בשקיפות מלאה

230 מ"ר הם שטח שמאפשר לתכנן לא מעט חדרים, אבל בדירה הזו דווקא התקבלה החלטה לצמצם את מספר החדרים. בני הזוג, שעברו מבית פרטי למגדל בתל אביב, ביקשו להתאים את הבית החדש לחייהם, עם מרחב נדיב ופתוח לאירוח ולשהייה משותפת. המעצבת לקחה את רעיון הפתיחות צעד נוסף, ושילבה מחיצות זכוכית בין חדר השינה לחלל הציבורי כדי לאפשר למבט לנוע בחופשיות בין החללים ועד לנוף הים. 

מעצבת הפנים צביה קזיוף: זוהי דירה גבוהה במגדל הממוקם מעל הרחובות הסואנים של תל אביב. שטח הדירה כ-230 מ"ר ובה מתגוררים בני זוג בשנות ה-70 לחייהם. אחרי שנים ארוכות שהתגוררו בבית פרטי, החליטו השניים לפתוח פרק חדש בסביבת מגורים אורבנית, קרובה לים ולכל מה שיש לתל אביב להציע. המעבר הצריך חשיבה מעמיקה על אורח החיים ועל האיזון שבין עיצוב עכשווי לבין הזכרונות והחפצים שנאספו לאורך השנים.

נכנסתי לתמונה כבר בשלבים המוקדמים של בניית המגדל, וקיבלתי למעשה הזדמנות לעצב את הדירה כמעט מן היסוד. התכנון המקורי של הדירה שונה לצורך התאמה לאורח החיים של בני הזוג, אשר מארחים את בני משפחתם, אך ביומיום ביקשו ליהנות מחללים מרווחים ופתוחים. במקום החלוקה המסורתית לחדרים מרובים, יצרתי תכנון שבו האזור הציבורי מקבל מקום מרכזי, לצד יחידת הורים מרווחת וחדר אורחים.

אחד האתגרים התכנוניים היה המבנה המעוגל של חזית המגדל. בחרתי להשתמש בגיאומטריה הזו כדי ליצור חלל בעל תנועה טבעית ורציפה. הסלון, המטבח ופינת האוכל מקיימים ביניהם קשר ישיר, אך כל אחד מהם שומר על זהות עצמאית.

במרכזו הסלון ניצבת ספה רחבת ידיים בעיצובו של אריק בן שמחון, שהפכה לאחד מפריטי הריהוט המזוהים עם שפת העיצוב שלו. הספה, בגוון בהיר ובעלת נוכחות פיסולית, מתאפיינת במבנה נדיב ומזמין, במשענות גליליות ובשילוב של יחידות אחסון בגבה ובצדדיה. השילוב בין הרכות לבין הקווים הגיאומטריים של יחידות האחסון מעניק לה אופי ייחודי.
מיקומה של הספה מאפשר ליהנות מהנוף הפנורמי, ובמקביל יוצר חלוקה טבעית בין אזורי הישיבה והמעבר. לצידה שולבו כורסאות כהות בעלות קווים מעוגלים ושולחנות סלון קטנים בגבהים ובחומרים שונים.

פלטת הצבעים המאופקת בסלון כוללת גוונים של חול, מוקה, אפור וחום, ומאפשרת למראות העיר השמיים והים להיות חלק בלתי נפרד מהחלל. החלונות הגדולים והמרפסת הרחבה יוצרים קו אופק כחול שמשתלב באופן טבעי בצבעוניות הבית.
התאורה השקועה בתקרה שומרת על מראה נקי ומאפשרת לפריטי הריהוט ולאמנות לקבל את הבמה. בני הזוג הגיעו לדירה עם אוסף שנבנה לאורך השנים, ובו גם עבודות שיצרה בעלת הבית. במקום להעמיס את הקירות ביצירות רבות, בחרתי לשלב אותן באופן מדוד, כך שכל עבודה מקבלת מקום משלה.

המטבח ממשיך את השפה האדריכלית של הדירה, אך מתמודד עם אתגר תכנוני שונה. בשל הקימור של חזית המבנה, תוכננו ארונות ומשטחי עבודה המותאמים לקווי המתאר של החלל. לצד משטח עבודה מרכזי וישר, שולב מערך נגרות העוקב אחר הגיאומטריה המעוגלת.

יחידת ההורים ממוקמת מאחורי הסלון ומופרדת ממנו באמצעות מחיצת זכוכית בעלת פרופיל בגוון פליז. המחיצה מאפשרת לנוף הים להמשיך ולהיות נוכח גם בחדר השינה, בעוד וילון חשמלי מספק פרטיות והחשכה מלאה בעת הצורך.

בחדר השינה עצמו נבחרה צבעוניות עשירה יותר היוצרת אווירה חמימה ואינטימית. גם כאן שולבו פתרונות טכנולוגיים המאפשרים לשמור על קווים נקיים, בהם טלוויזיה הנשלפת מהתקרה בעת הצורך ונעלמת כאשר אינה בשימוש.

זוהי דירה שמציעה נקודת מבט מעניינת על תכנון מגורים ועל האפשרויות שנפתחות כשמוותרים על חלק מהקירות. מחיצות הזכוכית מאפשרות לחללים לשמור על קשר גם כשהם מופרדים, והנוף ממשיך ללוות את בני הבית כמעט מכל פינה. הבחירה לצמצם את מספר החדרים העניקה מקום גדול יותר לחללים שבהם בני הזוג מבלים את מרבית זמנם, והפכה את המעבר מבית פרטי לדירה להזדמנות לחשוב מחדש על מה שבאמת נחוץ להם בשלב הזה של חייהם.