דורית זוננשיין משלבת בתחומי עיסוקיה שילוב ייחודי של מעצבת, פיזיותרפיסטית והומאופתית. היכולת לשפר איכות חיים באמצעות העיצוב בשילוב האהבה האינסופית שלה לאסתטיקה והחיבור לתחום הטיפולי משאירים בפרוייקטים שלה הרבה התייחסות לבית כמקום שמשפיע על ה-well being של השוהים בו ולכן חשוב לה יותר מכל להתחבר לאנשים, להבין מהם הצרכים הפונקציונאליים שלהם ולא פחות חשוב מכך – גם מהם הצרכים הרגשיים.
חמש עובדות
1. אני גרה במיתר בבית שמציץ ליער. מגדלת בו שלושה ילדים מדהימים, שני כלבים מהירים, בעל אחד מפרגן ואת עצמי בעיקר.
2. בחמש וחצי בבוקר הכלבים מעירים אותנו, טרוטי עיניים אנחנו נועלים נעלי ספורט ויוצאים איתם ליער. אין דבר שיוכל להשתוות לזריחות שאנחנו חווים ביחד.
3. את ארוחות הבוקר שלי אני תמיד מעדיפה לקטוף מאיזה עץ או שיח.
4. קוראים לי דורית ואני מכורה ליד-2, מרקטפלייס ושווקי פשפשים (זהו הוצאתי את זה).
5. אני חייבת לשפץ, לשפר ולשדרג דברים. אי לכך ובהתאם לזאת אני עובדת כפיזיותרפיסטית, הומאופתית ומעצבת.
ההתחלה
לפני שבע שנים כשהתשוקה לעיצוב כבר בערה בי בעצמה, נרשמתי ללימודי עיצוב והלבשת הבית בטכניון. במקביל למדתי גם בסקולה אצל מירי בלבול שהיא אישה אגדה. פעמיים בשבוע בהתרגשות עצומה נסעתי ברכבת למרכז. כלומר, הרכבת נסעה, אני אישית עפתי.
לאחר הלימודים התחלתי לעצב לחברים, השתתפתי בפרוייקטים התנדבותיים, ובהמשך קניתי דירות, שיפצתי, שדרגתי, מכרתי ובניתי את הבית האישי שלי.
במהלך הקורונה ראיתי עד כמה הבית הופך להיות מרכז החיים של האנשים. זה היה זמן מצוין לחבוש את כובע המעצבת במלוא הדרו.
הרגע בו החלטתי שאני רוצה לעצב
גדלתי בקיבוץ בלינה משותפת. לא היה לנו חדר בבית ההורים. אז יצרתי לעצמי חדרים בקופסאות נעליים מאובזרות היטב. מאוחר יותר, כנערה עשיתי בייביסיטר אצל שכנים שהיו אדריכלים, שם ליד הספה גיליתי אוצר מופלא. היה להם שלל מגזיני עיצוב ואדריכלות מכל העולם. (בתקופה ההיא לא היה אינטרנט ולא הייתה גישה לחומרים כאלו). נדמה לי שזו הייתה הנקודה המדויקת שבה ידעתי שזה יהיה משהו שאני אעשה בעתיד.
ייחוד
אני באה מעולמות הטיפול. אני מתייחסת לבית כמקום שמשפיע על ה- well being של השוהים בו ולכן חשוב לי יותר מכל להתחבר לאנשים, להבין מהם הצרכים הפונקציונאליים שלהם אבל לא פחות חשוב מהם הצרכים הרגשיים. בהתאם לזאת אני אדאג לייצר ביחד איתם חלל שהוא נוח, נינוח ושתהיה בו אווירה שתשפיע לטובה על הרווחה הנפשית. אני מאמינה בעיצוב בר השגה שמורכב מפיסות חיים וחוויות עבר. אני חושבת שבית טוב הוא כזה אשר מעיד על טיב יושביו.
יש מתוך האין
אמא שלי הייתה ניצולת שואה חזקה, חכמה ואינדיבידואליסטית. היא ויתרה באומץ רב על החיים בקיבוץ ויצאנו לחיים חדשים עם מזוודה וכלב. קיבלנו צריף אסבסט מעמידר שהפך תוך מספר חודשים לבית מפואר שכל רהיטיו לוקטו מהרחוב ושופצו. הייתה לנו גינת פלאים והמון כלבים וחתולים שנאספו מהרחוב גם הם. ממנה למדתי כמה יש אפשר להוציא מאין.
צבעים וחומרים
בתחילת דרכי נמשכתי לבתים מונוכרומטיים ומינימאליסטיים המאופיינים בחומרים טבעיים אשר מדברים בשפה אחידה ושקטה (סגנון יפני ונורדי). לאט לאט כמו בסרט תקופתי אני מתחילה לגלות את כוחו של הצבע. לאחרונה מתאהבת בעידן העיצובי שהיה בשנות החמישים. מדובר בצבעוניות מטורפת ומרגשת, לא חייבים ללכת על כל החבילה. ניתן לעשות טוויסטים עיצוביים בעזרת גוף תאורה נועז או צביעה חלקית של קיר. כמובן שטקסטיל על שלל גווניו ומרקמיו מהווה את הפתרון האולטימטיבי וניתן לשינוי תכוף לפי עונות השנה ומצב הרוח. (תשאלו את בעלי כמה כריות צבעוניות אני מסתירה בארון).
עיצוב משרדים
כשאני עוסקת בעיצוב משרדים אני מאבחנת את ה DNA של החברה: מה המוצר שהחברה מייצרת, מה הבשורה שהם מבקשים להביא לעולם, מה מאפיין את העובדים, איזו אווירה מתבקשת בחלל. האם מדובר במשרד יוקרתי המשדר רצינות או דווקא בחברה צעירה, בועטת ושובבה. כמה מקום ודגש יש לתת לקשר עין וכמה פרטיות נדרשת. מה רוצים לשדר לבאים בשעריה (משקיעים, עובדים, מנהלים). כמה נשקיע בבידול ובהיררכיה של צוות ההנהלה. ובעיקר כמה אפשר להשתולל. שהרי כאן זה המקום לתת דרור ליצירתיות.
לא מוותרת על
במילה אחת: צמחים. לא ניתן לתאר את הערך המוסף שיש לצמחים בחלל. מי שפוחד וחושש שאין לו את זה שיתחיל מגלעין אבוקדו או בטטה בצנצנת. לאט לאט כולם מתמכרים.
פרוייקט החלומות
באר שבע נחשבת לבירת סגנון הברוטליזם בארץ. זה סגנון שאני מאוד מתחברת אליו. יש לי דירה בבניין מוזנח שנבנה ברוח זו. הייתי רוצה לשפץ את כולו, להשיב לו את הכבוד הראוי ולהפוך את הדירות שבו לדירות בוטיק שמדברות את השפה המתאימה.
מפרגנת
צחית תשובה היא אדריכלית שכל עבודה שלה עושה לי פרפרים בבטן. היא כל כך מדויקת ומשובחת בבחירות שלה. ומנגד, גילי אונגר שעושה לי שמחה גדולה בלב. שילובי צבעים ואקלקטיות מעוררי השראה.
טיפ
עיצוב טוב נבנה לעיתים בשכבות. קחו את הזמן. תבדקו מה אפשר לעשות עם הדברים שקיימים, שלבו ישן עם חדש. ייצרו עניין ותתחברו לבית. הוא שלכם.
עיצוב: דורית זוננשיין
צילום: מאור מויאל
מעצבת יצירתית מוכשרת מקצועית ומלאת רצון טוב והבנה אנושית. בית מוצף אור ואוויר וכל פינה מזמינה אליה באהבה. בהצלחה.
דורית זוננשיין מעצבת מוכשרת ומקצועית ביותר! העבודה איתה מאוד נעימה, היא דואגת לענות על דרישות הלקוח ולא מתפשרת על עיצוב פחות ממושלם!
הכי חשוב שאפשר לסמוך עליה בעיניים עצומות.. ויש לה תשוקה אמיתית וכנה לעיצוב. ממליצה עליה בחום.