
האדריכלית שמרית משען אברמוביץ משתפת: זהו הבית של משפחתי האהובה – בן זוגי עדי ושלושת ילדינו: נעמי, תמר ודן. דירת דופלקס בכפר סבא, 230 מ"ר שאליה עברנו לפני חמש שנים מדירה אחרת בכפר סבא שהייתה קטנה עבורנו.


לדירה הזו היה חיסרון משמעותי, שכנראה גם תרם לכך שהיא עמדה זמן רב בשוק: כמעט כל החדרים בקומה החדרים העליונה פונים אל גג הבניין הסמוך, וכשפותחים את החלונות המבט הוא ישירות אל חלל גג הרעפים, במקום אל הנוף.
כאדריכלית ומעצבת פנים הבנתי די מהר שאפשר לפתור את המגבלה הזו דרך חלוקה אחרת של הקומות. וכך, את חדרי הילדים מיקמתי דווקא בקומה התחתונה, ואת יחידת ההורים העליתי לקומה העליונה. החדר המזרחי, שהוא היחיד בקומה שנהנה ממבט פתוח החוצה, הפך לחדר השינה של ההורים. בשאר שטח הקומה תכננתי פונקציות שבהן הנוף פחות משמעותי.

השיפוץ התבצע בשלושה שלבים, כשהשלב הראשון התחיל דווקא בקומה העליונה. לאחר שאנחנו, ההורים, עברנו אליה ופינינו את קומת הקרקע, התחלנו בשלב השני ביצענו את שיפוץ חדרי הילדים.
במקור היו בקומת הקרקע שני חדרי שינה: חדר אחד בגודל רגיל וחדר נוסף גדול במיוחד. את החדר הגדול חילקנו לשניים, וכך נוצרו בקומה שלושה חדרי ילדים וחדר רחצה חדש שלא היה קודם.
השלב השלישי והאחרון הוקדש למרחב הציבורי. ביטול המסדרון איפשר לפתוח את המטבח לחלוטין ולחבר אותו אל שאר החלל. כך נוצר מרחב גדול שאיפשר לנו למקם במרכז המטבח אי רחב עם מקומות ישיבה – משהו שתמיד חלמתי עליו, ובסופו של דבר הפך לאחד האלמנטים המרכזיים בבית.

די מהר הבנתי שגם לבית הפרטי שלי יש לקוח, ואולי אפילו הלקוח החשוב ביותר שלי – בעלי. הוא נכנס לתהליך בשמחה, גיבש את הפרוגרמה וקיבל ממני בתמורה לא מעט גרסאות. מכאן כבר נוצר תהליך הרבה יותר מוכר לי: אני מציעה, הוא מגיב, התכנית חוזרת אליי לעוד סבב של תיקונים ודיוקים, עד שהגענו יחד לתכנון שהרגיש הכי נכון עבורנו.

גם ספריית ספרי האמנות והאדריכלות הגדולה שלי תופסת מקום מרכזי בבית. היא צבעונית מאוד, ובמידה רבה היא זו שמכניסה את הצבע לחלל ומכתיבה את הטון.
ולצד כל אלה היה לי חשוב שהירוק יהיה נוכח מאוד. המרפסת מלאה בצמחייה שופעת, עם צמחים גדולים ופראיים, והתחושה היא שהם כמעט ממשיכים פנימה והופכים לחלק מהבית.



במטבח ביטלנו את קיר המבואה שהוביל לאזור חדרי הילדים, וכך פתחנו את המטבח שהיה קודם מעט מנותק משאר הבית. היום הוא חלק בלתי נפרד מהחלל הציבורי ואחד האזורים המרכזיים בו.
גם התכנון הפנימי של המטבח השתנה לחלוטין. את הארונות הגבוהים והמכשירים החשמליים ריכזנו בחזית, ואילו הצלע הארוכה והצרה ששימשה בעבר כמטבח כולו הפכה למשטח עבודה רציף שמעליו תוכננו ארונות עליונים עם תאורה נסתרת.



מול משטח העבודה במטבח תכננתי ארון נישה גדול ולבן שמרכז בתוכו את כל אזור הכביסה: מכונת כביסה ומעליה מייבש, מקום מובנה לסל כביסה, סלי חלוקה ותא לחומרי הניקוי.
המיקום שלו בלב הבית היה בחירה מכוונת. לא רציתי שחדר הכביסה יהיה חלל נפרד שדורש ממני לעצור את מה שאני עושה וללכת במיוחד לטפל בכביסה. מבחינתי, כביסה היא חלק מהשגרה והיא מתרחשת תוך כדי החיים עצמם: המכונה מצפצפת, אני עוזבת לרגע את חיתוך הסלט ומעבירה את הכביסה למייבש; כשהמייבש מסיים, אני מוציאה הכל אל השולחן הגדול שבמטבח ומקפלת במקום. זה פתרון שמשרת בדיוק את הדרך שבה אנחנו חיים בבית, והוא אחד הדברים הכי פרקטיים ומוצלחים בתכנון.


הקומה העליונה חולקה מחדש והותאמה לצרכים שלנו. תכננתי בה חדר עבודה קטן, שמשמש אותי בעיקר לשיחות זום ולרגעים שבהם אני צריכה שקט מוחלט. בהמשך הקומה, לכיוון מזרח, נמצא חדר הרחצה ובו אמבטיה מפנקת – אחת הדרישות של "הלקוח שלי". בחדר הרחצה בחרתי אריחים גדולים בגודל 120×120 ס"מ, שעולים מהרצפה על הקירות עד לגובה 1.20 מטר, ומעליהם אריחים לבנים בהנחה אנכית. שידת בירץ' גדולה ומרחפת תופסת את הקיר המרכזי, ומעליה ארון מראה שנמשך לכל אורכה.


החדר האחרון בקומה הוא גם המזרחי ביותר, והיחיד שנהנה מחלון עם נוף פתוח החוצה, ולכן היה טבעי להפוך אותו לחדר השינה שלנו. את הקירות חיפיתי בטיח בוץ, מתוך רצון לייצר תחושה מעט מנותקת משאר הבית.
לצד המיטה תכננתי ארון גדול עם חזיתות מראה אפורה, שמכפילות את תחושת המרחב ומשקפות את החדר באור רך ועמום יותר. הארון משמש לכל הבגדים התלויים, ובסמוך לו מוקמה שידת מגירות גדולה מעץ בירץ', שמכילה את כל הבגדים המקופלים. ידיות העור החוזרות לאורך השידה מוסיפות לה פרט קטן שמייצר הרבה אופי.
לכל החללים בקומה העליונה תקרה גבוהה ומשופעת, שעוקבת למעשה אחר צורת גג הרעפים של הבניין. הגובה הזה משנה מאוד את התחושה בקומה, פותח את החללים ומעניק להם תחושת מרחב גדולה יותר מהשטח שלהם בפועל.

נעמי, שאוהבת מאוד עיצוב אופנה ומייצרת סקיצות ודגמים משלה, קיבלה ארון בגוון כחול עמוק שנמשך מתחת לכל גרם המדרגות. כבר בתכנון שילבתי בו לוח שעם גדול, שעליו היא יכולה לנעוץ סקיצות, דגמים ורעיונות.
בחדר שלה נשאר גם חלל קטן ששימש בעבר כחדר רחצה. במקום לבטל אותו, הפכנו אותו לחדר יצירה נפרד שמכיל את כל חומרי העבודה והיצירה שלה, ויכול להישאר מעט מוסתר מהחדר עצמו.


בארון בחרתי לשלב בצד אחד זוג ידיות שונות מיתר הידיות, פרט קטן שמכניס א-סימטריה ועניין. לצד הארון תכננתי לה שולחן איפור עם תאורה היקפית, כמעט כמו בחדר תלבושות של רקדנית לפני הופעה, וארונות מראה שמכילים את כל האקססוריז שלה. בסופו של דבר נוצר חדר שמרגיש מאוד שלה, ומותאם בדיוק לכל מה שהיא אוהבת וצריכה.




תהליך הרכישה של האלמנטים העיצוביים הפעם היה הרבה פחות זוהר, חווייתי ומפנק ממה שקורה בדרך כלל כשאני מלווה לקוחות בימי קניות. אני כבר מכירה היטב את מה שיש לשוק להציע מכל השנים שבהן אני מסתובבת באולמות תצוגה ובחנויות, ולכן חלק גדול מהרכישות נעשה הפעם בטלפון או בהזמנה אונליין.
גם בכל הקשור לנגרות הדברים נסגרו די מהר. הנגר הביא אליי הביתה דוגמאות של צבעי הארונות ושל עץ הבירץ', ואחרי בחירה קצרה המשכנו הלאה. לא היו כאן הרבה התלבטויות. לניסיון ולעבודה רבת שנים בתחום יש גם יתרונות, וזה בהחלט אחד מהם.

ובלילה, כשאני מסתכלת דרך הוויטרינה אל המרפסת ורואה מרחוק את האורות של היישובים שממול, יורד על הבית שקט אחר. יש רגעים שאני פשוט מסתכלת סביבי וחושבת: איזה כיף, באמת כל זה שלי?
אדריכלות ועיצוב פנים: שמרית משען
צילום: שירן כרמל
לאתר של שמרית>>
לעמוד הפייסבוק של שמרית>>
לאינסטגרם של שמרית>>
עוד על שמרית משען>>
נגרות: נגרית ab
שולחן אי: modello.office
וילונות: עדי זק וילונות
תאורה: Maor Lighting
משטח עבודה: שיש ניר צבי
פרגולה: glav_awnings
אומנות: נעמי אברמוביץ, אסף שני, טלי יאלונצקי, גלריה 1of135