הנוף קיבל מקום בבית

בדירה ברמת אביב, אחת ההחלטות המשמעותיות בשיפוץ הייתה דווקא לוותר על חלק משטח הסלון כדי ליצור מרפסת מול הנוף התל-אביבי. מכאן נגזר תכנון מחדש של הדירה כולה: החזית הדרומית נפתחה, המטבח יצא מהחדר הסגור ועבר למרכז הבית, והמטבח הישן הפך למשרד ביתי קטן. לצד תחושת הפתיחות, התכנון נדרשה המעצבת להכניס הרבה יותר אחסון ופונקציות מבלי להעמיס על החלל.

מעצבת הפנים מור שומר משתפת: זוהי דירה ברחוב שקט ברמת אביב. גודל הדירה כ-130 מ״ר, חמישה חדרים ומשרד ביתי קטן. בבית מתגוררים בני הזוג עם שלושת בניהם המתבגרים. אחרי שנים בדירה קטנה שכבר לא התאימה לצרכיהם, הם חיכו להזדמנות לעבור לבית שיוכל לתת לכל אחד את מקומו, ובו בזמן לייצר חלל מרכזי משפחתי, עוטף ומאפשר.
בני הזוג החליטו לרכוש את הדירה כמעט מהרגע שבו ראו את הנוף האורבני המרהיב הנשקף מהחלון בסלון. החלום המרכזי של הלקוחות היה לייצר תחושת פתיחות וליהנות מהנוף הזה. לכן, פתחנו את החזית הדרומית לכל אורכה, גם בסלון וגם בחדר ההורים ובאחד מחדרי הילדים.

לצד הרצון לייצר חלל פתוח ומואר בני הזוג הגדירו צורך להוסיף פונקציות חדשות במרחב הנתון ולנצל כל סנטימטר לטובת הגדלת החדרים ושטח אחסון שהיה כה חסר.
במסגרת התכנון החדש המטבח הועבר ממיקומו המקורי בחדר סגור וכיום הוא משמש לעוגן מרכזי שמחבר בין הפונקציות השונות. אחד האתגרים היה לשלב במטבח אחסון מספק בלי להעמיס עם ארונות גבוהים שיחסמו את תחושת הפתיחות. האי תוכנן כשהוא מאפשר שטח עבודה נוסף ובהמשך לו מוקמה פינת האוכל.

המטבח המקורי הפך למשרד ביתי קטן לטובת אם המשפחה. המעבר אליו הודגש באמצעות מעטפת בגוון ירוק-זית עמוק, העוטפת חלק מהקירות ואת התקרה ומייצרת תחושה של נישה אינטימית בתוך הבית. בתוך המשרד בוצעה על ידי ארונות ריביירה נגרות המשלבת ארון אחסון ופינת עבודה. החדר עצמו קיבל אופי בהיר ונקי, עם פתרונות אחסון שמאפשרים לשמור על סדר.

בסלון שמרנו על מראה שקט שמאפשר לנוף התל-אביבי לקבל מקום. אחת ההחלטות המשמעותיות בפרויקט הייתה להקטין מעט את שטח הסלון לטובת יצירת מרפסת. זוהי החלטה לא מובנת מאליה, אבל היא העניקה לבית קשר אמיתי לחוץ ואיכות חיים שלא היו בו קודם.

לכל אחד משלושת הבנים תוכנן חדר בעל אופי משלו, בהתאם לגילו, לצרכיו ולאישיותו. הנגרות בכל חדרי הילדים תוכננה על ידי ארונות ריביירה ובכל חדר יצרנו התאמה לחדר ולילד המתגורר בו, הן מבחינת החלוקה הפנימית של הארון והן מבחינת הצבעוניות. הבולט שבהם הוא הארון הכחול באחד מחהחדרים. הבחירה לעטוף את הארון ואת הקיר באותו גוון הפכה את הנגרות לאלמנט שמגדיר את החדר כולו.

בשאר החדרים נשמרה צבעוניות רגועה יותר של לבן ועץ, המאפשרת לחפצים האישיים של הילדים ולשינויים העתידיים בחדרים לקבל מקום. היה חשוב שהחדרים יהיו צעירים ובעלי אופי, אך לא ילדותיים, כדי שיוכלו ללוות את הבנים לאורך זמן.
הפרויקט הזה ממחיש שכאשר מתכננים למשפחה עם שלושה ילדים מתבגרים, אי אפשר להסתפק בפתרון אחד שחוזר על עצמו בכל החדרים. לכל ילד יש צרכים, הרגלים ואופי משלו, והתכנון צריך לתת לכך ביטוי.

בחדר השינה הזוגי בחרנו גוונים בהירים, עץ וטקסטיל טבעי. ארון ההורים שתוכנן גם הוא על ידי ארונות ריביירה, מספק אחסון משמעותי תוך שמירה על חזית נקייה שמשתלבת באווירה הרגועה של החדר.

בחדרי הרחצה נשמרה השפה החומרית של הבית באמצעות גווני אבן, עץ וצבעוניות טבעית. המטרה הייתה ליצור חללים פרקטיים ועמידים שמתאימים לשימוש אינטנסיבי של משפחה, אך עדיין מעניקים תחחושה של אסתטיקה מוקפדת.

זהו בית שמרגיש שלם כבר עכשיו, אבל תוכנן כך שיוכל להתפתח ולהשתנות יחד עם המשפחה. החיבור בין הבסיס השקט לבין מוקדי הצבע יצר בית בעל עומק ואישיות.
כמה ימים לאחר המעבר הוזמנתי לביקור שבו ישבתי עם הלקוחה במרפסת, התבוננו על הנוף ואמרנו ביחד: "היה שווה כל רגע". קיבלתי גם מאחד הילדים מכתב אישי עם ציור, שבו הוא הודה לי מעומק ליבו על השינוי ועל השיפוץ של הבית. הוא כתב שמבחינתו אני “סופר וומן” ושאני יכולה לנהל את העולם. זה היה רגע תמים, מתוק ומרגש מאוד.

טיפ מהמעצבת

אחד הדברים החשובים בעיצוב בית הוא הירידה לרזולוציות הכי גבוהות לגבי כל פריט שנכנס לחלל. זה אומר לחשב בדיוק כמה מגירות צריך, איפה יתלו חרבות עבור הילד שחובב אנימה, ואיפה יעמדו מחבטי הטניס של הילד שאוהב ספורט.
אם ללקוחה יש אוסף בשמים גדול במיוחד, מתכננים עבורה מקום בארון בדיוק למטרה הזו.
במילים אחרות, בשלב הפרוגרמה חשוב להיות כמה שיותר אינפורמטיביים מראש, ולא לדחות שום פרט למחשבה של “נמצא לו מקום אחר כך”, כי בסופו של דבר כל פרט שמתוכנן מראש הוא זה שהופך את הבית לנוח וזורם.

עיצוב פנים: מור שומר
צילום: קרין רבנה
יחידות נגרות ואחסון: ריביירה