האדריכלית רקפת קידר מתכננת בעיקר בתים ללקוחות פרטיים ולא מאמינה בטרנדים, אלא בעיצוב אישי שמתאים למקום ולאנשים, וגם יכול להתקיים לאורך זמן. היא אוהבת מאוד צמחיה בתוך הבית ומחוצה לו, וסביר להניח שאם לא הייתה אדריכלית אז היא בטח הייתה עוסקת בתכנון נוף והקמת גינות.
חמש עובדות
1. נולדתי למשפחה של חקלאים בכפר תבור, הבית שלי נבנה על האדמה שאבא שלי נולד עליה וסבא וסבתא שלי הגיעו אליה בעליה השניה. שני ילדיי הם דור רביעי על אותה הקרקע, וגם אחי ואחותי גרים בכפר עם משפחתם.
2. אדריכלות היא הדבר שאני הכי אוהבת, זה גם מקצוע וגם תחביב (למזלי), כשהילדים שלי היו קטנים הם טענו שאני לוקחת אותם לטיולים רק באתרי בניה ואז הבנתי שאני צריכה לשים גבולות. הדבר השני שמרגש אותי הוא עיצוב פנים, האדריכלות יוצרת מקום ואז העיצוב בא וממלא אותו, מדגיש את הכוונות התכנוניות ויוצר חוויה.
3. קשה לי לגור בבית בלי גינה. גם כשהייתי צעירה וגרתי בדירות סטודנטים קטנות היו לי הרבה עציצים ירוקים וסידורי פרחים מתחלפים.
4. אני מאוד אוהבת לטייל ולשוטט בהליכה רגלית, לא חשוב אם בסביבה עירונית – חזיתות, חצרות, הפסקות קפה, או בשטח פתוח – שבילים, צמחיה, אויר ונוף.
5. אני לא מאמינה בטרנדים ואופנות, מעדיפה עיצוב אישי שמתאים למקום ולאנשים ויכול להתקיים לאורך זמן.
הרגע בו הבנתי שאני אדריכלית
בתיכון למדתי במגמת ביולוגיה ונראה לי טבעי להמשיך במקצוע זה כדרך חיים. אחרי שנת לימודים אחת באוניברסיטת ת"א החלטתי לחשב מסלול מחדש ולעבור למקצוע יצירתי יותר שמתחבר גם לשרטוט שלמדתי בצבא. עברתי ללימודי אדריכלות בטכניון שאותם סיימתי בהצטיינות.
היום אני מתכננת בעיקר בתים אישיים ללקוחות פרטיים, התכנון שלי מתייחס לצרכים של כל משפחה על פי ההגדרות שלהם, למגרש הנתון וכמובן לתקציב הנתון. חוץ מזה אני מתמחה בתכנון מקוואות טהרה – תחום נישתי ומאתגר.
הקשבה
ניחנתי בכושר הקשבה שמועיל לי מאוד בתהליך ההתאמה של התכנון ללקוחות, ברור לי שלמרות שאנחנו עוברים את התהליך ביחד, בסופו של דבר הם ומשפחתם יגורו בבית ואני אהיה רק אורחת, לכן אני דואגת לחקור את החלומות שלהם ולבטא אותם בפרויקט.
אני מודעת לכך שתהליך הבניה עצמו יכול להיות ארוך ומייגע ואני מצליחה להכין את הלקוחות אליו, למנוע טעויות ולתמוך בהם בכל השלבים.
כל בית הוא סיפור
הכי מעניין בלהיות אדריכלית זו היכולת של "יצירת יש מאין" – העבודה מתחילה בעמידה מול מגרש ריק והתבוננות אל הסובב ואל החלומות הגדולים, עוברת דרך החיפוש אחר הפתרונות המתאימים ומסתיימת בחיי משפחה. מה שגורם למקצוע להיות מעניין תמיד ומונע שחיקה הוא הגיוון – יש ימים של יצירה בהם אני יושבת שעות מול המחשב ושוכחת לאכול, יש ימים בהם אני יוצאת לבחור צבעים וחומרים ואז כל הקווים ששרטטתי מתמלאים בחיים ושמחה. וגם יש ימים בהם אני יוצאת לפיקוח בניה ושותה קפה מבושל באתר עם הבנאים. כל בית הוא סיפור, כל לקוח הוא היכרות חדשה.
צבע וחומר
אני אוהבת להשתמש בחומרים טבעיים, לחומר עצמו יש טקסטורה שנותנת עומק לעיצוב. הצבעים נכנסים לעיצוב שלי בשלב השני ומחברים את הבית כולו, נותנים המשכיות ושילוב בין כל החללים. הבחירות של החומר והצבע צריכות להתאים למי שגר בבית, יש שאוהבים צבעים ניטרליים מרגיעים ויש נועזים שיבחרו בצבעוניות מתפרצת. כל האפשרויות טובות בעיני בתנאי שיהיה קשר בין הבחירות השונות.
בנייה ירוקה
למדתי בניה ירוקה ותכננתי בתים שנבנו בבניה מתקדמת, אבל קשה מאוד להטמיע אלמנטים ירוקים משמעותיים בתכנון בתים מסיבות שונות. אם הייתי יכולה להיות שותפה לתכנון פרויקט שמבוסס על אידאלים אקולוגיים כמו בעבודות של האדריכל הארגנטינאי אמיליו אמבז, הייתי רואה בזה זכות גדולה.
מלקטת
יש אינסוף חנויות ואתרים בהם אפשר לרכוש פריטים לבית, אבל אני מעדיפה להתחיל מהזיכרונות – ממה שיש ללקוח, דברים שעברו במשפחה, שנרכשו בעבר, אפשר תמיד לשפץ ולהתאים לבית החדש, אחרי זה ממשיכה לחיפוש של פריטים משלימים שיתאימו לרקע שכבר יצרנו.
בנוסף לכך, על עציצים ירוקים בתוך הבית אני אף פעם לא מוותרת. לא יכולה בלי זה ואפשר לומר שאם לא הייתי אדריכלית, אז בטח הייתי מתכננת נוף ומקימה גינות.
מרגש
מכרים שלי קנו מגרש לבניה אבל לא עשו דבר בשביל לממש אותו. בכל פעם ששאלתי מה תוכניותיהם, הבעל ענה לי שהוא חושש שאם הם יתחילו בתהליך התכנון יעלו קונפליקטים בינו לבינה והם יסתיימו בגירושין. כך חלפו כ-4 שנים, ואני הצעתי שרק נשב ונדבר. באמת דיברנו, ודיברנו וכך נולד הבית. שני בני הזוג נהנו כל כך מהתכנון ומהבניה עצמה, שהם לקחו ימי חופש מהעבודה כדי לבלות באתר הבניה ולבצע בעצמם חלק מהעבודות ביחד עם הבנאים. מאז הם גרים בבית יחדיו (באושר ועושר – כמו באגדות, עד עצם היום הזה), ונהנים להזמין אורחים.
טיפ
אל תוותרו על הגשמת החלומות שלכם – גם בית קטן יכול להיות בית חלומות, גם בית בתקציב מוגבל יכול להיות ארמון – בשביל מי שגר בו. צרו לעצכם מקום שתרצו לחזור אליו בסוף היום.