בשנתיים שחלפו מאז שהמגזין עלה לאוויר יצא לנו לערוך הרבה ביקורים בבתים מרהיבים ויוצאי דופן. הפעם, אני עוברת לצד השני ומזמינה אתכם לבקר בבית שלי.
כבר סיפרתי לא מעט על ההחלטה לגאול אותו מלבנבנותו ולהכניס אליו צבע, ועכשיו אני רוצה לשתף בתהליך, בתובנות, וכמובן – בתוצאה הסופית. שנתחיל?
מי אני
יוצרת וידאו ותוכן. נשואה לצור, שגם הוא עוסק בוידאו, וביחד אנחנו אוכלים סרטים לארוחת בוקר. אמא של בארי, דריה ונריה. חצי של pnim, ביחד עם החצי השני – אחותי הגדולה והאהובה, רונה לב כהן.
הבית שלי
אני גרה במכמנים שבגליל, בבית שבנינו לפני כ-4 שנים. עברנו לכאן מתל אביב, אחרי הרבה שנים של מגורים בדירות שכורות וחלומות על אדמה, מרחב ושקט. לקח לי זמן להרגיש "בבית" פה בצפון. תקופה די ארוכה הרגשתי כמו מהגרת אורבנית בתוך כל הכפריות הזו, אבל בסוף התאהבתי בה. יש בי חלק שעדיין מתגעגע לקצב של העיר, לקירבה למקום שבו הכל קורה, אבל את העוגן שלי בחרתי להטיל כאן, במקום שבו פרות מטיילות על כביש הגישה הביתה והאוטובוסים מגיעים רק אם מתקשרים להזמין אותם מראש. בהרבה מובנים, הבית הזה מקפל בתוכו את כל השכבות שלנו. את האנשים שהיינו פעם וגם את מי שאנחנו עכשיו. את שולחן הסלון שקיבלנו כשרק עברנו לגור ביחד, את שידת הוינטג' שמצאנו ברחוב בתל אביב, את רהיטי האיקאה שקנינו מייד עם הכניסה לבית החדש. בחלומותיי העיצוביים יש בבית גם סטודיו ואולי קצת פחות נוכחות של איקאה, ובכל זאת – זה לגמרי בית החלומות שלי. השנים מילאו אותו אותו בצחוק של ילדים, בארוחות משפחתיות, בחיים עצמם. אלה החומרים שמהם באמת עשוי בית חלומות.
צבע
בהתחלה היה הרבה לבן. תקרת עץ לבנה, חלונות לבנים, קירות לבנים. כל כך מלחיץ לעשות החלטות בבית חדש. כל מסמר בקיר מרגיש גורלי. נשארנו עם הלבן הלא מחייב הזה הרבה זמן, עד שהוא הפך ללבן מידי, ויום אחד החלטתי שאני בשלה למגע הקסם של הצבע.
מכיוון שצבענו קירות משמעותיים מאוד בגודל שלהם (הקיר המרכזי הוא באורך 11 מטר) היה לי חשוב לבחור צבע שיכניס אנרגיה נעימה ונכונה הביתה. למרות שאני אוהבת מגוון די רחב של צבעים, איכשהו, במקרה הזה היה לי ברור שזה צריך להיות ירוק. בחרתי שני גוונים של ירוק מרווה מעושן מתוך מניפת טמבור: 0992D לחלל המטבח ו- 0983T לפינת האוכל והסלון, כאשר צבע המטבח גולש באלכסון אל קיר פינת האוכל.
לכסאות פינת האוכל (מאיקאה, ועוד שני כסאות יד שניה מ"מפעם" בחיפה) בחרתי צבעוניות שובבה של ירוק ליים ודשא וורוד פטל: 0035A, 0574A, 0630A. את הההשראה לסקאלה הצבעונית הזו שאבתי מהשטיח וההדום.
התחלתי את כל תהליך הפרידה מהצבע הלבן דווקא עם צביעת הכסאות, וכשסיימתי, הצבעוניות העזה שלהם על רקע הקירות שהיו עדיין לבנים, גרמה לי לרגע של הלם קל. רק אחרי שגם הקירות היו צבועים הכל התחיל להתחבר. הקירות עטפו את הכל, חיברו את הסיפור ביחד.
שינויים
שום דבר הוא לא לעד. הכיסאות מאיקאה לא יישארו לנצח, וזה בסדר. יש משהו מאוד משחרר בתובנה הזו. בסוף זה רק חומר, צבע, מסמר בקיר. לא דברים הרי גורל. אם הצבע יימאס – נחליף, אם הטעם ישתנה – נשתנה ביחד איתו.
שינויים מכניסים רעננות הביתה, ועושים שמחה גדולה בלב. אנחנו משתנים כל הזמן, לכן רק הגיוני שסביבת החיים שלנו תעשה את זה יחד איתנו. אז אם אתם מאלה שבוחרים בלבן רק כי אתם מפחדים שאיזשהו צבע עלול להימאס, תדעו לכם שגם לבן נמאס. רק אומרת.
תובנות
החיים חסרי סדר. כל ניסיון להכניס אותם לאיזושהי מסגרת נועד לאכזבה. את התובנה הזו הכנסתי גם הביתה. אין חוקים, אין נכון ולא נכון, אין סטים. בית צריך להיות מסוגל לספוג את חוסר ההתאמה הזה בשלווה, אחרת כל כרית שזזה מהמקום תצרום לנו בעין.
שריטות לא כואבות לנו אם השידה מלאה בהן מלכתחילה. שם נבנית הנינוחות האמיתית של בית עבורי. החיים מייצרים חוסר סדר תמידי. במקום להתנגד לו, בחרתי לזרום איתו.
לסקאלת צבעים שהייתה השראה עבורי לא נצמדתי באדיקות. פתאום שולחן עץ קטן שמצאתי ברחוב נצבע בצבע השנה שלנו, הלא הוא הכחול המהמם North Sea 1057A. מה זה קשור? זה לא. וזה כל היופי. יש סגנון כזה, של להתאים את התיק-לחולצה-לנעליים-לליפסטיק. אז הכי רחוק משם שיש.
לבן מול צבע
אני מאוד אוהבת את האנרגיה שהצבע הכניס הביתה. הוא מסמל בשבילי את הבחירה באומץ, והוא תזכורת יומיומית ליופי שיש בהליכה אחרי הלב שלנו. הצבע לא היה פה מההתחלה, ככה שאני ממש יכולה לחוות את ההשפעה שלו על החלל. הוא כאילו הידק את הכל, הפך את כל חלקי המילים למשפט ברור ומלא משמעות.
בית בנוי משכבות, והקירות הם מרכיב כל כך משמעותי בשכבות האלה. לבן, לפחות על קירות, נתפס כאילו הוא "לא צבע". אבל זה לא נכון. לבן הוא בוהק, מחזיר את כל האור ומדגיש מאוד כל פריט צבעוני בחלל. כשהקירות עטופים בצבע – באופן מפליא הכל מתמתן דווקא. הצבע על הקיר "שתה" את הצבעוניות שמסביבו והפך את הכל למאוזן יותר.
עוד על הבית של לירז תוכלו לקרוא כאן>>
צילום: אורית ארנון
פירוט צבעי טמבור:
ירוק במטבח – 0992D
ירוק בפינת האוכל ובסלון – 0983T
כיסאות פוליאור מאט: 0035A, 0574A, 0630A
שולחן צד כחול – 1057A
רשימת פריטים:
הדפסים, מקרמה, כריות – Pnim Shop
ציורים מקוריים: לילך ליברייך בן יעקב
מנורת קיר בסלון, מדפי מתכת, אגרטל בסלון – פלורליס
שטיח – בדולינה
הדום – סיטקה
שידה – תומיק
כורסאות – AYUNA
ת ע נ ו ג !!!!!!
תודה רבה, אחותי לאהבת הורודים והירוקים 🙂
לירז
וואו כמה צבע יצא ממך!מאוד קל לי להתחבר לטקסט אני עוד בשלב הלבן☺
כן, זה לוקח זמן… עכשיו אני בכלל לא מבינה איך קיר יכול להיות לבן, ובא לי לצבוע את כל הבית 🙂
לירז
וואו, לירז! איזה יופי של בית, יופי של גוונים ויופי של משפחה 🙂 בחרת ירוקים מהממים, ואם לא הייתי קוראת בחיים לא הייתי חושבת על איקאה כנקודת מוצא. זה אומר שהצלחת בענק. מקסים, התאהבתי!
תודה רבה מהממת-על-חלל
לירז
בית מקסים, צבעוני כמו שאני אוהבת. התחברתי לכל – המבנה של הבית, צבעים, המשחק של האלכסון במטבח, האלמבטים הצבעוניים ואמנות. רואים המון אהבה בכל פינה וזה הרבה יותר חשוב מכל דבר אחר. תענוג לראות בית כזה. תודה על השיתוף! לנה
תודה לנה, איזה כיף לקרוא את זה 🙂
לירז
התחברתי לכל מילה! הבית מקסים ומספר סיפור. שמחתי שלא נטשת רהיטים שליוו אתכם, אלא הכנסת להם קונטקס אחר. הצבעוניות נהדרת ומלאת הומור! הזדהתי עם הדיבור על איקאה ככה זה אצלנו ועם תחושת המהגרת. גם אני עברתי לא מזמן לנגב ומרגישה בדיוק ככה! אז תודה לך על המילים והסיפור הבית מיוחד ומסקרן ! מאוד הזכיר לי את הספר "happy home" אם את לא מכירה אז את חייבת!
תודה לי 🙂
יש לנו איזו ציפיה מובנית שהדברים ייהיו מושלמים, שנשנה מיקום גיאוגרפי ומיד נרגיש בבית, שנעבור לבית חדש ומייד נקנה לו רהיטים חדשים ומושלמים… אבל יש כל כך הרבה יופי בדרך עצמה, גם כשהיא מחוספסת, ויש שלמות גם בגיבוב ובחוסר ההתאמה, שהיא כנה יותר וגם הרבה יותר "שלנו". אז בהצלחה עם הנגב, שינויים תמיד לוקחים אותנו למקומות מעניינים 🙂
לירז
לירז הבית מקסים נעים אוורירי וביתי כאחד. אוהבת את הזרימה והנונשלנטיות בה הכל מונח אקלקטי ולא מתאמץ ועם זאת מלא בטוב טעם וחיות. הצבעים שבחרת מעודנים ומוסיפים המון אווירה ונועם. תהני מפאר יצירתך☺
גליה, רוב תודות, נעים לקרוא את זה 🙂
לירז
בית שמח ומעורר השראה, הצבעים נפלאים ומעוררים חיוך.
גם אנחנו עברנו לבית משלנו בצפון אחרי קצת נדודים והרבה התלבטויות. אין ספק שזו הרפתקה.
הרפתקאות זה טוב, לא ?… לא תמיד פשוט, אבל יוצק הרבה עניין והתרגשות אל החיים. המון בהצלחה !
לירז
איך אפשר ליצור איתך קשר בפרטי? מייל אולי?
liraz@www.pnim.co.il