מיכל ויהורם הם תושבים חוזרים מקנדה, קיבוצניקים לשעבר, שהתגוררו בגבעת עדה בבית שכור כמה שנים עד שהחליטו לקנות בית באותו ישוב. בתהליך העיצובי הושם דגש מיוחד להתאמת הסטנדרט הקבלני הגנרי לטעמם הייחודי של הדיירים, בכדי לקבל תוצאה במראה נקי אשר משלבת חומרים וצבעים באופן שקול וממוקד.

המעצבת מיה אפל משתפת בתהליך: בבית בגבעת עדה מתגוררים מיכל ויהורם ושלושת ילדיהם (10,15,18). מיכל ויהורם הם תושבים חוזרים מקנדה, שניהם קיבוצניקים לשעבר, ושניהם ספורטאים – מיכל שחיינית ויהורם תריאטלוניסט, שניהם גם אנשי אקדמיה. הם גרו בגבעת עדה בבית שכור כמה שנים עד שהחליטו לקנות בית משלהם במרכז היישוב עם נוף משגע לכרמים ומטעים. מדובר על בית דו-משפחתי בבניה קבלנית על גבי חלקה מאורכת. שטח הבית הוא 185 מ"ר והוא מתוכנן כך שבקומת הכניסה נמצאים החלל הציבורי וחדר עבודה, ובקומה העליונה חדרי השינה והרחצה. בעבודתי אני רגישה מאוד לתכנון הגנרי של "הבית הקבלני", ושמתי דגש רב על מציאת הייחודיות של הבית בתהליך העיצוב והשינויים שצריך לבצע במבנה בשביל להגיע לתוצרה הרצוייה.

הקונספט של העיצוב הלך והתגבש אצלי ככל שהכרתי טוב יותר את הזוג. מההיכרות איתם הבנתי שהם רוצים בית שמותאם אישית להם, מעוצב ומוקפד ויחד עם זאת צנוע, פרקטי ולא מנקר עיניים. כי בני הזוג הם בכל זאת, קיבוצניקים לשעבר. הסגנון העיצובי שלהם מתאפיין בניגודים חזקים בצבעים ובחומרים. התקציב לעיצוב היה כ-300,000, אבל יהורם חזר ואמר לאורך כל הדרך שהאיכות חשובה לו יותר מהמחיר. 

הספרייה בסלון היתה המנוע של תהליך העיצוב. הצעתי אותה משום שלא אהבתי את התכנון המקורי של הבית שבו המעקה של המדרגות הגיע כמעט עד לתקרה. לכן חיפשתי פתרון יצירתי אחר למעקה המדרגות. הרעיון לעשות במקום המעקה הרגיל ספרייה גדולה התאים מאוד ליהורם ומיכל שרצו לשלב בבית אלמנט עיצובי אשר יכיל צמחים, ספרים וחפצי נוי. את הבחירה בברזל שחור עם רשת אקספנדד יהורם ומיכל ביקשו, כי הם מאוד מתחברים למראה התעשייתי שלו. ספרייה מהרצפה עד התקרה ובאורך 3.5 מטר היתה החלטה נועזת מצידם ואני שמחה על כך.
את הספה והכורסא בצבע אבן בני הזוג הביאו איתם מביתם הקודם, והן השתלבו נהדר עם הקונספט של הניגודים החזקים. הוספתי לסלון שטיח מצמר טבעי בצבע  בהיר שיגדיר את אזור הסלון וייתן לו טון בהיר משמעותי כנגד הספרייה השחורה.

פינת האוכל עוצבה כמקום רך ומזמין עם וילון בד שמשתרע על כל הקיר. כיסאות מרופדים כחולים מעניקים כתם צבע, ולצידם שולחן אוכל גדול ומזמין מעץ אלון שבחרנו לו רגלי ברזל שחורות שיתחברו לסלון. מה שעוד יש שם שלא ניתן לראות בתמונות זה צליל פכפוך מים שנכנס מגינה וגורם לפינת האוכל להיות פינה קסומה בבית.

בתכנון המטבח היו למיכל ויהורם דרישות ברורות: הרבה מאוד אחסון, אי גדול שמהווה גם שולחן עבודה עבור מיכל ותנור עומד ברוחב 90 עם קולט אדים מצוין. כל אלה הכתיבו את תוכנית ההעמדה במטבח ואת הבחירות התכנוניות והעיצוביות שלקחנו. מיכל ביקשה מקום מונמך במטבח ללישה ואפייה, משום שלא נוח לה לאפות על השיש שגובהו 90 ס"מ. היו מחשבות רבות לגבי איפה נכון יהיה למקם את האזור המונמך, יחד עם עוד שאלות: מהו הגובה האידאלי? איזה עיצוב הוא יקבל? האם ישתלב עם הצבע של הארונות או יבלוט כ"אחר"? וכיצד יהיו החיבורים בינו לבין יתר המטבח? לבסוף החלטנו להבליט אותו על ידי שימוש בעץ טבעי. הוא מונמך ב-7 ס"מ מגובה יתר משטח העבודה, אבל הוא קיבל את אותו שיש דקטון של המטבח משיקולי פרקטיות ועיצוב.

ההנמכה הזו דרשה תשומת לב מיוחדת בתכנון וזה מעט הרתיע את בני הזוג, עד כדי שהם שקלו לוותר עליה ולהמשיך עם מטבח אחיד בגובה כמקובל. סיפרתי להם שהבקשה הזאת שלהם נוגעת בי במקום מאוד אישי. כי אמא שלי גם ביקשה בדיוק את הבקשה הזו מהנגר כשההורים שלי בנו את הבית שלהם לפני 25 שנה, ואז הנגר אמר לה שאי אפשר ושמטבח זה בגובה סטדרטי בגלל גובה המדיח וככה זה. ולי היה חשוב להראות שזה אפשרי ושצריך "רק" לתכנן ולחשוב יצירתי.

בתכנון האדריכלי של הבית לא היה מקום לייצר ארון כניסה שיכיל את החפצים הקטנים התיקים והניירת של הבית. לכן יצרתי עבורם מקום כזהבאמצעות קיצור הדופן של הארונות הגבוהים במטבח. שם מיקמנו ארון לוקר בצבע כחול שעיצבתי עבורם. הרעיון להשתמש בלוקר בא מזה שמיכל היא שחיינית וזה התחבר לי לעולם של בריכות וחדרי הלבשה ולוקרים. השימוש במתכת בניראות שונה התחבר באופן מושלם בין חלוקת הארונות במטבח לבין ספריית הברזל בסלון.
אפשר לומר שהפריט האהוב עליי בבית הוא הלוקר הזה. לקח לי הרבה זמן להגיע לפתרון הזה ואמרתי לדיירים שאני צריכה זמן לפצח את האתגר הזה. כשהגיע אליי הרעיון ללוקר ידעתי שזה בינגו.

חדר השינה הזוגי נמצא במקום הכי טוב בבית, עם נוף משגע לגבעות ירוקות וכרמים. היה ברור להם שהם רוצים רצפת עץ, שמזכירה להם את ביתם הקודם בקנדה. מיקמנו מיטת עץ אלון יפהפיה ושידות בשילוב מתכת. עוד בתחילת התהליך הצעתי שינוי בתכנון הקירות הפנימיים כך שיאפשר אזור ארונות פתוח ומואר שיספק אחסון ומגירות משני צידיו.  התמונות הנהדרות שבבחדר השינה (וגם הסלון) הן של הצלמת אפרת סטרטינר שגם היא גרה בגבעת עדה.

בתחילת התהליך ניגשנו לבחירת הקרמיקה. כבר שם נוכחתי לגלות שבני הזוג נועזים בבחירת כיור ואסלה ירוקה לחדר הרחצה שלהם. בשלב הזה כבר התגבש אצלי הסגנון העיצובי הייחודי לבית שלהם שמתאפיין בקונטרסטים חזקים. בנגיעות ממוקדות של צבע ובמראה שמשלב סגנונות וחומרים באופן שקול ומנומק.

טיפ מהמעצבת

אחד הטיפים שאני יכולה לתת הוא שלא תמיד קל לנו לאפיין את הסגנון העיצובי שלנו או של הלקוחות שלנו, במיוחד כשהוא לא נשען על סגנון מפורסם או טרנדים. דווקא אז צריך לבחון את הבחירות, ולזקק מתוכן את הנטייה הטבעית ואת הייחודיות שיש בכל אחד מאיתנו. זה לא תמיד קל, כי אנחנו נוטים לחפש תשובות לפני שנתנו מספיק זמן לשאלה.

עיצוב: מיה אפל
סטיילינג לצילומים: רעות סיגל
צילום: הגר דופלט

ספריית ברזל בסלון: חגי בן אשר
תאורה ומאוררים: סוהו תאורה
קרמיקה ואביזרים סניטריים: טופולסקי רצף
לוקר בייצור אישי: מדפי לה גרדיה
מטבח: ראף קיטנש'ס
מיטה ושידות: רהיטי בוצ'רס
שטיח סלון: אחים סיני
שולחן פינת אוכל, כסאות וכסאות בר: אפריל
נפחות ומסגרות אומן: Barzel Deco
צילומי קיר: אפרת סטרטינר
אקססוריז: גלי לבנה, קסטרו הום, אוסף פרטי