לדיירים היה קושי להתחבר למראה הבית הוותיק שרכשו והם לא הצליחו להבין באיזו דרך הבית יוכל להיות מתוכנן באופן שונה, אבל המעצבת ראתה לפניה בית קסום ורחב ידיים עם מלוא הפוטנציאל להפוך לפונקציונאלי ויפהפה.  

המעצבת ליטל ויליגר משתפת בתהליך: הבית ממוקם בשכונת רמת חן שברמת גן​, ובו מתגורר זוג צעיר, הורים לשלוש בנות. מדובר בבית שנבנה בשנות ה-70 בגודל 240 מ"ר בנוי, יש בו שתי קומות, קומת קרקע הכוללת חלל ציבורי, חדר מאסטר מרווח וחדר ילדים לשלושת הבנות, (להורים היה חשוב להשאיר את הבנות יחדיו בחדר). בקומה העליונה חלל משחקים, חדר איחסון וחדר אורחים, שישמש בשלב מאוחר יותר כחדר לבנות כשיתבגרו.

בפגישה הראשונה הלקוחה הביעה את הקושי שלה להבין איך הנכס "יהפוך את פניו" ויתוכנן באופן שונה. אני מצידי ראיתי בית קסום ורחב ידיים עם מלוא הפוטנציאל.

ההחלטה הראשונית הייתה לא להתפשר על המעטפת: המפתחים לחלונות, חומרי הגלם (פרקט אלון מעושן, בריקים מפירוק, אריחים שמדמים בטון טבעי, עץ מלא), נגרות ואחסון.
החלטנו ללכת על קונספט מאוד שקט, מאוזן, טבעי, קלאסי, עם כבוד לכל העצים והירוק שנכנסים פנימה. הלקוחות עובדים בעבודה מאוד דינאמית ואינטנסיבית ובקשו לעצמם אי של שקט, וזהו הקונספט העיצובי שהוביל אותי.

כאמור, מדובר בבית שנבנה בשנות ה-70 והוא כמובן עבר מאז מספר שיפוצים. חלל המשפחה שהוא כיום חלק מהסלון היה חדר סגור ופתחנו אותו על מנת ליצור הרמוניה ומרחב בחלל הציבורי, שם נתקלנו באתגר של שני עמודים תומכים צרים שהתחבאו בקיר החדר. החלטנו שאנחנו משאירים את עמודי הברזל חשופים ורק צבענו אותם בלבן.

בחלל המטבח ופינת האוכל הייתה הנמכת תקרה לכל אורך המטבח. בנוסף לכך, חלל המטבח היה תחום בקיר גבס. בשיפוץ שינינו את ההעמדה של המטבח, פירקנו את תקרת הגבס לכל אורכה וחשפנו שתי קורות משגעות שהוסיפו לקונספט העיצובי שלנו וצבענו אותן בלבן.

שברנו את כל הקיר שמפריד בין הסלון למטבח על מנת ליצור חלל גדול, והשארנו קיר קונסטרוקטיבי צר בצורת T על מנת לתת תמיכה לתקרה. את הקיר בצורת T חיפינו בבריקים בצבע שלג ותלינו עליו מראה. גם הקיר של פינת האוכל חופה באותם בריקים על מנת ליצור שיח משותף בין חומרי הגלם בחלל.
במטבח תכננתי מחדש את ההעמדה ויצרנו מראה קלאסי, מעוצב ומאוד פרקטי עם הרבה אחסון. שברנו את העיצוב הקלאסי של המטבח עם שולחן אבירים מאסיבי במראה ראסטיק בפינת האוכל.

בהמשך לפינת אוכל החלטנו למקם את ארון המעילים והתיקים בתוך נישה בקיר במקום בכניסה (שאין בה מקום), ובה יצרנו ארון אינטגרלי מעוצב. 

פינת המשפחה שעוטפת את הסלון אירוח היא אחד הדברים הכי פונקציונאליים שעיצבתי. הרבה אחסון, העמדה נהדרת, הבנות יכולות לשחק וליהנות לצד ההורים והמתארחים, ובסוף היום הכל נכנס לארונות.

בחדר המאסטר היה לי מאוד חשוב לעצב לבני הזוג מקום מפלט מרווח, נעים ועם הרבה אור. בחרנו לצבוע את החלל בצבע חול נעים שבא במגע נהדר עם ראש המיטה מבד הפשתן. בחרנו בשידות עץ לבנות וספסל ראטן בקצה המיטה לנוחיות בני הזוג.

בחללים הרטובים בחרנו לחפות רק בתוך המקלחון, ואת שאר הקירות צבענו בצבע פוליאורי במרקם משי, מה שנתן לחדרים הרטובים הרגשה של מרחב שקט ונעים.

בשרותי האורחים תכננתי ארון מעץ אלון עם מסגרות ופרטים על מנת לתת קונטרסט למינימליזם.

בחדר הילדים עיצבתי את החלל כך שיתאים לשלושת הבנות יחדיו, בחרנו טפט פסטלי, טקסטיל שמח ושידה מעץ אגוז שמשולבת עם ראטן ויוצרת טוויסט מעניין.

הפרוייקט הזה באמת כלל את כל האספקטים. הוא גם היה מאתגר מבחינה קונסטרוקטיבית. מצאנו פתרונות פונקציונאליים, ביצענו חלוקת חללים פרטיים נכונה, ובעיקר הייתה זו חוויה חיובית של אמון, אהבה והבנה הדדית בין מעצבת ללקוחה.

טיפ מהמעצבת

לא לפחד לחשוף קורות ועמודים, יש בזה הרבה אופי וחיספוס שיכול לתרום מבחינה אסתטית ולא חייבים לחפות ולעבות בגבס כל עמוד או קורה. ואין דבר יותר יפה מלשלב ישן עם חדש.

עיצוב: ליטל ויליגר
צילום: הגר דופלט
עוד על ליטל ויליגר>>

שולחנות קפה בסלון, כורסאות ראטן, ספה, כריות: דליה ארמוני
תאורה: גדעון קלאס