במשך שנים הבית הזה שימש כבית מושכר והיה חסר זהות עיצובית, וכשרכשה אותו משפחה צעירה, היה ברור שנדרשת התאמה מלאה לאורח חייהם. דרך תכנון מחודש, שפה עיצובית רכה והתאמות פרקטיות מדויקות, הוא הפך למרחב אישי, חמים ומכיל, שמרגיש באמת כמו בית.
הובלתי תהליך כולל של שינוי, מהמבנה ועד לפרטי הגימור, מתוך מטרה ליצור חלל רך, בהיר ומכיל, שמאזן בין אסתטיקה רגועה לבין פרקטיקה יומיומית שמתאימה במיוחד לבית עם ילדים. בנוסף, גם תכננתי סביבה מותאמת לרגישות לגלוטן באמצעות התארגנות פונקציונלית במטבח.
הצבעוניות שנבחרה לבית נשענה על פלטה טבעית ורכה. היה לי חשוב להתחבר לעדינות ולשקט שמאפיינים את הדיירים, גם באישיות שלהם וגם באורח החיים שהם מבקשים לעצמם. בחרתי בחומרים טבעיים וקלילים, שמביאים איתם חמימות ויחד עם זאת גם אווריריות ונקיון.
הכניסה לבית היא תמיד המקום הראשון שפוגשים, ולכן היה לי חשוב שתהיה נעימה ופרקטית. תכננתי יחידת נגרות שמשרתת בדיוק את הרגעים האלה של כניסה ויציאה מהבית. מעין עמדת "פריקה" – מקום שבו אפשר להניח תיקים, מפתחות, דואר או מעילים בלי ליצור עומס ויזואלי.
יחידת הנגרות כוללת ספסל ישיבה עם מראה, מגירות, מדפים פתוחים לפריטים יומיומיים ועמדת הטענה סמויה. כל פרט כאן נועד להקל על שגרת החיים, ובעיקר לשמור על מראה מסודר ונקי מהרגע שנכנסים הביתה.
בחרנו לוותר על שולחן פינת אוכל לטובת אי גדול ומרווח במטבח. כל ארוחה קלה, קפה של בוקר או מפגש עם חברים מתנקזים אל האי הזה באופן טבעי. הוא נועד לא רק לישיבה ולאירוח, אלא גם כמשטח עבודה רחב ונוח במיוחד עבור הלקוחה, שהיא חובבת אפייה.
אחד האתגרים הגדולים בתכנון המטבח היה ליצור מערך פרקטי שמותאם עבור בת המשפחה שאלרגית לגלוטן. כבר בשלב התכנון דייקנו יחד את כל ההרגלים והדרישות, ותכננו מזווה שיאפשר הפרדה מוחלטת בין מוצרים עם גלוטן לבין מוצרים ללא גלוטן. שילבנו מקרר נוסף, שטחי אחסון נפרדים ומשטחי עבודה ייעודיים, כך שהשגרה במטבח תהיה בטוחה ונוחה עבור כל בני הבית, מבלי להתפשר על אסתטיקה.
מבחינה עיצובית, רציתי שהמטבח ירגיש רך, טבעי ומאוזן. בחרנו עבור ארונות המטבח בגוון ירקרק שמכניס שקט ורעננות, ושילבנו נגיעות של עץ טבעי בנגרות, בגופי התאורה ובכסאות האי. השילוב הזה יוצר איזון מדויק בין נקיון עיצובי לבין חמימות ועדינות, ומחבר את המטבח לשפה הכללית של הבית.
בסלון בחרתי בספה בגוונים טבעיים ורכים, ולצידה יצרתי קומפוזיציה של שולחנות עגולים בגדלים ובחומרים משתנים, שמזכירים סלעים אמורפיים בטבע ומוסיפים עניין, חום ותנועה לחלל.
יחידת המזנון והמדפים תוכננו מתוך מחשבה לייצר מקום אחסון קליל ואוורירי, ויחד עם זאת גם לתת מקום מדויק לאקססוריז, ספרים ופריטים אישיים שמוסיפים אופי ועניין.
בחדר השינה של ההורים היה לי חשוב לייצר תחושת רוך, ניקיון ויזואלי ושקט פנימי. עבדתי עם פלטת גוונים טבעית ובהירה, שמעניקה לחדר אווירה רגועה ונעימה. מעבר לאסתטיקה, הדגש היה על תכנון נכון, כזה שמסדר את החלל ומפנה אותו מתפקודיות לא הכרחית.
החלטנו לוותר על חדר הארונות הקטן והלא פרקטי שהיה בתכנון המקורי, ובמקומו יצרתי ארון קיר רחב ונוח, דרכו נכנסים לחדר הרחצה. השינוי הזה שחרר את החדר, יצר תחושת מרחב, וגם הפך את אזור הרחצה למרווח, מפנק ומלא פתרונות אחסון. התוצאה היא יחידת הורים מאוזנת ושלווה.
בחדר השינה של הילדים רציתי לשמור על אווירה רגועה, רכה ומשמחת. השתמשתי בצבעוניות רכה עם שילוב של טפט בדוגמת טרצו וצבע חצי קיר בגוון פודרה, כדי לשמור על עניין בלי להעמיס.
בארון שתוכנן במיוחד לנישה בחדר שילבתי תצוגת משחקים פתוחה כחלק מהנגרות עצמה, כך שהילדים יכולים לגשת בקלות לצעצועים שלהם, ויש גם מקום מסודר ומעוצב לתצוגת של הפריטים האהובים. 
אחד הרגעים הכי מרגשים בתהליך כולו היה הביקור הראשון שלי בבית אחרי שהמשפחה כבר עברה לגור בו. הבית היה מלא חיים – נרות דלקו, פרחים קישטו את החללים, והייתה תחושה חזקה שהכל הגיע בדיוק למקום שלו. הרגשתי את החום, את השקט ואת האווירה שהמשפחה הזו הביאה איתה.
טיפ מהמעצבת
אני תמיד אומרת שלעצב עבור אנשים זה קודם כל לדעת להקשיב – להתחבר באמת לאנשים שמולי, להבין את הצרכים וההרגלים שלהם, ולתרגם את כל זה למקום שירגיש להם בית. לא "בית" כתמונה מעוצבת, אלא בית במובן העמוק והאישי של המילה. זה משתנה מאדם לאדם, ממשפחה למשפחה, ובדיוק בגלל זה כל פרויקט הוא אחר.
עיצוב: שירה רוזנפלד גליל
צילום: מאיה אבגר
לאתר של שירה>>
לעמוד הפייסבוק של שירה>>
לחשבון האינסטגרם של שירה>>
עוד על שירה >>
מטבח: אביבי
ריצוף, חיפוי וכלים סניטריים: MODY
נגרות: צח פרויקטים
ספה: טוקאסה
טקסטיל בסלון: Noland
שולחנות צד בסלון: פיקאפ
אקססוריז: גיטה, Bring it Home, Floralis, חבושה, גלי ליבנה