המעצבת עדי מור משתפת: זהו בית פרטי ברמלה, שבו מתגורר זוג עם חמשת ילדיהם – ארבעה בנים ונסיכה. הבית בנוי במבנה ייחודי של שישה מפלסים, ובני הזוג חלמו לייצר עבור כל אחד מהילדים פינה פרטית ומוגדרת בתוך הבית החדש.
כבר בעת רכישת הבית היה להם ברור שהוא יידרש לשיפוץ מקיף. בתחילה ניסו לעשות זאת בכוחות עצמם: הם בחרו ריצופים, חיפויים וכלים סניטריים, וסמכו על חשמלאי שיתכנן עבורם את מערך החשמל. אולם עם תחילת עבודות השיפוץ בפועל, הם הבינו את גודל הטעות כאשר בעלי המקצוע החלו לשאול שאלות תכנוניות שלא ידעו כיצד להשיב עליהן. בשלב הזה החליטו לעצור את הכל ולחשב מסלול מחדש.

כדי שההשקעה הגדולה בשיפוץ אכן תוביל לתוצאה שעליה חלמו, בני הזוג החליטו לערב מעצבת פנים. כבר בפנייה הראשונה אליי היה ברור לי גודל המצוקה שלהם. היה לי חשוב קודם להרגיע, להחזיר תחושת שליטה ולתת להם להבין שאנחנו אולי עוצרים לרגע כדי לתכנן מחדש, אבל ברגע שהתכנון יסתיים, העבודה תוכל להמשיך בקצב מהיר ומדויק.
בגלל שנכנסתי לתהליך בשלב שבו כבר התקבלו חלק מההחלטות, שמתי לעצמי מטרה לייצר שפה אחידה והרמונית, שתדע לחבר בין הבחירות שנעשו בלעדיי לבין התכנון הכולל שלי.

כבר בביקור הראשון בשטח התרשמתי מגובה התקרה ומהחלל המפוצל, והאתגר המרכזי היה לשלב מערכות מיזוג אוויר שיצליחו למזג את החלל בצורה מיטבית, מבלי לפגוע בתחושת הגובה ולהימנע ככל האפשר מהנמכות גבס.
לשם כך בחרתי במערכת מיזוג מסוג VRF, מערכת שקטה במיוחד, שאת יחידותיה פיצלנו והטמענו בנגרויות המטבח ובקיר הטלוויזיה, כך שהמערכת נוכחת אך כמעט ואינה מורגשת.
את פונקציית המטבח בחרנו לפצל לשני חללים: בחלל הציבורי תכננתי מטבח קומפקטי יחסית, הכולל את כל הדרוש לאירוח, ואילו במפלס עליון סגרנו אחת מהמרפסות ויצרנו מטבח תפעולי יומיומי, נוח ופרקטי, שמאפשר שימוש אינטנסיבי מבלי להעמיס על החלל המרכזי.

לשלב הריהוט הגענו לאחר שכל חלל בבית קיבל את ייעודו. את הסלון יצרתי כחלל אירוח המיועד למבוגרים, בעוד שלילדים תוכנן מרחב מפנק ונינוח בקומת עליית הגג. את הריהוט בחרנו באחת החנויות האהובות עליי – רוזטו. כמעצבת, הבחירה לרכז את כל פריטי הריהוט במקום אחד מאפשרת לי לעבוד בצורה מדויקת ונוחה, להעמיד חומרים ובדים זה לצד זה, ולבחון את השילובים וההתאמות ביניהם באופן שלם והרמוני.

אחד החלומות שהגשמתי עבור בני הזוג היה ספה מפנקת עם ריקליינרים חשמליים. עבור הספה נבחר גוון עור דומיננטי שמעניק לחלל עוגן עיצובי ברור, ומשם המשכנו לכורסאות בהירות ומסתובבות, בעלות מראה ייחודי ונוחות מקסימלית.
הדינמיות של הכורסאות הייתה משמעותית במיוחד, לאור העובדה שהמטבח ממוקם מאחורי הסלון, והאפשרות להסתובב מאפשרת אינטראקציה טבעית ונוחה יותר בין החללים. את מערך הישיבה השלמנו בשולחן סלון עם רגלי ברונזה ומשטח זכוכית רקועה, שמוסיף שכבה של עומק ואלגנטיות לחלל.

גם את פינת האוכל בחרנו ברוזטו, ובחרנו עבורה את אותו סוג זכוכית של שולחן הסלון, ליצירת המשכיות חומרית ושפה אחידה בחלל הציבורי. פינת האוכל מתפקדת כאלמנט עיצובי־פיסולי, ומעניקה תחושת ריחוף וקלילות. מולה ניצב פסנתר כנף לבן, שמוסיף נוכחות שקטה ואופי לחלל.

בחדר השינה של ההורים נבחרה מיטת רוזטו מרופדת עור, שממשיכה באופן טבעי את השפה החומרית של הסלון ומייצרת דיאלוג שקט בין החללים. הריפוד והתיפורים הבולטים מעניקים למיטה נוכחות אלגנטית ולא מתאמצת. סביב המיטה נשמרה פלטה רגועה ובהירה, עם טקסטיל רך, וילונות נשפכים ותאורה מעודנת, שמדגישים את תחושת הרוגע והאינטימיות.

בחדרי הילדים תהליך התכנון התחיל דווקא מהריהוט שתכננתי ובוצע בבנגרייה. בחרנו לייצר בחדרים אלו שפה אחידה עם התאמות עדינות שמאפשרות לכל חדר לשמור על אופי משלו, ומבלי לוותר על תחושת המשכיות. בחדר הילדה הגוונים של המיטה והשולחן נבחרו מתוך מחשבה על רוך ונוכחות עיצובית רגועה.

טיפ מהמעצבת

המוטו שמלווה אותי בחיים בכלל הוא שלכל בעיה יש פתרון, ובפרויקט הזה נדרשה לא מעט גמישות מחשבתית לאורך הדרך. הטיפ הכי מתבקש שלי אחרי פרויקט כזה הוא פשוט: אל תתחילו שיפוץ או בנייה בלי ייעוץ של בעל מקצוע. בדיעבד זו השקעה שמוכיחה את עצמה – היא חוסכת כסף, ובעיקר מעניקה בטחון ושקט נפשי לכל אורך התהליך.

עיצוב: עדי מור
צילום: אלון שפירא
פינת אוכל, ספה, כורסה, שולחן סלון, מיטה זוכית: רוזטו