תהליך העיצוב של הבית במושב רמת רזיאל התחיל כאשר בני הבית המתינו להיתר הבנייה שלו. בעת ההמתנה פנו דפנה ויעקב אל המעצבת, וביחד בנו קונספט עיצובי בסגנון הכפרי האהוב עליהם, ומתוך החיבור שלהם לנושא הַקַּיָּמוּת ועם חיבור לנוף הקסום של הרי ירושלים.

המעצבת אורית אביטל משתפת: זהו בית שנבנה בנחלה משפחתית במושב רמת רזיאל שבהרי ירושלים. בבית מתגוררים דפנה ויעקב עם שלושת ילדיהם, ולפני כן המשפחה התגוררה במבשרת ציון. את דפנה ויעקב הכרתי כמה שנים קודם, כשגרו בשכונה בה אני מתגוררת וחלק מילדינו למדו יחד. הפגישה הראשונה שלנו בעניין תכנון ועיצוב ביתם היתה מאד נעימה וזורמת. הם סיפרו על החלטתם לבנות את ביתם בשיטה מתקדמת וירוקה התומכת בנושא הקיימות. הם כבר היו בתהליך של הגשת ההיתר עם האדריכל אודי מסינגר. לדפנה היה חשוב לציין שהיא מדמיינת בית טבעי ונוח, עם אופי כפרי ולא מנקר עיניים. היו אלמנטים מסויימים שהיא ממש דמיינה בשלב הזה כמו שולחן אוכל עגול, קמין וחלונות עץ.  

גודל הבית הוא כ-170 מ"ר, 5 חדרים על פני קומה אחת. הכניסה אל הבית היא היישר אל תוך חלל מרכזי מרווח, המתחבר משמאלו ליחידת הורים ולשירותי אורחים, ובהמשכו מתחבר לחלל פרטי המוביל אל חדרי הילדים והשירות.    

הקונספט שבו התמקדתי היה החיבור לסביבה ולטבע, הסגנון הוגדר בכיוון כפרי עדין, בפלטת גוונים בהירה, טבעית ורכה, ובשילוב אלמנטים נקיים וקלילים. תהליך העיצוב החל בשלב ההמתנה להיתר הבניה. נהניתי מאוד לשבת עם בני הזוג, היו לנו פגישות ארוכות ומרתקות, כאלו שעברו בכיף ובקלילות מבלי לשים לב לשעה. עבורי הבנייה הירוקה היתה חדשה וגיליתי כמה היא קלילה, תרתי משמע.
בתכנית האדריכלית המקורית תוכנן קיר הכניסה כקיר ישר וחשוף אשר היה למעשה חסר הגנה במצבי מזג אויר כמו גשמים או שמש חזקה, ובכלל היה חסר משהו שמגדיר כניסה. הפתרון לכך היה תכנון נישה, למרות שזה גנב מעט משטח הביתו כמובן יצרנו בנוסף גם קירוי פרגולה. החלק הפנימי של הנישה הוגדר באמצעות חיפוי אבן טבעית.  

תהליך בחירת חומרי הגמר לחזיתות הבית ולעיצוב הפנים זרם מאד, בחרנו בחומרי גמר המתחברים לשפה העיצובית של הבית. מטעמי תקציב הוחלט שלא לחפות את כל החלק הפנימי של תקרת הבית בקורות עץ, אלא בגבס המשולב במספר קורות עץ דקורטיביות.

הצבעוניות הכללית בבית היא על סקלת הגוונים הבהירים והטבעיים בשילוב עץ. זוהי סקלת הגוונים שבעלי הבית הכי התחברו אליה. גם בחיפויי חדרי הרחצה הם העדיפו שלא לשלב גוונים נוספים מעבר לגווני הלבן השונים. שילבנו את הצבע הירוק באי המטבח, ורוב ארונות המטבח הוזמנו בגוון בהיר עם נגיעה של חול אפרפר.

ניסינו למצוא פתרון שיפריד בין הכניסה והמטבח באמצעות תכנון מחיצת מדפי ברזל מאווררת שבעצם מעניקה הפרדה פונקציונלית, אבל לא חוסמת את האור והנוף הנשקף. 

בחרנו חלונות עץ שבצידם החיצוני הם משולבים עם אלומיניום שעוזר להגנה עליהם. מעבר לכך שהם מקנים בידוד מצויין שעונה על נושא החסכון באנרגיה וקשור לבניה הירוקה, הם גם מעניקים לחלל את המראה החמים והכפרי. בחרנו בגמר צבע לבן מבפנים כדי להשיג את המראה המעודן בפנים הבית, ומבחוץ האלומיניום בגוון שחור שנותן את הקונטרסט על פני הטיח והאבן.

רכישת הריצוף היתה קצת מורכבת. בהתחלה חשבנו על ריצוף אבן או דמוי אבן, וכשראינו ריצופים כאלו דעתה של בעלת הבית השתנתה, מכיוון שהיא נוטה להתחבר לחיפוי עדין ונקי יותר, וכך החלטנו על ריצוף עם טקסטורה עדינה, המזכירה אבן אבל לא ממש ריצוף אבן.

מכיוון שבסלון לא היו מספיק קירות נטולי חלונות שיכולים לשמש כמשענת למערכות הישיבה בסלון, הספה מוקמה באמצע החלל  לצד המסדרון שמוביל לחדרי השינה, וכדי לייצר הפרדה שתהיה עדינה ואוורירית, תכננתי מחיצת משרבייה דקיקה שמאפשרת זרימה ואור. תכנון המשרבייה לקח לא מעט זמן. בתחילה חיפשנו סוגי משרביות שונות בכל מיני דוגמאות ולא מצאנו דוגמא שהלקוחות התחברו אליה. גם עניין הגובה של קרוב ל-4 מטר היה בעייתי, מכיוון שהפלטות למשרביות המיוצרות בשוק מגיעות עד 3 מ'. היה עליי לתכנן משרבייה בהתאמה אישית לגובה ולמיקום החפיפה בין שתי פלטות.

החלון הצרפתי המשולב בספסל הישיבה בסלון הוא הפינה האהובה עליי בבית. ניתן לשבת על הספסל ברוגע ולבהות בנוף ההררי הקסום.  

תהליך מלא של הלבשת הבית התבצע בחלל המרכזי וביחידת ההורים. ימי הרכישות להלבשת הבית התבצעו רק לאחר שהלקוחות עברו להתגורר בבית. הם עדיין לא היו בטוחים לגבי רכישת של כל הפריטים ועברו לבית עם חלק מהריהוט הקודם שלהם. בהמשך הוחלט לגבי הרכישות הנדרשות.

חלק נכבד מפריטי העיצוב בחלל יוצרו על ידי בעל הבית בתכנון ובהכוונה עיצובית שלי – בעל הבית הוא חובב נגרות ובנה בעצמו את הפרגולה בכניסה, גדר העץ, את קורות העץ הפנימיות, שולחנות הסלון, מדפי המדיה והספרים, ספסלים, המיטות בחדרי השינה וכסא נדנדה.

הרגשתי מאד מחוברת לפרויקט הזה, לקונספט ולמלאכת היצירה שנעשתה בו. התחברתי גם לבנייה המתקדמת והקונספט של קיימות ומיזעור הפגיעה בטבע. יצאתי מהפרויקט מלאת סיפוק. 

טיפ מהמעצבת

אנחנו כמעצבים יודעים מה נכון ומה לא כי זה מגיע עם היידע והנסיון שלנו, אבל הלקוח לא תמיד מבין למה עניין מסויים בתכנון הוא הנכון והוא חושב שאפשר לעשות אחרת. לכן, לפעמים עלינו לעבור ביחד עם הלקוח ובסבלנות רבה איזשהו תהליך של ניסוי וטעייה. אפילו שזה יכול לבזבז זמן. לפעמים הלקוח צריך לראות בעיניים את הסיבות שלא לעשות דבר מסויים.
טיפ נוסף שלי הוא להוסיף לפרויקט, כמובן בהכוונה ובהתאמה, פריטים שהלקוחות יכולים ליצור בעצמם. הפריטים הללו מוסיפים ייחודיות ואופי והופכים את החלל למקום שהכי משקף אותם. 

עיצוב פנים: אורית אביטל
אדריכלות: אודי מסינגר
צילום: קרין רבנה

חיפוי אבן חירבה מפירוק: Solutions Stone
חלונות עץ: MARVIN
חיפויי חדרי הרחצה: ענבל אריחים
ריצוף כללי: האחים לוי
דלת הכניסה: ג'ומה ביפו
בריקים מפירוק: קרן סטון
מטבח: מטבחי נופרידור, קרית גת
תאורה בהתאמה אישית: טליה תאורה
משרבייה ומחיצת המדפים: Steel from dream
שולחן אוכל עגול והכסאות, כסאות בר, ספסל רטאן ושרפרף עץ: יעקב טוינה
ארון חדר רחצה הורים וכורסא בסלון: תומיק
ספה: טוקסה