כפרי בטוויסט מודרני

נירית פרנקל, מבעלות המשרד פרנקל אדריכלות ועיצוב משתפת: על מגרש המשתרע על פני דונם בלב השרון, ניצב ביתם החדש של זוג בשנות ה-40 לחייהם ושלושת ילדיהם. שטח הבית כ-400 מ"ר, שלושה מפלסים: קומת קרקע בשטח של כ-200 מ"ר, קומה עליונה וקומת מרתף בשטח של כ-100 מ"ר כל אחת.

התכנון התחיל מהאופן שבו המשפחה מתנהלת בבית ומהצורך להתאים אותו גם לשגרה וגם לאירוח. לכל אזור ניתן אופי משלו, עם שפה חומרית שמחברת בין החללים ושומרת על תחושה אחידה. הבחירות בחומרים ובפרופורציות נועדו לייצר בית חם ומדויק, שמתאים באותה מידה לאירוח וליום רגיל בבית.

בני המשפחה התחברו מאוד לסגנון ה-Modern Farmhouse, וכבר בתחילת התכנון החלטנו לקחת אותו לכיוון מעט אחר. שמרנו על השימוש בחומרים הטבעיים ועל התחושה הביתית שמאפיינת את הסגנון, ותרגמנו אותם לבית נקי ומאופק יותר.

בכניסה לבית נפתח החלל הציבורי המרווח, ומעליו גג דו-שיפועי חשוף שמדגיש את הגובה. תקרת העץ מוסיפה חמימות, ובתוכה נשארה מערכת המיזוג הגלויה, שמכניסה קו מעט תעשייתי. רצפת הרזינה האפורה ממשיכה לכל אורך החלל ויוצרת בסיס שקט לריהוט, לנגרות ולפרטי העץ. מסגרות הברזל השחורות סביב הפתחים מוסיפות קונטרסט ומחברות בין הפנים לגינה שנשקפת כמעט מכל כיוון.

בפינת האוכל בחרנו שולחן רחב וכיסאות עץ אלון קלילים, ומעליהם תלינו גופי תאורה עשויים מרשתות דיג, שמכניסים לחלל טקסטורה ואופי. בין פינת האוכל למטבח תכננו מחיצה המשלבת ברזל, זכוכית ונגרות. היא מגדירה את המטבח בצורה ברורה, שומרת על המבט הפתוח בין החללים ומאפשרת לאור לעבור ביניהם.

ביחידת ההורים רצינו לייצר תחושה מעט מנותקת משאר הבית. הגג הדו-שיפועי וקורות העץ החשופות מעניקים לחדר תחושת מרחב, והפתחים הגבוהים מכניסים פנימה את הגינה ואת האור לאורך היום. רצפת הפרקט, וילונות הפשתן והגוונים הרכים עוטפים את החלל, ולעומת זאת תעלת המיזוג החשופה מכניסה את אותו קו תעשייתי שמלווה את החלל הציבורי. הגוון הירוק בנגרות מוסיף שכבה של צבע, בלי להפר את השלווה.

בחלק האחורי של הבית נפתחת גינה רחבה שמרגישה כמו חלק טבעי מהבית עצמו. הבריכה, מטבח החוץ, הפרגולה ופינות הישיבה פזורים בה כך שנוצרים כמה מוקדים שונים לשהייה ולאירוח. עצי התות הבוגרים מעניקים צל ותחושה שהגינה הייתה כאן הרבה לפני שהבית הושלם.

הבית הזה התחיל מאהבה לאסתטיקה של ה-Modern Farmhouse, והלך והתרחק מהדימוי המוכר שלה ככל שהתכנון התקדם. נשארו הגגות המשופעים, העץ, הברזל, החיבור לגינה והחומריות הטבעית, אך כל אלה קיבלו פרשנות עכשווית יותר. התוצאה היא בית שיש בו משהו מוכר ומנחם, ובאותו זמן תחושה מאוד אישית, שקשה לשייך אותה לסגנון אחד מוגדר.