דירה תל אביבית בבניין לשימור שנבנה בשנת 1936, שופצה באופן שבו ההיסטוריה של הדירה משולבת בעיצוב אורבני ואלגנטי. הדירה עוצבה עבור זוג שילדיהם בגרו, והם ביקשו לעצמם חווית מגורים נוספת בעיר הגדולה, בנוסף לביתם שנמצא מחוץ לעיר.

המעצבת נורית גפן משתפת: זוהי דירה הנמצאת בבנין שנבנה בשנת 1936 כאחד מתוך שמונה מתחמי מעונות עובדים בתל אביב, אשר נבנו בזמנו עם חצר פנימית במרכזם. הבנין תוכנן על ידי האדריכל אריה שרון. בדירה שלושה חדרים בשטח של 75 מ"ר ומרפסת בשטח 6 מ"ר. לפני השיפוץ המרפסת נכללה בשטח הדירה, ולאחר השיפוץ שמילא אחר דרישות השימור, חזרה המרפסת להיות פתוחה, בנפרד משטח הדירה. זו היתה הפעם השלישית שהלקוחה פנתה אליי. הפעם החליטו לעבור את המסע הזה ביחד איתי, וכך יצאנו לתהליך שארך כמעט שנתיים.

מדובר בזוג שילדיהם בגרו וביקשו לייצר בדירה חוויה אחרת, כזאת שאין להם בבית הגדול. משהו שמתחבר עם העיר הגדולה, ומתחבר לעובדה שזה בית רק שלהם כזוג. כמובן שלצד זאת הם עדיין ביקשו שלא נאבד בתהליך את תחושת הביתיות. וזהו בדיוק העניין בעיצוב בתים שהם בתים נוספים עבור הלקוחות. זהו לא בית נופש, אלא בית נוסף, ולכן החשיבה בתהליך כזה היא קודם לכל על יצירת בית. אחר כך נוסף האלמנט החוויתי שהתבקשתי לייצר.

בבסיס העיצוב עמדה החשיבות בשימור הדירה וההיסטוריה שלה והחיבור לסיפור התל אביבי, לים ולרחובות העיר. הדיירים בעצם לא בחרו דירה במגדל, אלא בחרו בדירה ישנה והעדיפו להשקיע משאבים בשימור ההיסטוריה והאווירה התל אביבית שלה כבסיס לעיצוב. יחד עם זאת, הם אנשי העולם הגדול, מרבים בנסיעות והבית צריך היה לספק חוויה עיצובית כמו שחוו במלונות הטובים בעולם. כל פרט שבחרנו היה איכותי ומדוייק. ללא קיצורי דרך, לא בערך ולא ליד. עמד לרשותי זמן מספיק כדי לבחון עם הלקוחות פרטי פרטים שיצרו ביחד את חווית האיכות שביקשו, ביחד עם חיבור לעיר, לדירה, להסטוריה.

יש כאן את הבחירה של הלקוחות להשאיר את הבית הגדול, המקורי בו גדלו הילדים ואליו גם ישובו לארוחות הגדולות ולאירוח וגם לחיי היומיום, וליצור בית נוסף שהוא בית עם ערך מוסף, שמצדיק את הכפילות הזאת. התפקיד שלי היה ליצור תחושת שייכות כלפי הדירה התל אביבית, ממש כמו בביתם המקורי. כך למשל, תכננתי ארון בגדים גדול ונוח שמאפשר אחסון בגדים קבוע בכל בית, בלי לארוז בכל תנועה. תכננתי גם מקום למכונת הכביסה והמייבש בדיוק מאותה סיבה. הבית הנוסף, למרות שהוא משני בהגדרתו הוא בית קבע לכל דבר ועניין. רציתי להימנע מתופעה רווחת במשפחות שיש להם דירות נופש אשר משמשות אותם בארץ ובחו"ל, ובסופו של דבר הם מיצו את הדירות הללו, בגלל תחושת הארעיות.

למרות שהדירה נמצא במרחק הליכה של שפע מסעדות מסביב, וזה מאפשר לא לבשל כלל, הבית תוכנן עבור לקוחות שאוהבים לבשל. המטבח מאובזר לחלוטין, כלי האוכל נבחרו בקפידה והחשיבה הכללית הייתה על תכנון מטבח שיהיה נעים לבשל בו. בעיני אין כמו בישול ואירוח כדי להרגיש בית.
ארונות המטבח תוכננו באופן שישתלבו עם הסלון ויוסיפו לאווירה האלגנטית של החלל הציבורי. חזיתות המטבח הכהות שהמראה שלהם נע בין עץ לבין ברזל, תלוי בזויות האור המשתנות לאורך שעות היום, מודגשות בחיפוי קיר בהיר עם מדפי ברזל דקים השתולים בתוכו. משטח המטבח עם כיור מובנה נבחר בגוון בהיר ועורקים דומיננטים אשר מעשירים את המראה. בחזית הארונות הגבוהים טמון מקרר אינטגרלי ויחידה המסתירה בתוכה משטח נירוסטה למכשירי חשמל ולכלי אירוח.

ספריות וספרים גם הם נותנים תחושת בית ואני לא מוותרת ללקוחות שלפעמים לא רואים את הצורך בהם כשבבית הגדול יש ספרים רבים. לדירה הזאת נרכש גם פסנתר נוסף על זה שקיים בבית העיקרי, וזה אלמנט נוסף של שייכות לבית.
זאת ההתיחסות שלי לנושא האומנות כאלמנט מרכזי לתחושת שייכות והנאה מהבית, והבחירה בעבודות המתאימות הייתה שלב חשוב בעיצוב הדירה. גם הווילונות, השטיחים והאביזרים האישיים היו שלבים הכרחיים ליצירת תחושה ביתית.

המרפסת נמתחת לאורך כל החלל הציבורי, ומכניסה אור ונוף אורבני מבעד לויטרינות הזכוכית והברזל הרחבות. המרפסת הצרה והארוכה מצליחה להתחלק לפינת לאונג' נינוחה ופינת ישיבה נוספת שבמרכזה שולחן בר אדום מתכוונן וצמוד למעקה. שני כסאות ברזל דקים כהים משלימים את המראה. המרפסת מרוצפת באריחים מצויירים בכחול-לבן, הומאז' לעיר הלבנה ולים הכחול שנמצא במרחק רחובות ספורים.
היה לי חשוב להשיב את המרפסת שסופחה בתכנון הקודם לדירה. אני מאמינה בחוויה שיש במרפסת, בעושר השימושים והאפשרויות שהיא מוסיפה. הדיירים חשבו אחרת, העדיפו שהמרפסת תיכלל בשטח הציבורי שנראה להם קטן, אך בסופו של דבר כללי השימור גברו ואולצנו להשיב את המרפסת לקדמותה. השטח הציבורי תוכנן באופן שהספיק ברווחה לכל הצרכים והמרפסת מוסיפה נוף צבעוני ומחברת את הדירה לעיר.

חדר השינה מרווח וכולל גם חדר רחצה צמוד. בחדר הרחצה נבחרו אריחים בהירים בגוון חול ים וארון רחצה עשוי מסרגלי עץ.

בשירותי האורחים בחרנו באותם האריחים, ולצידם הוספנו גם אריחי קרמיקה עשויים בעבודת יד בגוון דומה בטקסטורה שונה. גוף תאורה מזכוכית ורדרדה משתקף במראה ומפיץ נתזי אור חמימים בחלל.

עבור החדר הנוסף בחרנו בספה הנפתחת למיטה זוגית נוחה לצורכי אירוח, ופינת עבודה שתוכננה בקפידה לישיבות זום. החלון הגדול שפתחנו בחדר, חשף את החדר ואת הדירה כולה לנוף הירוק של הגינה הוותיקה שבין הבניינים. הספה בגוון התכלכל, ווילון הפישתן  ושולחן הקפה יצרו אי של שלווה בהיר ומואר וזהו החדר האהוב עליי בדירה זו.

היתרון בעיצוב דירה נוספת הוא שהתהליך נעשה לרוב בשלב נוח יותר בחיים, הדירה בדרך כלל קטנה, ומאפשרת דיוק ובחירות מתוך ניסיון חיים של שנים בבית המקורי, בו גדלו הילדים ונאספו בו חיים שלמים, וכעת ניתן לדייק, ולבצע בחירות מתוך רווחה.

הקניות נעשו בקפידה רבה וארכו זמן. הלקוחות אניני טעם, וביחד הצלחנו למצוא פריטים יחודיים ואיכותיים שהשתלבו לכדי יצירה מושלמת. נוצר קשר קרוב עם הלקוחות וכולנו נהננו מהתהליך, ולא מיהרנו לסיימו. הצלחתי להגשים את החלום של הלקוחות ליצור לעצמם בית נוסף באווירה שונה.

עיצוב: נורית גפן
צילום: שירן כרמל
עוד על נורית גפן>>