אחרי עשור של מגורים בדירת גן ביישוב סמוך לירושלים, יצאו בעלי הבית לתהליך שיפוץ מקיף שהפך את החלל המוכר לבית חדש לגמרי. הדירה עברה תכנון מחודש שמחק את תחושת הסטנדרטיות ויצר עבורה זהות עצמאית מוארת, פתוחה וייחודית. שילוב של נגרות מוקפדת, סקאלת צבעים בהירה וחיבור מודגש בין פנים לחוץ העניקו לה מראה עדכני ותחושה של בית פרטי.

המעצבת נועה פריד משתפת: זוהי דירת דופלקס ביישוב סמוך לירושלים, שבה מתגוררים בני זוג בשנות החמישים המוקדמות לחייהם ושלושת ילדיהם המתבגרים. מדובר בדירת גן בבניין בן שלוש קומות עם כניסה נפרדת. המשפחה חיה כאן כעשר שנים לפני שהחליטה על שיפוץ. שטח הדירה המקורי היה כ-160 מ"ר, ובשיפוץ הרחבנו אותו בעוד 30 מ"ר. נקודת המוצא שלי הייתה ליצור עבורם תחושה של בית פרטי, למרות העובדה שמדובר בבניין משותף. רציתי לפתוח את החלל הציבורי עד למקסימום, לטשטש את הגבולות בין הפנים לחוץ, ולהכניס תחושת אור וזרימה שמביאה את הגינה אל תוך הבית.

את סקאלת הצבעים בחרתי על טהרת המונוכרומטיות – גוונים בהירים מאוד עם נגיעה חמה על סקלת האפורים. רציתי ליצור בית רגוע, מאוזן, כזה שמנטרל רעשים עיצוביים. שילבתי מעט מאוד הדפסים וטקסטורות, ובחרתי בריהוט עץ חם כדי להעניק לחלל עומק, רכות וטבעיות, ולחבר אותו אל הנוף הירוק שבחוץ.

המטבח עוצב בסגנון קלאסי־עדכני, עם נוכחות חזקה של צבעי בסיס בהירים וקווים נקיים. במרכזו ניצב אי רחב עם משטח עץ חם, שמוסיף מימד טבעי. האי משמש גם כאזור עבודה וגם כבר ישיבה. חלון גדול שוטף את המטבח באור טבעי ומכניס את הנוף הירוק פנימה, מה שמחזק את תחושת החיבור אל החוץ.

בחלל הציבורי ניצבת קורה קונסטרוקטיבית מסיבית בין שני עמודים קיימים ובעלי נוכחות. הפתרון שנבחר היה להפוך את המגבלה לאלמנט עיצובי: אחד העמודים שולב בתוך יחידת הנגרות של המטבח ונבלע בתוכה, בעוד העמוד השני נשאר חשוף אך קיבל פרשנות חדשה – אלמנט מקשט המגדיר בעדינות את המעבר בין פינת האוכל לסלון, מבלי לשבור את תחושת הרצף והזרימה הפתוחה של הבית.

הסלון עוצב כחלל מרכזי, פתוח ומואר, המשדר רוגע והרמוניה. ריהוט הסלון כולל ספות בגוונים ניטרליים שמונחות זו מול זו, ויוצרות אזור ישיבה אינטימי שמזמין שיח ומפגש. במרכז מוקם שולחן קפה עגול מעץ מלא, שמוסיף חמימות טבעית. וילונות רכים מעניקים תחושת קלילות, תוך שהם מסננים את האור בעדינות.

לצד מבואת הכניסה ובסמוך למטבח, מוקמה יחידת נגרות המשלבת פונקציונליות עם נגיעה עיצובית אלגנטית. החזיתות הבהירות ממשיכות את השפה האחידה של המטבח, בעוד הנישה המרכזית מעניקה מקום לתצוגה של פריטים דקורטיביים. היחידה תוכננה כך שתספק פתרונות אחסון נדיבים, תוך שמירה על מראה נקי ומדויק.

אחד המהלכים התכנוניים המרכזיים בפרויקט היה הורדת יחידת ההורים מהקומה העליונה לקומת הקרקע, מהלך שיצר עבורה חלל עצמאי ואינטימי, מעין ממלכה פרטית. הסוויטה כוללת חדר שינה מואר עם יציאה ישירה לחצר ירוקה, המאפשרת לבני הזוג לפתוח או לסיים את היום בשקט ובקרבה לטבע. לצד חדר השינה שולבה יחידת ארונות רחבה ופרקטית, המעוצבת בקווים נקיים.

חדר הרחצה של יחידת ההורים ממשיך את הקו הקלאסי־אלגנטי של הבית עם דגש על נגרות מותאמת אישית. ארון הרחצה תוכנן בקפידה ושילוב הדלת המחורצת מוסיף עניין טקסטורלי מבלי להעמיס על החלל.

העברת יחידת ההורים לקומת הקרקע איפשרה גם ארגון מחדש של הקומה העליונה: ארבעה חדרי שינה צומצמו לשלושה חדרים מרווחים יותר, שכל אחד מהם מותאם לצרכים של המתבגרים בבית, וכולל יציאה ישירה למרפסת פרטית. כך נוצר איזון מדויק המאפשר פרטיות לצד תחושת משפחתיות וחיבור בין החללים.

גם בחדר הרחצה הכללי המשכנו את אותה שפה עיצובית המאפיינת את הבית: ארון כיור מותאם אישית בגוון בהיר עם חזית מחורצת, בשילוב אריחי רצפה גיאומטריים בגוני כחול־אפור שמוסיפים צבע ואופי לחלל.

אחת המטרות המרכזיות בתכנון הייתה יצירת חללי שירות ואחסון מוגדרים, שלא התקיימו בדירה לפני השיפוץ. חדר הכביסה קיבל תשומת לב מיוחדת, ותוכנן כחלל מרווח, נגיש ונוח לשימוש יומיומי. יצרנו שפע של פתרונות אחסון באמצעות ארונות עליונים ותחתונים, עם חזיתות מחורצות המוסיפות עניין עיצובי עדין. משטח העבודה הרחב מאפשר קיפול כביסה וארגון נוח.

סיום הפרויקט העניק תחושת סיפוק עצומה. הצלחתי להפוך דירה סטנדרטית לחלל מואר וייחודי. האתגר היה בהתמודדות עם מגבלות קיימות ובמציאת פתרונות יצירתיים שהפכו חסרונות לנקודות חוזקה, תוך שמירה על איזון בין אסתטיקה לפונקציונליות. נהניתי לראות כיצד כל פרט, החל מהגוונים שנבחרו ועד לאופן שבו נפתחים החללים אל החוץ, מצליח לשדרג את שגרת החיים של המשפחה. זו ההגשמה האמיתית לא רק עבורם, אלא גם עבורי כמעצבת.

טיפ מהמעצבת 

התקרה בדירה הזו היא נמוכה מאוד והפתרון שמצאנו כיעיל היה בחירה בגוונים בהירים, שימוש בטקסטורות עדינות ושילוב חומרים טבעיים כמו עץ, יחד עם פתחים גדולים שמכניסים אור טבעי, ומסייעים ליצור תחושה אוורירית וקלילה ככל האפשר. אריחי הריצוף המבריקים בחלל הציבורי נבחרו גם הם כדי לסיעע ביצירת אשליית הגובה.

עיצוב פנים: נועה פריד
צילום: שי אדם
לדף הפייסבוק של נועה>>
לחשבון האינסטגרם של נועה>>
לכרטיס העסקי של נועה>>