בעיצוב פנים עכשווי הפך הארון לאחד האלמנטים החשובים בעיצוב הבית: לפעמים הוא נטמע בקיר עד שאפילו לא מבחינים בו, ולפעמים הוא תופס את מרכז הבמה עם צבע, חומרים, טקסטורות ונישות פתוחות. בין אם מדובר בארון כניסה שמייצר את הרושם הראשוני, או ארון בחדר שינה – לכל בחירה יש השפעה ישירה על התחושה הביתית.
בכתבה זו אספנו מגוון פרשנויות של חברת ריביירה ושל מעצבות פנים מובילות לשאלה איך משלבים ארונות כחלק אינטגרלי מהאדריכלות: מתי נכון להבליט, מתי לטשטש, איך לשלב נישות פתוחות בחללים שונים, וכיצד ארון מושפע מהקונטקסט העיצובי שסביבו וגם כיצד הוא משפיע עליו.

הילה אריאלי

בפרויקטים שלי אני תמיד משתדלת שהארון יהיה במראה מינימליסטי, כדי שגם אם בעתיד יחול שינוי עיצובי בבית, עדיין קיר הארונות יוכל להישאר רלוונטי. אולי זה קצת שמרני, אך באופן הזה אני שומרת על הקו הפרקטי והמדויק שאותו אני כל כך אוהבת. אני ממש אוהבת לשלב תאים פתוחים בארון וחושבת שזה מוסיף למראה הכללי שלו המון אופי. בחדרי הילדים זה פרקטי במיוחד, כי בעצם יש לילדים מקום להניח בתאים הפתוחים את החפצים האישיים, היצירות מהגן והדברים שעושים להם שמח בלב, ואז בעצם לא צריך להוסיף עוד כוורות ורהיטים שעלולים להעמיס על החדר.
את התאים הפתוחים בארונות אני נוהגת לשלב גם בחלל המרכזי, וכך למשל בארון כניסה זה יכול לשמש כפתרון נהדר למפתחות וכל הדברים הקטנים שרוצים להניח כאשר מגיעים הביתה. 

רוני שני פלדשטיין

כשמדובר בארונות אני אוהבת לשלב חומרים וצבעים מיוחדים בפרויקטים שלי. אני מרגישה שזה מוסיף עושר לחלל ונותן מענה ללקוחות שרוצים "להתפרע בסטייל". במסגרת החיבה שלי לעיצוב שיוצר שכבתיות עשירה, אני נוהגת לפעמים לשלב משרבייה בארון כניסה. הארון הזה הוא כשלעצמו הרהיט הראשון שאנחנו פוגשים בכניסה אל הבית והוא מהווה מעין כרטיס ביקור ייצוגי של מראה הבית, מעין רושם ראשוני שמשפיע על האווירה. 

חשוב לי להתאים נגרות כזו רק ללקוחות שמתחברים לסגנון העיצובי הייחודי הזה. כבר בשלבים הראשוניים של הפרויקט, תוך היכרות מעמיקה עם הטעם והצרכים של הלקוחות, אני מבינה האם הם ישמחו שהנגרות תהפוך לאלמנט עיצובי מרכזי בבית, או שיעדיפו שהיא תיטמע בקירות ותישאר שקטה יותר.
הנטייה האישית שלי היא לשלב אלמנטים ייחודיים, ולכן אנסה להכניס נגרות מיוחדת כשזה נכון. אבל זה יקרה רק כאשר ברור לי שהלקוחות באמת ייהנו מהבחירה הזו לאורך זמן, ושזוהי אסתטיקה שלא תימאס עליהם.

נורית מור יוסף

גם שילובים של ארונות תריס יכולים ליצור מראה מרוכך ונעים לאורך זמן. כך למשל, בפנטהאוז בגבעתיים יצרנו חירוץ ייחודי בארון שבסוויטת ההורים. מאחר ומדובר בארון גדול וגבוה, היה חשוב לי ליצור תחושת נינוחות ומינימליזם ויזואלי, ולהכניס אלמנט של רכות. לכן בחרתי בדוגמת חירוץ עדינה בגוון מוקה, שמאזנת את המסה הגדולה של הארון ומעניקה לחלל מראה שקט והרמוני.

חדר העבודה באותו הפנטהאוז ממוקם באזור הציבורי ומשקיף אל חלל הסלון, כך שהוא כמעט “מציץ” אל הבית מבעד לאקווריום. בחדר הזה שילבתי ארון תריס קטן המשמש גם כארון תקשורת, ואלמנט התריס ממשיך ומופיע גם בארון השירות המפנק במסדרון.
אני אוהבת לחזור על אלמנטים עיצוביים מספר פעמים באותו בית, כדי לא ליצור בליל סגנונות אין-סופי. שמירה על מקצב עקבי מאפשרת לחלל להרגיש אחיד, הרמוני ומדויק.

מעין רהב

שילובי חומרים ופתרונות של פתוח-סגור מאפשרים להפוך ארון מרהיט גדול וחסר ייחודיות לאלמנט שמעשיר את החדר ומוסיף לו עומק ואופי. כאשר חזיתות סגורות ונקיות מקבלות נישות פתוחות בגוון עץ טבעי, נוצר משחק של שכבתיות וחמימות בתוך מסה גדולה של אחסון.
בחללים ציבוריים נגרות משמעותית עם נישות פתוחות בשילוב עץ, יכולה לתפקד כאלמנט אדריכלי של ממש: כזה שמייצר עניין, מסמן מוקדים בחלל ומגדיר את שפת החומר של הבית כולו.

לעומת זאת, בחדרי שינה או בחללים שנועדו לייצר רוגע, ארונות חלקים ובהירים הנטמעים בקיר מאפשרים לחדר להרגיש פתוח, נקי ומאוורר יותר. הבחירה בארונות מינימליים מפנה את מרכז הבמה לאלמנטים הרכים ויוצרת תחושת שלווה והרמוניה.
לשתי הגישות יתרונות ברורים: האחת מעניקה עומק ונוכחות, והשנייה יוצרת שקט ויזואלי ומרחב נשימה. הבחירה ביניהן נעשית מתוך הבנה של הצרכים הפונקציונליים ושל האווירה הרצויה בכל חדר, ומה באמת ישרת את הדיירים לאורך זמן.

נועה בר משה

כאשר אני מעצבת ארון כאלמנט דומיננטי, אני משתמשת בחומרים ובנפחים בעלי נוכחות כדי להוביל את השפה העיצובית של החדר. לעומת זאת, בארונות מינימליסטיים, הכח טמון דווקא ביצירת שקט ויזואלי, תחושת ניקיון ומרחב, לצד טאץ’ עיצובי מדויק שמתגלה בפרטי-הפרטים.
בפרויקט הזה למשל, בחרתי בארון סגור לחלוטין, ללא נישות או פתחים, מתוך רצון לייצר מראה נקי ושקט. הגוון האחיד מאפשר לארון להיטמע בהרמוניה בחלל, אך בלי לאבד את נוכחותו. שכבת העומק והאופי מגיעה מהידיות שהן פריט קטן ומשמעותי, המשמש כתכשיט של הארון. דווקא המינימליזם של החזיתות יוצר במה לידיות המיוחדות, והמפגש ביניהן לבין המשטח החלק מוסיף עניין, אלגנטיות ועידון עיצובי.

חלי ברבר אהרונוף

בארון שתכננתי לחדר הנכדים בפרויקט הזה היה חשוב לי לשמור על תחושה רגועה ונקייה, שמאפשרת לילדים חופש משחק בלי עומס בעיניים. בחרתי בגוון ירוק שמכניס לחלל שלווה ורכות, בדיוק מה שילדים צריכים בסביבה יומיומית. כדי לשמור על מראה נקי ומסודר נמנעתי מיחידות פתוחות, והעדפתי חזיתות אחידות עם מגירות חיצוניות נוחות. המגירות מאפשרות לנכדים למצוא בקלות צעצועים ומשחקים בלי לפתוח ארון שלם – מה שמעניק להם תחושת עצמאות ושומר על סדר טבעי בחדר, בלי מאמץ. ידיות העץ המעוגלות מוסיפות טקסטורה חמה ונגיעה של חומר טבעי, שיוצרים לארון אופי עדין, עכשווי והרמוני.

במסדרון הצר בפרויקט הזה בחרתי להטמיע את הארון לחלוטין בקו אפס עם הקיר. הוא לבן, רציף, ואפילו מסתיר עמוד קונסטרוקטיבי. התוצאה היא מסדרון שנפתח ויזואלית ומרגיש גדול ומאוורר בהרבה.

הילה ברונשטיין

כאשר הארון ממוקם במקום מרכזי בחלל, אני לרוב אבחר בארון הצבוע בצבע בתנור. כך אני יכולה לשלוט כמעט לחלוטין בגוון ובדוגמה, ולהפוך רהיט פונקציונלי לכזה שמעניק לחלל אמירה עיצובית של ממש.
לעומת זאת, במצבים שבהם הבית כבר עמוס ויזואלית, או כאשר נבחר מטבח בעל נוכחות חזקה ואני מעדיפה לאזן את שאר האזורים ולייצר תחושת הרמוניה רציפה במרחב, אבחר בארון בגוון שקט ונקי. הארון ימשיך למלא את תפקידו הפונקציונלי כמקום אחסון נוסף, אך יעשה זאת מבלי למשוך תשומת לב, ובכך ישמור על איזון נכון בתוך חוויית המגורים הכוללת.

חמוטל אביטל

אני בוחרת בארון כאלמנט מוביל כאשר הוא נושא תפקיד עיצובי משמעותי, במיוחד בחדרים שבהם אני רוצה לייצר נקודת עניין ברורה, או להכניס חום וזהות לחלל נקי ופשוט יחסית. הארון הופך למוקד החדר דווקא במקומות שבהם נדרשת שכבה נוספת של חומריות וטקסטורה, בעיקר כשהאלמנטים האחרים רגועים יותר. במצבים כאלה הארון לא רק מוסיף נוכחות, אלא גם מספר סיפור ומחבר בין חלקי החדר השונים. הוא הופך לאלמנט שמגדיר את האווירה ומעגן את החלל כולו סביבו.

לעומת זאת, אני מעדיפה לבחור בארון מינימליסטי ונקי כאשר החדר עצמו כבר מציע עושר ויזואלי, בין אם דרך צבעוניות, ובין אם באמצעות רצפה, טקסטורות או קירות דומיננטיים. במקרים כאלה היתרון הוא ביכולת לייצר רוגע: הארון נטמע בארכיטקטורה, אינו מתחרה על תשומת הלב, ומאפשר לאלמנטים האחרים להוביל. כך נוצר חלל מאוזן, שבו פתרונות האחסון קיימים ופונקציונליים, אך כמעט בלתי מורגשים.

בשני המקרים, בין אם הארון צועק ובין אם הוא לוחש, המטרה היא שהארון יתאים את עצמו להקשר. כמו בחדר הילדים המוצג כאן, שבו אותו עיצוב בסיסי יכול להפוך לארון שובב בחדר ילדים או לארון מעודן ומתוחכם בחדר הורים. הכול תלוי בסיפור שבוחרים לספר סביבו.

כל הארונות בכתבה: ריביירה
תודה למעצבות:
הילה אריאלי
רוני שני פלדשטיין
נורית מור יוסף
מעין רהב
נועה בר משה
חלי ברבר אהרונוף
הילה ברונשטיין
חמוטל אביטל