המעצבת לטיסיה שיינקמן מסטודיו By Leticia נולדה בברזיל, הכירה את בעלה במהלך ביקורו בקרנבל בברזיל, וכך בעצם זכינו בה כולנו כאן. בעת בניית ביתה הפרטי, הרגישה לטיסיה שהאדריכלים מספיק לא פתוחים לרעיונות שלה וזה הביא אותה להחלטה ללכת וללמוד עיצוב פנים כדי לתכנן את הבית שלה. משם הדרך להסבה מקצועית מתחום השיווק והפיננסים לתחום העיצוב פנים הייתה כבר סלולה.

קצת עלי

אני בת יחידה, נכדה יחידה ואחיינית יחידה ואני עפה על זה. אף פעם לא הרגשתי לבד בכלל, בניתי חברויות רבות שממלאות אותי בשמחה, גם בארץ וגם בברזיל.
הגעתי לארץ בזכות האהבה, הכרתי את בעלי בקרנבל בברזיל ואחרי 10 ימים יחד החלטנו להיכנס להרפתקה של החיים. לפני שהכרנו ביקרתי בישראל בגיל 16 וחשבתי שלעולם לא אחזור. והנה אני, 15 שנים אחר כך, נשואה עם 2 בנות מקסימות ומאושרת לגור כאן.

ברזיל

ישראל היא מדינה לא קלה ממבט ראשון. היה לי קשה להתרגל לחוצפה הישראלית ולעובדה שהישראלים הם כל כך ישירים. לקח לי זמן להבין את המנטליות. גם מבחינת התפיסה האדריכלית המדינות מאוד שונות – בברזיל לא מקובל לתכנן מטבח יחד עם הסלון, למשל. בברזיל גם משתמשים בהרבה מאוד צבע לעומת ישראל. דווקא העובדה שאני ברזילאית מעניק לי יתרון כמעצבת, כי עבורי שום דבר לא מובן מאליו – אני מאוד פתוחה לזה שכל אחד חי בצורה שונה והתפקיד שלי הוא לתכנן בית בהתאמה לצרכים והסגנון. 

ההתחלה

לא תמיד הייתי מעצבת פנים. יש לי תואר ראשון ושני במנהל עסקים ועבדתי שנים בשיווק ופיננסים. לפני 6 שנים כשפניתי לאדריכלים לבניית ביתי הרגשתי שלא היו פתוחים להצעות שלי לתכנון והחלטתי ללמוד ולתכנן את הבית שלי. ככה הכל התחיל, לא ידעתי שבסוף אפתח את הסטודיו שלי, גם לא חשבתי שזה יהפוך למקצוע. כבר בלימודים התחילו להגיע אלי פרויקטים והחלטתי לעזוב את הכל ולעזור לאנשים לתכנן את העתיד שלהם וללוות אותם בבנייה או שיפוץ ביתם. 

ייחוד

כשאני מתכננת בית הכל פתוח, העולם הוא אין-סוף אפשרויות. אף בקשה מבחינתי היא לא מופרזת. וזה אחד הדברים שהכי מאפיינים אותי – אני לא אוהבת להגדיר סגנונות. בסופו של דבר הבית הוא המעטפת לחיים וכשהוא מעוצב בצורה אופטימלית –  הדיירים נהנים מאיכות חיים טובה יותר.
בכל פרויקט של הסטודיו אני מחפשת את היחודיות של הבית ושל המשפחה, כל פרויקט הוא שונה מהאחר והתוצאה צריכה להיות אחת ויחידה.

משמעות

כמו הסלוגן של המשרד – עיצוב עם משמעות, כך אני מחפשת משמעות בכל מה שאני עושה. לכל צבע, לכל רהיט שאני בוחרת יש סיבה. מעדיפה לחפש יוצרים מקוריים מהארץ או מהעולם ולבחור מוצרים שעשויים בעבודת יד. מלווה את המשפחות בתהליך הרבה מעבר לתכניות בניה, מחפשת איתם מה משמעות הבית עבורם, ולתכנן בהתאם. המטרה הסופית זה לייצר בית שיאפשר חיים יותר שמחים.
אני מרגישה ברת מזל לפגוש כל יום אנשים שמבקשים ממני להגשים להם את החלום. יש יותר טוב מזה?

חומרים וצבעים

בדרך כלל רוב הבתים שאני מעצבת יהיו בצבעוניות בהירה. אני מאמינה שבית מואר עוזר להרגשה של רוגע, שקט ושמחה. אני נמנעת מלעצב בתים טרנדיים ומעדיפה לבחור פריטים שיעמדו במבחן הזמן. אך עם צבע בהחלט אפשר להיות טרנדי כי קל להחליף ולשנות אותו כשתם זמנו. השימוש בצבע הוא כלי זול, קל ונוח ובישראל יש לאחרונה הרבה יותר תעוזה בבחירת צבעים. למי שקשה עם קירות צבעוניים אפשר להוסיף צבעוניות באקססוריז, תאורה, כריות ווילונות.
מבחינת חומרים, אני מאוד אוהבת קש, תמיד אהבתי. זה מזכיר לי את הרחובות של ברזיל עם קולעי הקש שיושבים על המדרכות ומתקנים כסאות. משתמשת בקש איפה שאני יכולה, בשטיחים, באקססוריז, בריהוט. אני גם מאוד נמשכת לכל החומרים הטבעיים. שעם למשל הוא עוד חומר שאפשר לראות הרבה בעבודות שלי.

אמון

אחד הדברים החשובים לי ביותר בכל פרוייקט הוא אמון. אני נכנסת לחיים של הלקוחות לזמן לא מבוטל וכדי שאוכל לעצב עבורם את הבית חייב להיות אמון. האמון נבנה על ידי מקצועיות, פתיחות וזמינות. אני זמינה ללקוחות ופתוחה להקשיב, לענות, לשנות את התכנון עד שכל פרט יהיה מושלם. אבל אני מצפה מהם בדיוק אותו דבר, שיקשיבו ויהיו פתוחים לרעיונות חדשים, חומרים וצבעים שלא חשבו קודם. כמובן שכל הבחירות נעשות ביחד ובשיתוף מלא.

מרגש

אחד הרגעים הכי מרגשים עבורי היה פרוייקט שארך כמעט שנתיים שבסופו משפחה עם ילדה בעלת צרכים מיוחדים סוף סוף נכנסה לבית.כל פרט ופרט בבית תוכנן כדי שכל המשפחה תוכל ליהנות מכל פינה בבית. זו משפחה מקסימה והבית עוצב בקווים מאוד נקיים, עם קירות לבנים אבל עם טויסט בתקרה שנותרה עם בטון חשוף לגמרי. 

אתגרים

כל פרויקט צריך להיות מאתגר וללמד אותי משהו. אמנם רוב הפרויקטים שלי הם בתים פרטיים, אבל אני לא מגבילה את המשרד רק לפרויקטים כאלה. הכי חשוב לנו שתוך כדי התהליך נלמד משהו חדש. למשל דירה קטנה עם תקציב מוגבל, אבל הלקוח עם ראש פתוח – זה יכול להביא תוצאות מדהימות וכמובן אנחנו נהיה יותר משמחים לעבוד עבורו.
יש לי דוגמה מצויינת לאתגר אמיתי שהיה לנו בפרויקט שסיימנו לא מזמן. אני מאוד אוהבת עץ, ונוהגת להשתמש בו הרבה, אבל הלקוחה הגיעה עם בקשה לבית שחור-לבן בלי טיפת עץ. אנחנו כמובן נענינו לבקשה והתוצאה היתה מדהימה. בסופו של דבר אני תמיד זוכרת שהלקוח הוא זה שגר בבית שאני מעצבת ולא אני. 

פרוייקט החלומות

החלום שלי לעצב בית לישראלי שיש לו בית בפרובנס, ואם הוא מייצר יין עוד יותר טוב מזה. זה אחד המקומות שאני הכי אוהבת בעולם – הכרמים, שטחי הלבנדר, הבתים המדהימים. נראה לי חלום של כל מעצב לעצב בית תקופתי עם אלמנטים מקוריים: קירות אבן, קשתות ומרפסות ענקיים. 

החנות הסודית שלי

תומיק היא אחת החנויות שאני הכי אוהבת לעבוד איתן. יש להם פריטים מקסימים עם אופי ותמר מקסימה ומוכנה לייצר כל פריט בהזמנה אישית. 

טיפ

טיפ לישראלים מונוכרומטיים: ההבדל בין חדר לבן משעמם לבין חדר לבן מרגש נמצא בעיקר בשימוש בטקסטורות. ברגע שמוותרים על צבע – החושים שלנו הרבה יותר חדים. ובגלל זה חשוב ביותר לבחור מרקמים וטקסטורות רבות לחלל. למשל, להוסיף שטיח ארוג, כריות מבדים שונים, טקסטורה מיוחדת לקיר. תוסיפו גם אלמנט מהטבע, כמו פרחים או עציצים וזה יקפיץ את החלל.

עיצוב: לטיסיה שיינקמן
צילום: אורית ארנון

לאתר של לטיסיה שיינקמן
לעמוד הפייסבוק של לטיסיה
עוד על לטיסיה במגזין >>