מעצבת הפנים דניאלה לוי ליפשיץ חולמת את הפרויקטים שלה דרך העיניים של לקוחותיה, ומתרגמת את החלומות לידי חללים ממשיים וייחודיים המאופיינים בפונקציונליות, דיוק, חדשנות, ירידה לפרטים קטנים ושימוש בחומרים מתקדמים. יש לדניאלה תמיד מחברת ליד המיטה, היא מתעוררת עם תובנות וכותבת אותן במחברת כדי שלא לשכוח ולטפל בזה בבוקר שלמחרת.
חמש עובדות
1. אני בת 34, אמא ללאו המקסים בן ה-6 , אנחנו מתגוררים בתל אביב ויש לנו חיבה מיוחדת לטיולים.
2. בוגרת תואר ראשון בעיצוב פנים ב-HIT , המכון הטכנולוגי חולון.
3. אני מרגישה ברת מזל שאני זוכה לעסוק בעבודה שאני אוהבת. אני לא מרגישה שזאת עבודה, זה יותר הגשמת חלומות עבורי.
4. אני אישה משימתית, מציבה לעצמי מטרות ברורות ופועלת כדי ליישם אותן, זה עוזר לי לנהל את העבודה בצורה יעילה יותר וגם ממקד אותי. גדלתי במשפחה שהנחילה לי שהשמיים הם הגבול ואני משתדלת תמיד להסתכל קדימה ולראות את חצי הכוס המלאה.
5. יש לי תמיד מחברת ליד המיטה, אני חולמת על פרויקטים בלילה, מתעוררת עם תובנות וכותבת אותן במחברת כדי שלא אשכח לטפל בזה בבוקר שלמחרת.
ההתחלה
אני בוגרת תואר ראשון בעיצוב ב-HIT , המכון הטכנולוגי בחולון. סיימתי את התואר בשנת 2016, ובשנת 2017 פתחתי את הסטודיו שלי. ההחלטה לצאת לעסק עצמאי ללא נסיון הייתה אמיצה, אבל ידעתי שזה הדבר הנכון עבורי, אני לא בן אדם של מסגרות, אני נפש חופשיה. בשנתיים הראשונות כינסתי את עצמי אך ורק לעסק, עבדתי קשה ופעלתי מתוך מקום של למידה. למדתי מכל בעלי המקצוע השונים שפגשתי בדרך, חקרתי לעומק חומרים ופרטים ולא ויתרתי לעצמי. הלקוחות הראשונים שלי היו חלומיים, הם נתנו לי יד חופשית ובטחון והתוצאה הייתה לא פחות ממדהימה.
הרגע בו הבנתי שאני רוצה לעצב
בחלק השני של השירות הצבאי שלי, הדרכתי במוזיאון 'יד ושם' בירושלים, זה היה שירות מהנה, מלמד ומספק. את המוזיאון עיצב ותכנן האדריכל משה ספדיה. בפעם הראשונה שנכנסתי למוזיאון נפלה עליי ההבנה כמה עיצוב ותכנון נכון משפיעים על חווית המבקר וכמה העיצוב תורם בהעברת הסיפור והמסר. אני לא אשכח את הרגע הזה בו הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים, אני רוצה לעצב, לתכנן ולהשפיע על התחושות והחוויות שמרגיש האדם בחלל. אני רוצה להעביר מסרים ולהפוך חיים של אנשים לטובים ונעימים יותר.
סגנון
הסגנון העיצובי שלי הוא מינימליסטי ונקי, אני מעצבת חללים שידעו להיות יפים לא רק בתמונות אלא גם בחיים האמיתיים, חלל נקי שמתוכנן נכון לפי צרכי הלקוח יודע לקבל על עצמו בצורה נעימה את הבלאגן היום-יומי שאנחנו מייצרים בבית או בעסק.
תכנון פרטי נגרות זה החלק האהוב עליי בפרויקטים. דרך פרטי הנגרות בהתאמה אישית אני מייצרת מקומות שימוש ואחסון שמשרתים את הלקוחות שלי בהתאם לצרכיהם, אני אוהבת שלכל דבר יש את המקום שלו. בכך אני משפרת את איכות חייהם של הלקוחות שלי והם נהנים גם מהעיצוב וגם מהתכנון. הלקוחות שלי מגוונים מאוד, הרכבי המשפחה גם משתנים מלקוח ללקוח. למזלי, זכיתי בלקוחות מדהימים ומפרגנים, והם אלו שמאתגרים אותי ובזכותם אני מגיעה לתוצאות ייחודיות.
צבעים וחומרים
אני מאוד מונוכרומטית בעיצוב חללים ציבוריים בעיקר שחור, לבן ומוקה. בחדרי שינה ורחצה אני אוהבת להוסיף נגיעות צבעוניות. אני גם אוהבת לעבוד עם חומריים טבעיים, הם יודעים להזדקן הכי יפה והתחושה שהם נותנים היא אותנטית ונעימה. אני יוצאת מנקודת הנחה שהלקוחות שלי צריכים לבלות בחלל אותו אני מעצבת זמן רב, לכן החלל צריך להיות רגוע ושליו גם אם בחרתי ללכת על גוון דרמטי ודומיננטי כמו שחור, התוצאה הכוללת צריכה להיות הרמונית ומרגיעה.
מעניין
החלק כי מעניין והכי קשה בו זמנית הוא התחלופה של הלקוחות. מצד אחד, אני כל הזמן פוגשת אנשים חדשים, מכירה אותם לעומק ומתאהבת בהם וכל לקוח חדש מביא עימו עולם אחר שגורם ללב שלי להיפתח ולדמיון שלי להפליג למרחקים. מצד שני, זה מאוד קשה להיקשר לאנשים ואז להיפרד כשנגמר הפרויקט. יש לי הרבה לקוחות שאני שומרת איתם על קשר גם אחרי סיום הפרויקט כי הם נכנסים לי ללב והופכים לחברים.
מאתגר
האתגר המקצועי הכי גדול הוא למצוא חיבור נכון עם כל לקוח. לכל לקוח אופי שונה, פרוגרמה שונה, תקציב שונה ועוד. בכדי להגיע לעיצוב ותכנון מדויקים אני צריכה לחפש את הדרך בה אני מתחברת ללקוח ורואה דרך העיניים שלו. בסופו של יום, אני יכולה לעצב חלל מדהים ביופיו, אבל אם זה לא משביע את רצון הלקוח מבחינתי זאת לא הצלחה. אני משתדלת להבין את הפרספקטיבה שלו לגבי איך הוא רוצה שהבית שלו ירגיש ומתרגמת את זה לחלל מעוצב שמשרת אותו באופן הטוב ביותר.
רגע מרגש במיוחד
עיצבתי דירת מגורים קטנה עם אתגרים גדולים. במהלך הפרויקט, נתקלתי באי הבנות מצד הקבלן, הדברים לא התחברו לו לידי תמונה כוללת ולאורך הדרך הוא הביע בי חוסר אמון. לרוב, אני מקשיבה לבעלי מקצוע ולומדת מהם אבל במקרה הזה הרגשתי שהוא לא מבין את החזון של הפרויקט ושזאת תהיה טעות להקשיב לו ולכן נשארתי נאמנה לעצמי ולתכנון שלי. בסיום הפרויקט, הקבלן ניגש אליי והוריד בפניי את הכובע, פשוטו כמשמעו. הוא אמר לי שאני מעצבת מיוחדת, שהוא לא דמיין שזאת תהיה התוצאה, שהוא מצטער שפיקפק בי ושיהיה לו לכבוד לעבוד איתי בפרויקטים נוספים. זה היה רגע מרגש מאוד שנתן לי בטחון להבין שאני במקצוע הנכון.
אם לא הייתי עוסקת בעיצוב…
אז בטח הייתי קלינאית תקשורת עם התמחות בילדים, אני אדם טיפולי ואוהבת ילדים. אז רוב הסיכויים שהייתי הולכת לכיוון הזה. גילוי נאות, לפני הבחירה ללכת לתואר בעיצוב פנים עשיתי את כל מבחני הקבלה באוניברסיטה והתקבלתי ללימודי קלינאות תקשורת, ובסופו של דבר החלטתי ללכת על עיצוב פנים כי זאת התשוקה האמיתית שלי.
בית החלומות שלי
נולדתי וגדלתי בתל אביב, וכרגע מתגוררת בדירה שכורה בתל אביב. אני מקווה שבית החלומות שלי יהיה בתל אביב, בית צמוד קרקע עם חצר מפנקת ומפתחי אור רחבים, מטבח מרווח וסלון מפנק. העיצוב שלו יהיה מחומרים טבעיים כמו בטון, עץ, ואבן טבעית והוא יהיה בהיר ומרגיע. הוא ישלב עיצוב חדש עם ישן וייתן אווירה ותחושה של חופשה מרגיעה במדבר.
השראה
אני אוהבת את העבודות של האדריכל ההולנדי רם קולהאס, שמזוהה עם זרם הדה-קונסטרוקטיביזם. הוא אמיץ, פורץ דרך ומעורר השראה. הלוואי והייתי זוכה לעבוד איתו וללמוד ממנו. יש לו פרויקטים ייחודיים ומעניינים והוא השאיר חותם באמצעות העבודה והכשרון שלו.
הייתי רוצה לעצב את הבית של
הייתי בוחרת לעצב את הבית לנועה קירל. היא בחורה מגניבה בטירוף שהולכת לטרוף את העולם, לדעתי היא ממש זן נדיר. אני חושבת שהיא לא תפחד ללכת על עיצוב לא סטנדרטי ולכן שילוב של העולם שלה יחד עם העיצוב שלי יכול להוביל לתוצאה יצירתית ויוצאת דופן.
מפרגנת
הייתי רוצה לעבוד עם האדריכל פיצו קדם, אליו נחשפתי לראשונה בהרצאה בשנה הראשונה של התואר. הוא הסביר על תהליכי העבודה ועל הפרויקטים השונים שלו. כל ההרצאה ישבתי מרותקת לכסא והקשבתי לכל מילה שיצאה לו מהפה. אני חושבת שהוא עילוי והייתי שמחה לעבוד איתו וללמוד ממנו.
עיצוב: דניאלה לוי ליפשיץ
צילום: גדעון לוין – סטודיו 181 מעלות
לאתר של דניאלה לוי ליפשיץ>>
לעמוד הפייסבוק של דניאלה>>
לחשבון האינסטגרם של דניאלה>>
מושלמת!!!
מוכשרת ברמות