קלאסיקה מדויקת

זו הייתה דירת דופלקס טיפוסית משנות ה-90, עם חלוקה מיושנת וחללים שלא מממשים את הפוטנציאל. בתהליך תכנון מקיף הצליחה מעצבת הפנים מורן רוזנברג להפוך את הדירה לבית מלא אופי, שמרגיש כמו בית פרטי בלב בניין משותף, ומותאם באופן עמוק לאורח החיים של המשפחה.

בהתאם לכך, הושם דגש על פתרונות פרקטיים הנובעים מתוך אורח החיים, לצד חשיבה לטווח ארוך ויצירת בית שיישאר מדויק לאורך שנים, וידע להכיל את השינויים הטבעיים שמביא עמו הזמן.
הקו העיצובי נשען על מראה קלאסי, אלגנטי וחמים, עם שילובים שמכניסים ניחוח של שיק אירופאי. פלטת הצבעים נבחרה כרקע אחיד ורגוע, ומבוססת על גווני פשתן בהירים בשילוב עץ אגוז, לצד נגיעות של שחור ולבן שמחזקות את הנאמנות לשפה הקלאסית.

אחד האתגרים המרכזיים בתכנון היה עבודה מול פתחים קיימים והתאמתם לתכנון החדש. כך למשל, המטבח הועבר למיקום חדש במטרה להגדילו, מה שדרש בדיקות מוקדמות של תשתיות האינסטלציה והבנה מדויקת של מיקומי העמודים הקונסטרוקטיביים. מדובר בבית פעיל שבו מבשלים ומארחים באופן תדיר, ולכן היה צורך בתכנון מטבח רחב ידיים, פונקציונלי ועשיר בפתרונות אחסון.
המטבח תוכנן בצורת ח’, עם צלע קצרה יותר. חזיתות המטבח נבחרו בגוון לבן פשתן, ובמרכזו מוקם אי בגוון גרפיט, היוצר נקודת מוקד ברורה כבר עם הכניסה לבית.

לצד המטבח תוכנן סלון מרווח ונעים, שמזמין לרביצה ולשהייה ממושכת. בקשת בני הזוג לשלב קמין גז הובילה לתכנון קיר מערכות במרכז הסלון, המאגד בתוכו את מיקום הטלוויזיה, מערכת המיזוג ותשתית הקמין.
בחלל זה קיימות במקור קורות בטון מאסיביות בתקרה, שלא ניתן היה לשנות. במקום להנמיך את התקרה באמצעות גבס, נבחר להדגיש אותן באמצעות חיפוי עץ. זהו פתרון שמאפשר לשמור על הגובה הקיים, תוך חיבור טבעי והרמוני לקו העיצובי של הבית.

השינוי שעבר הסלון היה מהותי. במיקומו המקורי הוא היה קטן וחשוך, ואילו בתכנון החדש נפתח מחדש אל המטבח והמרפסת, ליצירת רצף טבעי ונוח לאירוח. הקיר שהפריד ביניהם נהרס והורחב עד לגבול העמודים הקיימים, ובמפתח שנוצר שולבו יחידות נגרות קבועות מעץ וזכוכית, המייצרות חציצה מרומזת מבלי לפגוע בזרימה ובמבט הפתוח שביקשנו לייצר בין שני האזורים.

חדר ההורים מגלם את אחד השינויים המשמעותיים שנעשו בבית. טרם השיפוץ שימש החלל כמרפסת שירות סגורה ומוזנחת, ואילו כיום הוא הפך לסוויטת הורים אינטימית, נעימה ומוארת.

ארון הבגדים הגדול תוכנן כך שישלב בתוכו נישה לטלוויזיה ודלת נסתרת המובילה אל חדר הרחצה. חדר הרחצה ממשיך את הקו האירופאי של הבית, עם ריצוף אוקטגון בשחור-לבן, חיפויי בריקים בטקסטורת שיש, פרטי נגרות מעץ אלון המוסיפים חמימות וברזים בגוון זהב.

בקומה העליונה מוקמו שלושה חדרי שינה, חדר רחצה ומרפסת כביסה. תקרת בטון משופעת הובילה לתכנון מותאם של הריהוט והנגרות בכל אחד מהחדרים, כך שינצלו באופן מיטבי את החלל.
חדר הרחצה הראשי משלב אריחים בגוון פנינה עם ריצוף בסגנון פרובאנס. על אף ששטחו אינו גדול, תוכננו בו נישות גבס המוסיפות עומק ועניין ומעשירות את החלל.

חדרי הילדים תוכננו בהתאמה אישית לכל אחד מהם. הבן הבכור נהנה מחדר מרווח ובהיר, הכולל מיטה זוגית, אזור עבודה ויצירת אמנות בגווני נייבי. דרך חדר הארונות ניתן להגיע לחדר רחצה פרטי.

בחדרו של הבן האמצעי שולבה יחידת נגרות גדולה, שתוכננה בהתאמה לשיפוע התקרה, וכוללת שולחן עבודה ואחסון רחב. לצד זאת תוכננה נישה ארוכה מעל המיטה, המחליפה את שידות הלילה הקלאסיות ומעניקה פתרון פונקציונלי ונקי יותר.

בחדרו של הבן הצעיר נפתח חלק מהקיר ליצירת נישה ייעודית, ובה שולב ספסל מעוגל בנגרות, עם טפט עדין בגב היחידה שמוסיף רכות ואופי לחלל.
התקרה המשופעת, בהמשכו של קיר המיטה, חופתה בלוחות בגוון אפור-ירקרק, המדגישים את מבנה החלל ומוסיפים לו עומק ועניין.

היה לי חשוב שכל החלטה תישען על הבנה עמוקה ואמיתית של אורח החיים בבית, ושלא ייבחרו פתרונות שאינם מחזיקים לאורך זמן. פרטי הנגרות קיבלו מקום מרכזי בתהליך, כחלק בלתי נפרד מהשפה העיצובית שלי ומהחשיבות שאני מייחסת להם בעיצוב הפנים. עבורי, נגרות אישית ומדויקת היא זו שמייצרת ערך מוסף אמיתי לעבודת העיצוב, ומהווה חלק מהותי בתחושת השלמות של החלל.

עבורי, מעבר לסיפוק המקצועי שבתכנון החדש ולתחושת מיצוי הפוטנציאל של הדירה, החיבור המשמעותי ביותר הוא לפרטי הנגרות שתוכננו עבור כל חלל, ובעיקר לאלו שבחדרי השינה. אני אוהבת את התוצאה, כמו גם את תהליך החשיבה והפתרונות שעמדו מאחוריה.
מעבר להיבט המקצועי, הייתה זו גם חוויה אישית של עבודה עם לקוחות שנתנו בי אמון כבר מהרגע הראשון להוביל את תכנון ביתם. האמון הזה אפשר תהליך נעים וזורם, כזה שהולך עד הסוף עם הבחירות שלו.