בעיצומה של תקופת המלחמה, שופץ ביתם של ענת ורועי בהוד השרון. התהליך, שהתקיים בין אזעקות וחוסר ודאות, הצליח להפוך את הבית הקר והמודרני לבית חמים ומזמין, כזה שמעניק תחושת בטחון ונוחות גם בזמנים לא פשוטים.
המעצבת אייר שפירא משתפת: זהו ביתם של ענת ורועי ושלושת ילדיהם. בני הזוג פנו אליי לאחר שהחליטו לעבור מדירה בכפר סבא לבית דו-משפחתי עם חצר בהוד השרון. הם מצאו נכס יד שנייה והתכוונו להתאים אותו במדויק לצורכי המשפחה. הבית בנוי על שלוש קומות: בקומת הקרקע ממוקמים הסלון, המטבח, ממ"ד צמוד, חדר משחקים ושירותי אורחים. בקומת החדרים סויטת ההורים, חדר ילדים, ושני חדרי ילדים שאוחדו לחדר אחד גדול, אך ניתן בקלות להפריד ביניהם באמצעות קיר. לצד כל אלה ממוקמם חדר רחצה כללי. עליית הגג מהווה יחידה פתוחה הכוללת חדר רחצה נוסף.
בשיחת הטלפון הראשונה שלנו ענת כיוונה לבית חם ונעים, שלא ייראה מעוצב מדי. זו הגדרה שתואמת לחלוטין את סגנון העיצוב שלי: אני מעצבת בתים לאנשים שאוהבים לחיות את הבית, מבלי להפוך משועבדים לעיצוב. בית בעיניי צריך להיות פרקטי, אסתטי, יפה ונוח לתפעול.
כהורים לשלושה בנים, הלקוחות הדגישו את הצורך בפתרונות אחסון רבים שיסייעו לשמור על סדר, לצד שימוש בצבעים בהירים וטבעיים ליצירת תחושת מרחב, חופש ושמחה. בקומת הקרקע לא שברנו קירות כלל, אלא ריעננו את הקיים. רצפת האבן המבריקה חופתה בפרקט עץ תלת־שכבתי, שהעניק לחלל את החום שענת חלמה עליו.
קומת הקרקע שופצה קומפלט למעט המטבח שהיה חדש יחסית. בסלון העמדת הריהוט שונתה. הסלון הקודם תוכנן כך שהספה הייתה עם הגב לכניסה, כשקיר הקצה הוא הטלוויזיה על הקיר. אני מאוד אוהבת שנכנסים לבית ורואים את האנשים ולא את מסך הטלוויזיה, אני אוהבת גם שכמארח, אתה רואה את מי שנכנס. היו הרבה דיונים על התכנון החדש והראיתי כמה אופציות וגם אחרי שנבחרה האופציה הסופית, היו בני משפחה שהטילו ספק בתכנון החדש. אני מכירה את השלב הזה שבו רק אני מצליחה לדמיין את התוצאה הסופית ואני מבקשת מהלקוחות שייסמכו עליי. זה קשה, אבל בסוף משתלם.
הרעיון שלי היה לחבר את קיר הטלוויזיה לאזור שמתחת למהלך המדרגות. כך יצרתי ארון הפונה אל החלל המרכזי, ומיועד לאחסון נעליים, תיקים וכל מה שנוטה להיערם בכניסה. הארון תרם גם לסגירה נקייה יותר של מהלך המדרגות וליצירת הפרדה מהסלון. מולו מוקמה הספה – רחבה ומזמינה, כזו שניתן לשבת עליה יחד מול הטלוויזיה, והיא גם פונה לכניסה לבית ומייצרת תחושת פתיחות.
במרווח שנותר בין הספה לקיר הטלוויזיה בחרתי להציב מדפי ברזל מינימליסטיים, שמוסיפים קלילות ואסתטיקה לחלל לצד שימושיות ואפשרות לאבזור אישי בצמחייה, ספרים וחפצי נוי.
את פינת האוכל בחרו הלקוחות לשמור מביתם הקודם, ורק הוחלפו הכיסאות החדשים שהותאמו לסגנון ולצבעוניות של הבית.
חדר המשחקים ממוקם בצדו השני של מהלך המדרגות, וגם בו נוצלה הנישה שמתחת. בנישה תוכננה יחידת נגרות ייחודית לאחסון משחקים, ציוד חוגים וציוד לבריכה ולים. הארון "מרחף" כשהוא מחובר לתקרת הנישה, ובחלקו התחתון שובצו ארגזים על גלגלים לאחסון משחקים שניתן להביא למרכז החדר, לשחק, לאסוף ולהחזיר בקלות למקום. העיצוב יוצר משחק צורני של משולשים המזכירים בית, הממסך את המשולש הטבעי של הנישה ומוסיף עניין ויזואלי בשילוב בירץ' עם צבע לבן. בנוסף שולבה בחדר פינת ישיבה עם טלוויזיה ומשחקי וידאו עבור הילדים.
שירותי האורחים עברו ריענון עם חיפוי אריחים חדשים ואביזרים סניטריים חדשים, בעוד המידות נותרו כפי שהיו.
בקומת החדרים התמקדנו בתכנון מחדש של אגף ההורים והמקלחות, תוך יצירת חלוקה פונקציונלית ונעימה יותר לצרכי המשפחה.
ביטלתי את חדר הארונות ותכננתי במקומו מקלחת רחבה המשתרעת כמעט לכל אורך החדר, בעוד השטח שנותר סופח למקלחת הכללית. בחדר הרחצה של ההורים שובץ ארון בגוון כחול כהה ועמוק, עם חזיתות מחורצות במשחקי אורך ורוחב, בהשראת ארון הבגדים שבחדר השינה.
הארון המפנק בחדר השינה תוכנן בהתאמה אישית לפי בקשת הלקוחות. באזור המיטה יצרתי ראש מיטה המשמש כמדף להנחת ספרים ועציצים, ובצדדיו שובצו מגירות שקועות לנוחות יומיומית. בשל מיקומו הא-סימטרי של החלון, נבחרה גם תאורה א-סימטרית שמדגישה את החלל ויוצרת הרמוניה עם הפתחים.
מקלחת הילדים הורחבה, ואליה סופח גם חלון נוסף זהה לחלון שהיה בעבר במקלחת ההורים. לפלטת החומרים נבחרו אריחי טראצו בגוון חול בשילוב אריחים ריבועיים לבנים, קומבינציה קלאסית שיוצרת מראה נקי, רגוע ועל-זמני.
חדר הילדים הכפול הוא למעשה חלל פתוח עם שתי דלתות קיימות שניתן להפריד בעתיד באמצעות קיר. בחרתי ליצור בו פתרון ביניים באמצעות חצי ארון נגרות המשמש כמחיצה קלה. הארון הדו-צדדי מפריד בין אזור השינה, שבו מוקמו המיטות, לבין אזור המשחקים ושולחן הכתיבה. כך נוצרה חלוקה עדינה שמוסיפה עניין ויזואלי, ובמקביל מעניקה פתרון פרקטי לאחסון בגדים ומשחקים.
הפרויקט הזה היה עבורי תהליך ריפוי מאירועי 7.10, שבהם התערערו אצלי המושגים של בית ובטחון. לא הצלחתי להבין איך ממשיכים ליצור ולהשתקם, אם אין לנו תחושת ביטחון בביתנו.
ענת, שהיא רופאת ילדים במקצועה, אמרה לי באחת משיחות הבוקר, אחרי שדיברנו על בחירת אריחים לשירותי האורחים – משפט שנחרט בי. אני טענתי שכל ההתלבטויות האלה נראות חסרות חשיבות, והיא הזכירה לי עד כמה משמעותי לחזור לבית שהוא מסודר ומעוצב לפי טעמך, ועד כמה יש ערך במקצוע שלנו – לעזור לאנשים לייצר סביבת חיים מיטיבה. ההבנה הזו חיזקה אותי מאוד, והייתה בשבילי זריקת מוטיבציה.
בין אזעקות וטילים המשכנו לקיים פגישות וסיורים, וגם בתקופה שבה היה קשה למצוא קבלנים עם צוותים פנויים, הצלחנו לעבוד עם קבלן נהדר שהביא עמו צוות מקצועי מרומניה. בתוך כל זה, הבית של רועי וענת היה נקודת אור. הם ליוו אותי בדיוק כפי שאני ליוויתי אותם, ברגעי חוסר הוודאות. הפרויקט הזה לא היה רק עוד שיפוץ, אלא הוא סימן עבורי חזרה להנאה אמיתית מהעשייה ולתחושת הודיה על מה שאני עושה.
עיצוב: אייר שפירא
צילום: מאיה אבגר
לאתר של אייר שפירא>>
לעמוד הפייסבוק של אייר>>
לחשבון האינסטגרם של אייר>>
לכרטיס העסקי של אייר>>
עוד על אייר>>
ספות סלון ושולחן: בדוסה
פרקט ודלתות: פול האוס דיזיין
אריחים וכלים סניטריים: אלוני
תאורה: טרנדלייט
נגרות: גיא גולד
מדפי הברזל: נושקה
ציורי קיר: נעמה סגל
אקססוריז: באני בי הום