גינה על הגובה / שי דוד

במשך שנים, המרפסת הישראלית סבלה מבעיית זהות: קצת מחסן, קצת מקום לתליית כביסה, ולפעמים פינה עם עציץ אחד או שניים. אבל משהו עמוק השתנה בנוף המקומי. ככל שהמגדלים מטפסים לגובה והצפיפות העירונית עולה, הכמיהה שלנו לפיסת אדמה, לצל של עץ ולריח של פריחה רק מתחזקת. האתגר הגדול הוא לגשר על הפער שבין החלום על בית עם גינה לבין המציאות של מגורים במגדל. אז איך הופכים משטח בטון מרחף לגן עדן ירוק, ואיך מייצרים תחושת שורשיות גם כשמנותקים מהקרקע? כדי לענות על כך, צללנו לעומק התכנון עם מעצב הנוף שי דוד, מחברת כרכום עיצוב נוף.

מעצב הנוף שי דוד, מחברת כרכום עיצוב נוף: עד לפני מספר שנים המרפסת נחשבה לבונוס נחמד אך לא הכרחי, אבל אז הגיעה שנת 2020 וסגרי הקורונה לימדו אותנו שזהו אחד החללים המרכזיים בבית הישראלי. אנשים כיום מבינים שהמרפסת היא המקום לארח, לבשל, לעבוד או פשוט מקום להתרווח אחורה ולנשום בו. המרפסת עונה על צורך אמיתי לייצר פיסת טבע בתוך הג'ונגל העירוני, להסתיר את השכנים, אבל לא את הנוף, וזה רלוונטי במיוחד בעידן שבו אנחנו חיים בצפיפות ומבלים זמן רב בבית.

חיבור לאדמה

אם בעבר מרפסת מרווחת הייתה נחלתם של הפנטהאוזים בלבד, כיום היא סטנדרט גם בדירות 'רגילות'. ישנן אפילו מרפסות ששטחן זהה לשטח הדירה כולה: דמיינו את תחושת המרחב בדירה של 150 מ"ר, שנפתחת למרפסת באותו הגודל בדיוק.
כיום אנשים רוצים להרגיש מוקפים בירוק גם בבניין קומות, ושואפים למצוא בה את השקט ואת החיבור השורשי לאדמה, גם כשהם באוויר. המרפסות העכשוויות מתוכננות כחלל מגורים חיצוני לכל דבר, עם תאורה, ריהוט, טקסטיל וצמחייה. כך הופכת המרפסת למעין גינה פרטית צפה.

תשתית

כדי להפוך מרפסת רגילה לגינה אמיתית יש להתחיל מהבסיס: התשתית. הניקוז הוא המפתח לגינה בריאה ועמידה, ולכן חובה לדאוג לשכבת ניקוז טובה ולמצע שתילה איכותי וקל. מומלץ ליצור אזורי שתילה מובנים, כך שהצמחייה תיראה טבעית ורציפה ולא כאוסף מקרי של עציצים. המטרה היא ליצור תחושה של אדמה עמוקה, גם אם בפועל מדובר במשטח בטון.

בחירה

בחירת הצמחייה חייבת להיעשות מתוך התחשבות בכיווני האוויר ובחשיפה לשמש. למרפסות דרומיות ומוארות נבחר בצמחייה ים-תיכונית עמידה כמו לבנדר, רוזמרין, גרניום ועצי הדר ננסיים. לעומת זאת, במרפסות מוצלות נוכל לייצר מראה 'ג'ונגל' בעזרת שרכים וצמחים טרופיים. הסוד למראה של גינה טבעית טמון ביצירת דירוג: שילוב בין צמחים גבוהים לשיחים נמוכים וצמחים משתרעים. מומלץ לבחור עץ אחד דומיננטי, כמו זית ננסי או פיקוס לירי, שישמש כעוגן ירוק ומרשים למרחב כולו.

חומרים וצבעים

גם לחומרים והצבעים יש השפעה מכרעת על האווירה. רצפת דק או אריחים במראה אבן טבעית יעניקו למרחב בסיס חמים. חיפוי הקירות באבן פראית או במבוק, לצד ריהוט מעץ, ראטן או מתכת, יוצרים מעטפת רכה ומרגיעה. החומר 'מדבר' לא פחות מהצמח: השילוב בין טקסטורות של עץ ואבן לבין הירוק של הצמחייה, מאותת למוח שאנחנו בחיק הטבע, גם כשאנחנו בלב מגדל מגורים גבוה.

תחזוקה

מערכת ההשקיה היא הלב הפועם של הגינה במרפסת. מחשב השקיה וטפטפות הם לא מותרות, אלא הכרח להישרדות הצמחים: הם מונעים טעויות אנוש, חוסכים במים ומאפשרים לכם לנסוע לחופשה בראש שקט. התחזוקה המשלימה כוללת דישון אחת למספר חודשים וגיזום קל לריענון. מבחינת העיצוב, אל תסתמכו רק על צמחים עונתיים, אלא צרו שלד יציב של צמחייה רב-שנתית, ושלבו בה נגיעות של צמחים עונתיים כדי לשמור על מראה חי, דינמי ופורח בכל עונות השנה.

חלוקה

כדי שהמרפסת לא תהיה רק מרחב עם עציצים, אלא חלל חי ופעיל, הסוד הוא בתכנון חכם וחלוקה לאזורים. גם במרפסת בינונית ניתן לייצר 'חדרים' שונים: פינת לאונג' נמוכה לרביצה, פינת ביסטרו קטנה לקפה של הבוקר, ואזור 'משקי' לגידול תבלינים וירק ליד המטבח. את ההפרדה בין האזורים לא עושים עם קירות, אלא באמצעות הצמחייה עצמה: שימוש במיכלים בגבהים שונים ובצמחים בעלי נפח משתנה, יוצר הפרדה ויזואלית עדינה ומעניק תחושת עומק. כך נוצרת חוויה רב-חושית של צבע, ריח וטקסטורה, שגורמת למרפסת להעניק לנו תחושה של גינה רחבת ידיים.

בסופו של יום, מרפסת ירוקה היא הרבה מעבר לאסתטיקה; היא עוגן של שפיות בחיים המודרניים. זוהי הזמנה יומיומית לעצור את המירוץ, לגעת באדמה, להשקות ולטפח חיים. דווקא כשאנחנו מנותקים מהקרקע, הצורך בפיסת טבע הופך לקיומי. הירוק הזה מאזן את הרעש והבטון שבחוץ, ומחזיר לנו את השקט הפנימי שכל כך חסר לנו. בית שיש בו צמיחה, לבלוב והשתנות עונתית הוא בית שהופך למרחב חי, אופטימי ומרפא.

עיצוב גינות: כרכום עיצוב נוף
לאינסטגרם של כרכום>>