דירה שנרכשה בפרויקט קבלני בחיפה, קיבלה אופי ייחודי באמצעות עבודת נגרות מסיבית שהפכה לכלי המרכזי בתכנון. הנגרות שימשה להגדרת אזורים, לייצר אחסון משמעותי ולפתור צרכים יומיומיים. במקביל, אהבתם של בני הזוג לצבע קיבלה ביטוי נוכח, והחיבור בין נגרות מותאמת לצבעוניות, הוא זה שהוציא את הדירה מהשפה הקבלנית והעניק לה זהות ברורה.
מעצבת הפנים סיון קונוולינה משתפת: זהו ביתם של יעל ונדב, שרכשו את דירתם בפרויקט קבלני בחיפה, מתוך רצון לתכנן בית שיתאים במדויק לאופן החיים שלהם.
שטח הדירה הוא 143 מ"ר +מרפסת בשטח של 24 מ"ר, והיא מתוכננת בקומה אחת הכוללת שלושה חדרי שינה, חדר עבודה, שני חדרי רחצה ושירותי אורחים.
בני הזוג פנו אליי בעקבות המלצה מלקוחות קודמים, וכבר במפגש הראשון נוצר חיבור טבעי, בגובה העיניים. הם הכירו ואהבו עבודות קודמות שלי, והתחברו מאוד לשימוש בצבע. היה להם ברור שהם אינם מחפשים בית מונוכרומטי, אלא בית צבעוני, שמח וחם שמכניס אנרגיה, אך במקביל שומר על שפה נקייה ומאוזנת, מבלי לגלוש לעומס.
הבקשה המרכזית הייתה להתאים את תכנון הדירה לאופן החיים היומיומי והשינוי המשמעותי ביותר בתכנית היה הפיכת אחד מחדרי השינה לחדר עבודה המוקף בוויטרינות.
מאחר ומדובר בזוג צעיר עם שני ילדים קטנים, היה חשוב להם לשמור על קשר עין רציף גם כשהדלת סגורה. במקביל, היה צורך באקוסטיקה וביכולת להתכנס לרגע של שקט, לקיים שיחות זום ולעבוד בריכוז. הפתרון שלי היה תכנון מעטפת של ויטרינות זכוכית אקוסטיות, שהפכו את החדר לשקוף ופתוח מהבחינה הויזואלית, אך מבודד לרעשים. כך נוצר איזון מדויק בין נראות וחיבור לבין פרטיות המאפשרת ניתוק לצורכי עבודה.
הקונספט הצבעוני של הבית התחיל בעובדה שיעל אוהבת ירוק, וכמעט כל בחירה ראשונית שעלתה לשולחן נטתה לכיוון הזה. האתגר היה לא לאפשר לירוק להשתלט, אלא לזקק אותו לכדי שפה מאוזנת ומדויקת, וכך בחרתי לשלב גם גווני חמרה ואפרסק, כגוונים משלימים שיוצרים ביחד הרמוניה.
כל עבודות הנגרות בבית תוכננו באופן אישי והיה ברור שלא נסתפק בפתרונות סטנדרטיים, אלא נייצר פריטים שמשרתים פונקציה ברורה וגם מהווים חלק מהשפה העיצובית הכוללת.
במטבח בחרנו לעבוד עם שני גוונים של ירוק: ירוק בהיר ורך בחזיתות ההיקפיות וירוק כהה יותר באי. המשחק בין שני הטונים יוצר עניין מבלי להעמיס. העץ, שמופיע בנגרות העליונה ובנישות הפתוחות מחמם את הירוק ומרכך אותו. גופי התאורה שמעל האי מוסיפים נגיעה צבעונית נוספת, שמדברת עם הירוקים מבלי להתחרות בהם.
אחד המהלכים המשמעותיים ביותר בנושא הנגרות היה הטיפול בקיר הכניסה. כמו בדירות קבלן רבות, גם כאן המבואה הייתה קטנה ודלה באחסון, ללא פתרון אמיתי לחפצים יומיומיים. החלטתי “לגנוב” מעט שטח מכיוון הסלון ולייצר במקומו יחידת נגרות משמעותית שמטפלת בבעיה, אך לא כארון סגור ומנותק, אלא כרהיט דו-צדדי שמחבר בין החללים.
בצד שפונה למבואת הכניסה שולבו פונקציות שימושיות: ארון אחסון סגור, נישות פתוחות, אזור תלייה מסודר וספסל ישיבה אינטגרלי, ואילו מהצד שפונה לסלון, אותה יחידה מקבלת אופי שונה ודקורטיבי. היא הופכת לקיר נגרות מעוצב, עם חלוקות אנכיות ומדפים פתוחים. כך מתקבל רהיט אחד שממלא תפקיד כפול.
אני מאוד אוהבת את פינת האוכל המוקפת צמחייה ומרגישה כמו הלב האמיתי של הבית. זהו מרחב מקשר, בין הסלון למטבח, שבו הילדים יכולים להכין שיעורים, ליצור ולהיות יחד. גוף התאורה שמעל שולחן העץ נבחר בהתאמה לגופי התאורה שנתלו מעל האי.
מאחר ומדובר בזוג שאוהב צבעוניות, הרשיתי לעצמי לחרוג מהקו המקובל של “חדר שינה רגוע”. הצבע בחלל הזה אינו משתלט על כל החלל, אלא מופיע בהיקף הקיר שממסגר את אזור המיטה ומדגיש את הנגרות. במקום להעמיס באביזרים או בטקסטיל דומיננטי, נתתי לנגרות להיות האלמנט המוביל והצבע משמש לה כרקע שמעצים אותה.
בחדר הרחצה הצבע מקבל ביטוי דרך חיפוי האריחים בגוון טורקיזי עמוק, שמכניס חיות ואנרגיה לחלל הקטן יחסית. גם כאן העץ בנגרות מאזֵן את הצבע, והפס הצבעוני המשולב בנגרות מהדהד את פלטת הצבעים של החלל.
יעל ונדב זרמו איתי מתוך אמון גדול ותחושת שותפות אמיתית. האתגר המרכזי היה עצם העובדה שמדובר באיפיון של דירת קבלן. פרויקטים כאלה מגיעים עם לא מעט אילוצים, נהלים נוקשים ובלת"מים בדרך. נדרשנו לגמישות ולפתרונות יצירתיים, אך זהו חלק בלתי נפרד מליווי דירת קבלן ואת זה צריך לדעת מראש.
היה חשוב לי לא לוותר על עבודות הנגרות. בעיניי, הן אלה שמעניקות למרחב אופי ברור וזהות. לשמחתי, יעל ונדב הבינו את החשיבות הזו גם כשזה חרג מעט מהתקציב המתוכנן וגם כשבתהליך עוד לא היה ברור לחלוטין איך הכול ייראה בסופו של דבר.
כדי לאזן את התקציב, בנושא הריהוט והטקסטיל לא חיפשנו בחירות יוצאות דופן או יקרות במיוחד. ברגע שהוחלט שהנגרות היא הליבה העיצובית, היה ברור שחלק מהמשאבים יופנו לשם, וזה בא במידה מסוימת על חשבון פריטים אחרים.
ובכל זאת, במבט כולל, קשה לזהות היכן חסכנו והיכן השקענו יותר. התמונה השלמה מאוזנת ושלמה כל כך, עד שהבחירות המדודות משתלבות באופן טבעי ואינן מרגישות כוויתור.
אני חושבת שהרגע הכי מרגש בתהליך היה דווקא בחירת הצמחייה. היו הרבה רגעים יפים, במיוחד כשהנגרות הותקנה והבית פתאום קיבל חיים, אבל יום המשתלה היה אחר. בילינו שם יחד, כשאנחנו בוחרים עציץ אחר עציץ לכל פינה בבית, וכבר הרגשנו את הסוף מתקרב של התהליך. מעבר לזה שיש לנו אהבה משותפת לצמחים, זה היה רגע שסגר מעגל, כמו חגיגה קטנה של כל הדרך שעברנו יחד.
טיפ מהמעצבת
אחד הטיפים החשובים ביותר שאני יכולה לתת לרוכשי דירת קבלן הוא לקחת מעצבת עוד לפני החתימה על החוזה. בשלב הזה יש אפשרות אמיתית להשפיע גם על המפרט הטכני וגם על סעיפי החוזה. חשוב שהמעצבת תהיה מעורבת, מוזמנת לפגישות ולביקורות ותלווה את התהליך מראשיתו. המעורבות הזו מאפשרת לשדרג ולבצע שינויים בצורה חכמה, הרבה לפני שהם הופכים ליקרים ומסורבלים בהמשך.
עיצוב: סיון קונוולינה KONVALINKA&Co
צילום: אורית ארנון