בלב הטבע הפראי של היישוב אבירים שבגליל, הוקם בית דו-מפלסי המשתלב בהרמוניה מוחלטת עם סביבתו. הפרויקט, שאת תכנונו ועיצובו הפנימי הובילה האדריכלית דנה דוויק שדה בשיתוף מעצבת הפנים טלי דונין, משמש כבית נוסף בנחלת ההורים ונועד למגורי זוג צעיר ושני ילדיהם. בניגוד למבנים שמנסים לבלוט, הקו המנחה כאן היה צניעות ויצירת מבנה שקט שנבלע בתוך החורש. החזון של השתיים היה לתת כבוד מרבי לשטח, תוך שימור קפדני של הטופוגרפיה המקורית, הסלעים הטבעיים והעצים הקיימים.
השטח הטבעי הוא זה שהכתיב את חוקי המשחק כבר מהסקיצות הראשונות. עץ אלון בודד ומרשים היווה את נקודת העוגן שקבעה את מידות הבית ומיקומו, בעוד שהסלעים המקומיים שולבו כחלק בלתי נפרד מהעיצוב. המטרה שעמדה לנגד עיני המתכננות הייתה הקמת מבנה בעל פרופורציות צנועות שאינו משתלט על החורש.
הרגישות הסביבתית ניכרה גם בשטח עצמו: טרם העלייה לקרקע, בעלי הבית עבדו במו ידיהם כדי לגזום ולפנות את הצמחייה, וכך נמנעו לחלוטין משימוש בכלים הנדסיים כבדים שהיו עלולים לפגוע בטבע. במקביל, עלה צורך להתמודד עם אתגר תכנוני לא פשוט: מגורים משותפים באותה נחלה עם בית ההורים, תוך שמירה על גבולות ברורים של פרטיות. הפתרון נמצא בדמות יצירת מתחמי אירוח נפרדים לכל אחד מהבתים. כך נוצרה מערכת יחסים מדויקת בין המבנים: מצד אחד קשר עין ותחושת משפחתיות קרובה, ומצד שני הפרדה חכמה המכבדת את המרחב האינטימי של המשפחה הצעירה.
החלל המרכזי מתפקד כציר הראשי של המבנה ומייצר קשר ישיר עם החצר הפרטית, הפונה אל עבר חורש ואחו פתוחים. אגפי המגורים ממוקמים משני עבריו של חלל זה, תוך יצירת הפרדה מוחלטת: יחידת ההורים בקצה אחד וחדרי הילדים בקצה השני. פריסה תכנונית זו נשענת על פרוגרמה שלוקחת בחשבון את צרכי הפרטיות המשתנים של המשפחה בעשור הבא ואת שלבי ההתבגרות של הילדים.
בבחירת פלטת החומרים, שאפו המתכננות להכניס את החוץ פנימה וליצור תחושה אורגנית המהווה המשך ישיר לחורש הסובב. לריצוף ולספי החלונות נבחרה אבן במראה פראי וכמעט לא מעובד, בעלת טקסטורה עשירה. כדי לאזן את הנוכחות הדרמטית של האבן, קירות הבית חופו בטיח רך ובהיר. גוון זה מספק במה שקטה ונקייה שמדגישה את העומק החומרי של העץ, האבן ופרטי הריהוט שנבחרו לחלל.
תכנון המטבח כולל שילוב של פריט נגרות ייעודי הניצב כנקודת מוקד בחלל: ויטרינה בעלת מתאר קשתי בגימור עץ כהה, המבוססת על רפליקה של ריהוט סובייטי קלאסי. הרהיט תוכנן בקפידה כדי לאכלס את עמדת הבר המשפחתית, ובו משולבות כוסות הקריסטל המקוריות של הדור הקודם. בחירה זו מהווה אלמנט המייצר חיבור חומרי ורעיוני בין מורשת העבר למרחב המגורים העכשווי.
לפתחים ולחלונות העץ מבית המותג האמריקאי המוביל גרין סיל-אנדרסן יש תפקיד מכריע באווירה הכללית של הבית. מעבר לטאץ' הכפרי והחם שהם מוסיפים לחלל, הם מספקים מעטפת בידוד יוצאת דופן. הבחירה הזו מבטיחה אקלים פנימי מושלם לכל אורך השנה מבלי לוותר על מפתחים רחבים ונדיבים שממסגרים את הנוף ומאפשרים לחורש להיכנס פנימה.
רובד נוסף של חומריות מקומית בא לידי ביטוי במערך התאורה של הבית, הכולל גופים שיוצרו בהתאמה אישית בטכניקת אדמה נגוחה. כחלק מהקונספט התכנוני, ובדיאלוג עם בעלת הבית, הוטמעו באהילי האדמה אבני קלציט טבעיות שנאספו ממגרש הבנייה עצמו. שילוב האבנים בתוך תערובת האדמה הדחוסה שובר את אטימות החומר, מאפשר מעבר אור עדין, ומחזק את הזיקה החומרית והקונספטואלית שבין פנים הבית לסביבתו הגאוגרפית.
הכבוד לטבע ניכר היטב גם בתכנון אזורי החוץ: הפרגולות שבחצר נמנעות מקווים ישרים ונוקשים, ומתאפיינות במבנה מדורג שנועד 'לרקוד' סביב העצים הקיימים בשטח. במקום שהבנייה תדרוס את הטבע, הפרגולות מנווטות את מסלולי ההליכה בעדינות בין הגזעים העתיקים. גישה זו ממחישה את הפילוסופיה של הפרויקט כולו – לאפשר לחורש הגלילי להכתיב את הכללים למרחב הבנוי, ולא להפך.
בסופו של תהליך, התקבלה יצירה אדריכלית שקטה המעניקה חוויית מגורים מודרנית ועוטפת, ובאותה נשימה מרגישה כאילו צמחה באופן טבעי מתוך האדמה. יותר מכל, הפרויקט הזה מגולל סיפור על אדריכלות רגישה והקשבה אמיתית לטבע, ועל משפחה שיצרה לעצמה סביבת חיים שמוקירה את הנוף המקומי, מחבקת את זיכרונות העבר ומכבדת את מימד הזמן.
אדריכלות: דנה דוויק שדה
עיצוב פנים: דנה דוויק שדה בשיתוף טלי דונין
צילום: גילי הנן בלק
חלונות: גרין סיל – אנדרסן