנים, תקציבים ושלל מורכבויות נוספות

בתים קטנים 

לאורך השנים מצאתי שהעבודה בבתים קטנים מאתגרת במיוחד. בשטחים ומבנים גדולים קל יותר לתכנן ולתת מענה לצרכים הרבים והמגוונים. כאשר השטח ו/או המבנה קטנים במיוחד נדרשת וירטואוזיות ויצירתיות מסוג אחר. מעצב טוב הוא זה שמצליח לייצר פתרונות גם בתנאים מאתגרים.

עיצוב פנים בישראל

בעבר, עיצוב פנים לא היה מוכר כצורך ממשי אלא כ׳שכבת מותרות׳ המתווספת במידת הצורך או הרצון לאחר הבניה. כיום, לשמחתי הרבה, ישנה הכרה בכך שנקודת המבט של מעצב פנים ושל האדריכל אינה זהה והצורך והחשיבות של עיצוב הפנים כחלק מהותי ומשמעותי אינו מוטלת בספק. 

חלומות

אני חולמת על לקחת חלק בשיקום הבתים שבקיבוצי העוטף.

שני טיפים חשובים

הטיפ הראשון שלי הוא למנן את השימוש בטרנדים. בית מגלם בתוכו את הסיפור של הלקוח, את השנים שעברו, את העתיד לבוא, וככזה ראוי שיישאר רלוונטי לשנים.
הטיפ השני הוא לא לשכוח ליהנות מהדרך. תהליך העיצוב ראוי שיהיה שמח, מרגש וחוויתי. כלי מרכזי בעבודה שלי הוא ההומור. גם אם לא תמיד הוא יבוא לידי ביטוי בעיצוב עצמו. הוא מאפשר לי וללקוחות להתגבר כמעט על כל מכשול בדרך. התהליך מלווה בהרבה הומור וצחוק, שמביאים קלילות ורוגע לעבודה, בעוד הרצינות נשמרת לתכנון והביצוע עצמו.

עיצוב: נועה פריד
צילום שי אדם
צילום תמונת פרופיל: שרונה גיא

לעמוד הפייסבוק של נועה>>
לחשבון אינסטגרם של נועה>> 
עוד על נועה פריד>>