רוני שני פלדשטיין

רוני שני פלדשטיין עוסקת בעיצוב פנים משנת 2007 ומתמקדת בחיבור בין חללים לאנשים, תוך שימת דגש על פונקציונליות, יחודיות, אותנטיות ואסתטיקה. היא מייחסת חשיבות רבה גם להתפתחויות בתחום העיצוב ומקפידה להתעדכן במגמות, חומרים, טכנולוגיות חדשניות, אשר מרחיבים את מנעד ליבה שמחובר לעיצוב וגם את האפשרויות העיצוביות בפרוייקטים שלה.

חמש עובדות

1. אני אמא לנינה וארי-תאומים מתוקים בני חמש, ואחרי הרבה שנים של כמיהה לילדים, הם הפכו אותי לאמא גאה ומאושרת, לימדו אותי את המשמעות האמיתית של החיים ומה היא אהבת אמת ללא תנאים.
2. גם בשעות הפנאי אני מוצאת את עצמי מסתובבת בחנויות עיצוב ובגלריות וסופגת ערימות של השראה כדי להמשיך ולחדש בכל פרויקט. לקוחות שלי צחקו עליי כשראו שבמהלך חופשה בחו"ל העלתי לסטורי תמונות מחנות קרמיקה שנכנסתי להציץ, פשוט עניין אותי לראות מה קורה בשאר העולם.
3. אמנות ועיצוב זורמים בדמי מאז שאני זוכרת את עצמי – כילדה הייתי בחוג אמנות שנקרא "השער הירוק" בהוד השרון. אני זוכרת את ההתנסויות עם החומרים והטכניקות השונות ומאז הסקרנות וחדוות היצירה הפכו לחלק בלתי נפרד ממני.
4. אני שילוב של עכבר העיר ועכבר הכפר. אוהבת פשוט לקום בבוקר, לנסוע לעיר הגדולה ולהסתובב כמו תיירת, לעבור מבית קפה אחד לשני ולספוג את ערימות הצמנט והאנשים. מצד שני נפשי מתמלאת בנסיעות לטבע הירוק של הגליל העליון והקסום.
5. אני ג'ינג'ית – וכן, ג'ינג'י זה לגמרי אופי.

לימודים

למדתי תואר ראשון בעיצוב פנים במכון הטכנולוגי בחולון, ארבע שנות לימודים. הייתי אז בת 21, בדיוק עברתי לגור בתל אביב, בכלל לא תכננתי להתחיל ללמוד, רציתי רק להבין איך התהליך עובד, אז נרשמתי למקום הכי טוב בארץ ובשיא חוצפתי באתי למבחני הקבלה בלי שנה של מכינה מראש ובלי תיק עבודות מסודר, והתקבלתי ללימודים, למרות שלא מתקבלים בלי מכינה.

הרגע בו הבנתי שאני רוצה לעצב

בכלל חשבתי שאהיה פסיכולוגית ושעולם האמנות יהווה בעיקר תחביב עבורי. למדתי ציור אצל מורה פרטית מדהימה שהייתה מרצה לאיור אופנה בשנקר, היא חשפה אותי ללימודי העיצוב ומשם התגלגלתי למבחני הקבלה והשאר היסטוריה. איכשהו שני העולמות מתחברים כי אני מרגישה שעיצוב של בית הוא תהליך חשוף, אינטימי ומלא רגש ושיח.

חיבור בתים לאנשים

ההגדרה הכי טובה של האג'נדה שלי היא חיבור בתים לאנשים. אני באמת מאמינה בזה שאני לא משקפת את הטעם האישי שלי בפרויקטים, אבל מחדדת את הסגנון של הלקוחות, שלפעמים מתקשים להגדיר את הטעם שלהם ולהבין מה נכון עבור הבית עצמו. אני מרגישה שהרבה אנשי מקצוע בתחום מעצבים בשביל איך שהפרויקטים יצטלמו למגזין בסופו של דבר. אני מעצבת בשביל הלקוחות וחיי היום יום שלהם, בשביל התחושה הזאת של להיכנס לבית ולהרגיש שהוא המקום הבטוח שלך, שמשקף את מי שאתה. זה פרייסלס מבחינתי. לא תמיד אפשר להגשים הכל, אבל אני תמיד מנסה.

חומרים

אני מאוהבת בחומרים, תמיד הייתי מאלו שחייבות לגעת בכל מוצר ולהבין ממה הוא עשוי. אני מאמינה מאוד באמת החומר ומשכנעת את רוב לקוחותיי להיות אותנטיים בבחירות שלהם. אם רוצים מראה של בטון אז כבר ללכת על בטון ושעץ יהיה עץ. זה כמובן תלוי בתקציבים ובהתאמה לחלל.

הכי מאתגר

השלב הראשוני של חלוקת החלל בו אני מקבלת מקבלת מעטפת וצריכה להרכיב פאזל של צרכים וחלומות. זה תמיד מאתגר ותמיד ממלא סיפוק ברגע שזה מצליח.

מרגש

הכי מרגש אותי זה ההודעות שאני מקבלת מלקוחות של "אני לא מאמינה שזה אשכרה הבית שלי". או לקוחות שנסעו לחופשה ואמרו לי: "רוני הרסת לנו את הקונספט של חופשה כי החדר שלנו יותר שווה מכל מלון בארץ". זה פשוט שווה הכל בעיניי.

מלקטת

ביום יום  אני כל כך אוהבת להסתובב בחנויות עיצוב ובגלריות, כך שאני חשופה להמון סגנונות ואפשרויות. אני מתאימה הכל ומראה ללקוח איך הדברים מתחברים יחד. התהליך הזה מקצר את ימי הקניות שלנו והופך אותם להרבה יותר ממוקדים ואפקטיביים.

השראה

דיאן וואן פורסטנברג היא דמות שאני ממש מעריצה וממנה לקחתי את אחד המשפטים שתמיד מלווים אותי בחיים:
"I never knew what I wanted to do, but I knew the kind of woman I wanted to be."
המשפט הזה מלווה אותי בחיים ועזר לי לגבש את האישה שאני. אז זה באמת לא משנה אם הייתי מעצבת פנים או משהו אחר, זה משנה מי אני עבור עצמי, מה אני עבור הילדים שלי, המשפחה שלי, החברים שלי והלקוחות שלי. ואיזו אישה התפתחתי להיות במהלך השנים האחרונות בהן עברתי טלטלות רבות. אני מעריצה אותה כי יש לה קו משלה, שהוא מלא תשוקה לטקסטורות ופאטרנים, בלי פחד ועם הרבה דרייב לעשייה ויצירתיות. היא אישה מדהימה ומהווה עבורי מודל לחיקוי כדמות נשית ועוצמתית.

הייתי רוצה לעצב את הבית של

החלום שלי נשמע מעט טיפשי, אבל הייתי בוחרת לעצב לאחת מאחיות קרדשיאן. התכנית הזאת היא הגילטי פלז'ר שלי. עם השנים גיליתי שמלא נשים רואות את התכנית ומתביישות להודות בזה, אבל לאחרונה אחיות הקרדשיאן נהיו יותר קונצנזוס. הן הפכו משיא הטראש למובילות דעת קהל וטרנדים. אני חושבת שהבתים שלהן מדהימים וכל כך ענקיים שיש מלא אפשרויות משחק, להתפרע ולהגשים מלא פנטזיות עיצוביות שלי.

בית החלומות

בית החלומות שלי נמצא במושב באיזור השרון או עמק חפר. התקרה גבוהה, החלונות ענקיים, מאלומיניום שחור, הקירות צבועים בלבן בוהק, ריצפת עץ, הריהוט רך ומלטף. הכל בגוונים של שחור, לבן מוקה וזהב. זה הטעם האישי שלי שהייתי מגדירה כבית.

לא מוותרת על

טקסטיל. אני מאוד אוהתבת טקסטיל ומאמינה שזה מוסיף רוך לחלל ותוחם איזורים. הרבה לקוחות נרתעים מזה, אבל אני חושבת שזה פריט מאסט בכל בית.

טיפ
תעזו, תתפרעו, תייחדו את עצמכם ואל תעשו כמו כולם. תכניסו אמנות לבית. לא כי המעצבת אומרת אלא כי זה פיס שאתם עומדים מולו והבטן מתהפכת לכם, משהו שמרגש אתכם, שמשקף אותכם. תהיו אותנטיים. הבית הוא בסופו של דבר שלכם ובשבילכם.

חלומות

האמת היא שאני ממש מגשימה את עצמי ברוב התחומים בחיי, אני אמא לתאומים מהממים בני חמש, אני מנהלת עסק מדהים שבניתי בכוחות עצמי. הדבר היחידי שחסר לי בחיים זה זוגיות ואת הבית שלי שאקים יחד עם הבן זוג שלי, הילדים שלי והילדים שלו. נבנה לנו את הפינה שלנו שתכיל אותנו. אני מדמיינת משפחה מורכבת ומיוחדת כזאת. שמחה ואוהבת.

מפרגנת

הילה אריאלי היא קולגה שהכרתי לפני שנה, היא אדירה וכייפית ומוכשרת ומצחיקה. אשמח לפרגן לה וגם לעבוד איתה. היא עושה הום סטיילינג והיא פשוט מוכשרת בטרוף.

לאתר של רוני שני פלדשטיין >>
עוד על רוני שני פלדשטיין>>
צילומי אדריכלות: אורית ארנון
צילום פורטרט: דריה אלקינד