אם יש משהו בעולם החומרים העיצוביים שמתחבר לישראליות שלנו יותר מהכל, זה הטרצו. הטרצו היה ריצוף הפנים הנפוץ ביותר בישראל החל משנות העשרים ועד לראשית שנות התשעים, ועד היום אפשר לפגוש את הטרצו בהרבה מאוד מקומות שלא הספיקו להשתפץ.
אז לא יודעות אם הספקתם להתגעגע אליו או לא, אבל הטרצו חוזר אלינו במהדורה מחודשת.
אריחי הטרצו עשויים מבטון וחצץ ולפעמים כוללים גם פיגמנטים. טכניקת הטרצו היא עתיקה מאוד, וניתן ליצור בה לא רק מרצפות אלא גם משטחים גדולים, מדרגות, משטחי עבודה, חיפויי קירות וכדומה.
בביקור שלנו אצל תמר מנשה אהבנו מאוד את הבחירה הלא שגרתית של תמר בטרצו כריצוף. הבית של תמר חדש לגמרי, והבחירה בריצוף הזה לבית חדש מקנה לו מראה של בית שנמצא כבר הרבה זמן בסביבה, ומשתלב עם שאר בתי הקיבוץ הוותיקים.
אז במהדורה המחודשת שלו הטרצו לא מסתפק רק בריצוף. הוא גם מטפס על הקירות, משמש גם כמשטח עבודה וגם אין לו שום כוונה להיטמע בעיצוב ולא להתבלט, או להישאר בגבולות הגוונים הטבעיים-נייטרליים המוכרים לנו.
הטרצו גם יכול לשמש כחלק מהרהיט כמו זה שבאנתרופולוג'י ולפעמים הוא הריהוט עצמו כמו שולחן הטרצו של Dzek.
וכמו במקרה של טרנד השיש, גם הטקסטורה של הטרצו משמשת להדפסה על טפטים, טקסטיל, אקססוריז ואפילו פריטי אופנה. הצבעוניות בהקשר של טקסטורת הטרצו על הפריטים הללו היא נרחבת ורחוקה בחינניות מהמקור.
לפני כשנה נכחנו בהרצאה מרתקת מטעם חברת שיש קיסר של חזאית הטרנדים המובילה לי אדלקורט במלון אלמא בזכרון-יעקב. אחת המגמות שלי אדלקורט דיברה עליהן בהרצאה, הייתה קידמת הבמה שהחומרים מקבלים, כלומר לא רק המוצר הסופי המעוצב מעניין , אלא גם האמירה העיצובית מגיעה מכיוון החומר עצמו, המרקם שלו והתחושה שלו. אין לנו ספק ששובו של הטרצו הוא חלק מהמגמה הזו, ומאוד מסקרן אותנו לבחון איך יתקבל הטרנד הזה אצלנו בארץ.