את לימודי התואר באדריכלות עשתה טל לוסיקה באחת הערים הקסומות בעולם – ונציה, בה היא היא למדה והתגוררה במשך שש שנים, והיא גם בעלת תואר שני בתולדות האמנות ואוצרות מאוניברסיטת חיפה. בעבודת התכנון שלה היא פועלת מתוך המוטו שבית הוא תוצאה של תכנון קשוב, והיא פועלת מתוך גמישות והתאמה לתרחישים מגוונים שמאפיינים תקופות החיים שונות.

חמש עובדות

1. נולדתי וגדלתי בתל אביב, לפני כארבע שנים עברנו להתגורר בגליל.  לוקח זמן להסתגל לשינוי הזה – אני עדיין בתחושה שאני גרה בצימר.
2. נשואה לליאור (בעלים של סטודיו BENYO להדמיות), אמא לשלושה שובבים.
3. למדתי אדריכלות באיטליה, בה חייתי כשש שנים מופלאות. מעבר לחוויה המדהימה של חיים בחו"ל, תרבות ולימודים אקדמאיים, זכיתי ברכישת השפה האיטלקית – הלימודים מתקיימים באיטלקית בלבד.
4. אחרי שנולד בני השני חזרתי ללימודים ועשיתי תואר שני בתולדות האמנות ואוצרות באוניברסיטת חיפה. בדומה לאדריכל/מעצב, גם אוצר אמנות נוגע בקומפוזיציה של אובייקטים במרחב, בתנועה וסירקולציה, ביצירת חוויה אנושית, חושית, רגשית. לא פשוט לשלב עבודה, לימודים, משפחה בשלב זה של החיים, אבל מאוד נהניתי.
5. אני מאוד אוהבת שפות, כשנמצאים במקום זר ודוברים את שפת המקום החוויה משתנה. זה מרגיש קצת יותר קרוב, לאנשים, למנהגים, לנוף.

ההתחלה

למדתי אדריכלות באוניברסיטת IUAV בוונציה. לימודי התואר נמשכו חמש שנים, כולל שעות סטאג' והתנסות מקצועית. התגוררתי שש שנים באיטליה במהלכן עשיתי גם תכנית חילופין של סמסטר בקנדה באוניברסיטת מקגיל.
לאחר הלימודים חזרתי ארצה והצטרפתי לסטודיו האיטלקי-ישראלי פריצקי ליאני אדריכלים למשך חמש  שנים, שם עסקתי בעיקר בבניה פרטית ועיצוב פנים. זה היה מבחינתי המשך ישיר של הלימודים, התרבות, ה"בית" האיטלקי שלי בארץ. בהמשך רציתי להתנסות במבני ציבור, הצטרפתי למשרד שוורץ בסנסוף אדריכלים למשך שנתיים. כעת כל כולי בתוך LOOSE – הסטודיו שלי לאדריכלות ועיצוב.

איטליה

מאז ומתמיד אהבתי אמנות. כשהייתי בת 9 בערך הוריי עשו שיפוץ בבית, עם מעצבת פנים. אני זוכרת את הרגע שהיא הציגה בסלון שלנו את התכניות והסקיצות הידניות של החלל. הייתי מהופנטת. בגיל 12 טסתי לראשונה לאיטליה, מאז ידעתי שמתישהו אחזור לשם. השאר היסטוריה.

ייחוד

אני חושבת שבית הוא סיפור על אנשים במרחב הכי אישי שלהם. כולנו גדלים ומשתנים עם השנים, וגם הבית שלנו יכול וצריך להתאים את עצמו לתרחישים שונים שהחיים שלנו מזמנים לו. לרוב יש נטיה לחשוב על בית כדבר סטטי ו"גמור". אני בוחרת לראות את הדברים טיפה אחרת – בית יכול להיות מותאם, גמיש, כזה שהעיצוב שלו קשוב לאורח החיים שאותו בני הבית רוצים לחוות.

תכנון ועיצוב

הרבה פעמים שואלים אותי – את אדריכלית, את עושה גם עיצוב פנים? איך זה עובד? בעברית "תכנון" ו"עיצוב" הן שתי מילים נפרדות. כאדריכלית ההפרדה הזו קשה לי, כי כשאני מתחילה לעבוד על פרויקט, עוד בשלב הסקיצה, המחשבה על פנים וחוץ מתקיימת בשני צירים לעיתים מקבילים ולעיתים מצטלבים ביניהם.
באיטלקית יש מילה אחת שמאחדת בתוכה תכנון ועיצוב: PROGETTARE או בתרגום חופשי "ליצור פרויקט". המונח הזה מאחד בעיני את שתי הפעולות – תכנון ועיצוב – כמקשה אחת העומדת בבסיס העשיה האדריכלית. זו אחת הסיבות שאני מאמינה בתהליך שלם וכולל של תכנון אדריכלי ועיצוב פנים, משלב הסקיצה ועד שלב האבזור. ככה פנים וחוץ נשזרים זה בזה ומתקיימים בצורה עקבית והמשכית, עם קו עיצובי ברור לכל אורך הדרך ובכל שלבי התהליך.

לא מוותרת על

לכאורה זה דבר שולי אבל אני לא מוותרת על נישה נסתרת עבור אחסון נייר טואלט בחדרי רחצה. יש לי איזה עניין עם פרזול וחיפויים – תמיד אעדיף לא "לפצוע" לא לחורר ולא לתלות פרזול על חיפוי עד כמה שניתן. לרוב אנסה למצוא פתרונות תכנוניים ועיצוביים כדי לתת מענה בצורה אחרת – נישה נסתרת בנגרות היא פתרון שכזה.

מרגש

היתה לי הזכות לתכנן דירת גן עבור שני אנשים מקסימים שבחרו להתקרב אל הילדים והנכדים, ועזבו בית שבו חיו למשך 30 שנה. ביקרתי בביתם במהלך התכנון כדי להבין מניין הם באים, מה היו רוצים לשמר ואיך היו רוצים ליצור את ביתם החדש. חלומות, אילוצים ובקשות עלו במסגרת התכנון, אך לא רק עבורם אלא תוך התחשבות בילדים ובנכדים המהווים חלק בלתי נפרד מחייהם. גולת הכותרת הייתה אי מטבח ייחודי המתאים את עצמו לתרחישים שונים: בשגרה משמש כאי עבודה ואחסון לזוג; בשבתות וחגים, כשהבית מתמלא אורחים, הוא הופך בן רגע לחלק משולחן סעודה ארוך וחגיגי. זה היה תהליך מאוד מרגש ומיוחד.

אם לא הייתי אדריכלית

אז בטח הייתי רקדנית. מחול היה חלק ממני מגיל גן ועד תום השירות הצבאי. אמנם כתחביב, אבל זה ליווה אותי תמיד. עד היום כשאני יושבת זמן ממושך על סקיצות או שרטוטים אני עוצרת רגע ומזכירה לעצמי את החוט הדימיוני מהקודקוד כלפי מעלה שגורם לך להזדקף, לשחרר ולנשום.

פרויקט החלומות

אני אוהבת מאוד את הבניה הפרטית, לתכנן לאנשים את המרחב האישי שלהם. ויחד עם זאת הייתי שמחה לתכנן בוטיק אופנה, בית מלאכה WORKSHOP או גלרייה. יש משהו בחוויה הרגעית הזו של מבקר שנכנס למרחב יצירה של מישהו אחר שהוא מעניין בעיני.

מפרגנת

יש הרבה מעצבים ואדריכלים טובים, וזה נהדר כי זה אומר שגם לאנשים יש מודעות הולכת וגוברת לחשיבות של עיצוב ותכנון טוב. פינה חמה בלב שלי שמורה לפאולה ואיתי (פריצקי ליאני אדריכלים) הם ייחודיים, סופר יצירתיים ולא מפסיקים להמציא את עצמם מחדש – אני אוהבת ונפעמת כל פעם מול היצירות שלהם. היתה לי הזכות להיות חלק מהסטודיו שלהם.
מאוד מעריכה גם את רוני אלרואי אדריכלים, כמה יופי בכל פרט ופרט, בחללים, בנגרויות, כל הבחירות מדוייקות ומוקפדות.

אדריכלות ועיצוב: טל לוסיקה – סטודיו LOOSE
לאתר של של טל לוסיקה>>
לעמוד הפייסבוק של טל >>
לחשבון האינסטגרם של טל>>