במשך ארבע שנים התגוררה המשפחה בביתם, עד שבני הזוג הבינו שהגיע הזמן להתאמה מחודשת של הבית. ההתלבטות המרכזית הייתה אם לבנות קומה נוספת, או להישאר עם 120 המ"ר הקיימים ולגרום להם לעבוד טוב יותר. בסופו של דבר הם הפקידו בידי המעצבת עדי מינץ את המשימה לתכנן מחדש את הבית מבלי להוסיף לו אפילו מטר אחד.
מכאן התחילה מלאכת פירוק והרכבה: חללים קיבלו חלוקה מדויקת יותר, מקומות אחסון נוצרו גם במקומות לא צפויים, המטבח הורחב, נוסף חדר שירותי אורחים והחצר גויסה כחלק בלתי נפרד מחוויית המגורים, ולצד כל אלה גם הבית נפתח אל הנוף המקיף אותו.
המעצבת עדי מינץ משתפת: זהו בית פרטי במושב עמיקם, שבו מתגוררת משפחה ובה זוג צעיר ושלוש בנות (4, 6 ו-10). הבית, שנבנה לפני כ-25 שנה, משתרע על פני כ-120 מ"ר ומחולק לשני מפלסים, כשהחלל הציבורי והחלל הפרטי מופרדים ביניהם בשלוש מדרגות.
בני הזוג התגוררו בבית במשך כארבע שנים לפני שהחליטו על שיפוצו, ולאורך הדרך התלבטו אם לבנות קומה נוספת, או דווקא להישאר במסגרת הקיימת ולבחון מחדש את התכנון. כשהגיעו אליי, ההחלטה כבר הייתה ברורה: לא להגדיל את הבית, אלא לעבוד עם 120 המ"ר הקיימים ולתכנן אותם מחדש.

מבחינת תכנון הפנים, הרגשתי שאני עובדת על פאזל: מפרקת את הקיים ומרכיבה אותו מחדש בצורה מדויקת יותר עבור המשפחה והצרכים שהוגדרו בפרוגרמה.
כבר בתחילת הדרך בני הזוג סיפרו שהם אוהבים מאוד לבשל ולארח, ולכן אחד הדגשים המרכזיים היה יצירת מטבח מרווח ונוח לעבודה, עם מזווה גדול ועם אפשרות לכמה אנשים לבשל ולעבוד בו במקביל. באזור הפרטי ביקשו לתכנן חדר לכל אחת מהבנות, כאשר בשלב הראשון שתי הבנות הצעירות חולקות חדר והחדר הנוסף משמש כחדר משחקים, ובהמשך יוכל להפוך לחדר שינה. בנוסף, היה חשוב להם לשלב בתכנון החדש שירותי אורחים לצד שני חדרי הרחצה הקיימים.


הנוף סביב הבית היה מבחינתי חלק בלתי נפרד מהתכנון. הגדלנו את הפתחים כך שניתן יהיה ליהנות ממנו כמעט מכל נקודה, ומכיוון שהבית אינו גדול מאוד, החלטתי שחלק מהפונקציות יקבלו מענה דווקא בחצר הרחבה שמקיפה אותו.
תכננתי פרגולה גדולה ובה שולחן אוכל עגול, פינת רביצה שפונה אל הנוף, ובהמשך החצר תוכנן מטבח חוץ לצד שולחן אוכל גדול שניתן לפתוח בעת אירוח. בנוסף שולבו בחצר אזור שירות והוט טאב מפנק.

השאיפה שלי הייתה ליצור בית נקי וחם, עם שפה טבעית ונעימה. בחרנו בפרקט עץ תלת-שכבתי בגוון אלון טבעי שנפרס ברחבי הבית, ולצידו עבדנו עם חומרים טבעיים, גוונים חמים ואלמנטים מעץ, שבאו לידי ביטוי בנגרות, בריהוט ובבחירות התאורה.

התקרה הגבוהה איפשרה לי להגביה את הפתחים ולהכניס פנימה הרבה אור, ובעיקר לפתוח את הבית אל הירוק שמקיף אותו, כך שהנוף נוכח כמעט מכל פינה.
בסלון בחרנו במכוון לתת לנוף את הבמה המרכזית, גם במחיר של ויתור על קיר טלוויזיה גדול ודומיננטי. הטלוויזיה מוקמה בפינת החלל, בעוד שהמוקד המרכזי של הסלון הוא הפתחים הרחבים והנוף הנשקף דרכם.

כדי לשמור על מראה מסודר בחלל הציבורי, הקדשתי הרבה מחשבה לפתרונות האחסון ולדרך שבה הם משתלבים כחלק מהאדריכלות של הבית. כבר באזור הכניסה תכננתי שני ארונות עץ משני צדי הדלת: האחד מסתיר את מערכות החשמל והתקשורת, והשני משמש לאחסון.
בסמוך לגרם המדרגות תכננתי יחידת נגרות שממשיכה למעשה את קיר הארונות הגבוהים של המטבח וכך מחברת בין שני האזורים. בחלקה התחתון שולב ארון למשחקי קופסה, לצד מגירה למפתחות ומדפים פתוחים לפריטים שרצינו להשאיר גלויים.

מכיוון שכמות האחסון הזו לא מספיקה לכל המשחקים והחפצים של המשפחה, חיפשתי מקום נוסף מבלי להעמיס על החלל. בקצה הסלון יצרנו ארון נוסף באמצעות ניצול חלק קטן מחדר הרחצה שנמצא במפלס הגבוה יותר. לצורך כך שינינו את מיקום הקיר – מהלך שהיה מעט מורכב יותר לביצוע, אבל איפשר לנו להרוויח ארון משמעותי נוסף.

המטבח תוכנן בקווים נקיים, עם חזיתות חלקות וידיות אינטגרליות. בחרנו עבורו בגוון גרפיט, ובהתאם לבקשת בני הזוג, שאוהבים לבשל ולארח, תכננתי בו שפע של מקומות אחסון ומשטחי עבודה.
במרכז המטבח תוכנן אי שאליו מתחבר שולחן האוכל וכך אזור הבישול והאכילה הופך למרחב אחד רציף שמתאים גם להתנהלות היומיומית של המשפחה וגם לאירוח.


בחדר ההורים תכננתי בנגרות אישית מיטת במה שמשתלבת עם גב המיטה ושתי שידות צפות, ומעל השידות שילבנו שתי מנורות קריאה שונות זו מזו: האחת יורדת מהתקרה והשנייה מותקנת ישירות על גב המיטה. גם ארון הבגדים תוכנן בנגרות אישית, עם חזיתות בגוון מוקה ופסים במרווחים א-סימטריים שמעניקים בו עניין.


בחדר הרחצה ביחידת ההורים בחרנו בריצוף ובחיפוי אריחי טראצו בגוון אפרפר. קיר המקלחון חופה בבריקים תכלכלים, והכיור נבנה מאותו טראצו אפרפר, כדי לשמור על המשכיות.

בחדרה של הבת הבכורה בחרנו בפלטה רגועה של גווני אדמה. חלקו התחתון של הקיר נצבע בגוון מוקה בהיר, ומעליו שולבו מדבקות קיר פרחוניות בגוונים תואמים. יצרנו חדר שמכיל כמה שימושים: שולחן עבודה ומעליו מדפי ברזל דקים, פינת איפור ייעודית, פוף לרביצה ופתרונות אחסון למשחקים.

בחדר המשותף שילבנו מיטת קומתיים ולצידה פינת עבודה, פינת קריאה וארון גדול. גם כאן המשכנו את השפה של צביעת חצי הקיר, הפעם בוורוד, בשילוב מדבקות קיר בגוני פודרה וטרקוטה.

בחדר המשחקים רציתי ליצור אווירה מעט יותר שובבה ונינוחה. חלקו התחתון של הקיר נצבע באפור, בדומה לחלוקה שיצרנו בחדרי השינה, עם קרניז עץ שמגדיר את המעבר ומעליו מדבקות קיר עדינות. הזמנו פינת ישיבה בהתאמה אישית בגוני חום-חרדל, ולצידה שטיח תואם בצורת עלה, ארון וספרייה שמרכזים את המשחקים.

חדר הרחצה הכללי, שמשרת את הבנות, תוכנן כך שייתן מענה נוח גם להתארגנות של כמה מהן במקביל. שילבתי בו ארון אחסון גדול, ארון כיור עם שני כיורים מונחים, מקלחון וכן פינה ייעודית לכביסה עם ארון נוסף.
גם כאן שמרנו על שפה חומרית אחידה ונקייה, עם אריחי טראצו גדולים בגודל 120×60 ס"מ, שנבחרו לרצפה ולקירות. את המראה הרגוע שברנו באמצעות קיר בריקים בגוון טרקוטה.

בשני חדרי הרחצה תוכננו ארונות הכיור וארונות הכביסה בנגרות אישית בגוון אלון, שממשיכה את השפה החמה והטבעית שמלווה את הבית כולו.

טיפ מהמעצבת
בבית הזה היה לי חשוב לתת מענה לכל הצרכים שעלו בפרוגרמה מבלי להגדיל את שטח הבית: להרחיב את המטבח, למצוא מקום לשירותי אורחים שלא היו קודם, לייצר תחושת מרחב בחלל הציבורי, לתכנן חדרים נעימים ומוארים לבנות ולשלב כמה שיותר מקומות אחסון. לפעמים זה דורש לחשוב קצת אחרת, ליצור מקום כמעט יש מאין ואפילו "לגנוב" כמה סנטימטרים מחלל סמוך כדי לקבל פתרון טוב יותר.
אבל מעבר לתכנון עצמו, מבחינתי פרויקט טוב נשען גם על אמון. במקרה הזה היו לי לקוחות שסמכו עליי, איפשרו לתהליך להתפתח והיו פתוחים לפתרונות. כשיש הקשבה ושיח טוב לאורך הדרך, לא רק שהתוצאה מדויקת, אלא גם הדרך אליה נעימה הרבה יותר, וזה חשוב לא פחות.
עיצוב פנים: עדי מינץ
צילום וידאו ועריכה: BECAUSE CONTENT ARTISTS
צילום סטילס: שירן כרמל
לאתר של עדי מינץ>>
לחשבון האינסטגרם של עדי>>
לדף הפייסבוק של עדי>>
לכרטיס העסקי של עדי>>
עוד על עדי מינץ>>