המעצבת יאנה מלייב ידעה לזהות את הפוטנציאל המאוד חבוי שהיה בדירת 2 החדרים החשוכה שרכשה בשכונת הדר יוסף, ובאמצעות תכנון אדריכלי ועיצוב מחודש שהתגברו על האילוצים המבניים, הורחב ביתה של יאנה לדירה מרווחת ומוארת.

יאנה: אני מתגוררת בשכונת הדר יוסף שבתל אביב ביחד עם בן זוגי-אבי שעוסק בשמאות מקרקעין וילדינו יואב בן 7.5 וליאור בת ה-4. הבית עבר תהליך של הרחבה מדירת שני חדרים בגודל 56 מ"ר ל-123 מ"ר בנוי+90 מ"ר מרפסות. לשכונת הדר יוסף הגענו במקרה. אני גדלתי ביפו ואבי ברמת גן, שבה גם העברנו את שנותינו הראשונות. לפני כ-10 שנים החלטנו להתמקם באזור הצפון-מזרחי של תל אביב כדי להתקרב למקום העבודה ולחסוך רכב אחד לטובת אופניים. גרנו בשכונה סמוכה להדר יוסף ואני שמחה שהתמקמנו דווקא כאן. מדובר בשכונה ותיקה, עם אוירה של פעם שפזורים בה עסקים בני עשרות שנים. הכל פה קטן ושכונתי ואני מאוד אוהבת את זה.

חיפשנו דירה שיש בה אפשרויות הרחבה. רוב הבניינים בהדר יוסף הם בנייני רכבת ישנים, חלקם נכללים בתוכניות התחדשות עירונית (תמ"א/פינוי בינוי) ולחלקם ניתנו זכויות הרחבה. בבניין שלנו יש 6 דירות, 3 בקומת קרקע ו- 3 בקומה שניה. נתוני הפתיחה של הדירה לא היו כל כך טובים עקב מיקומה של הדירה שלנו בקומה שניה, כלואה בין 2 דירות, בעלת 2 כיווני אויר בלבד ומעט מאוד אור נכנס אליה. יחד עם זאת, אהבתי את הרעיון לייצר משהו כמעט מאפס, בהתאמה מדויקת לצרכינו. שיקול נוסף היה כמובן בפן הכלכלי.

תכנון ההרחבה בוצע במשותף עם האדריכל יחיאל טמסית, כאשר הוא היה אמון על האדריכלות של המבנה ואני על חלוקת הפנים. תהליך התכנון וקבלת ההיתר ארכו כשנתיים. לאחר שנבחנו אפשרויות ותחומי ההרחבה האפשריים, הבנו שאנחנו מקבלים פרופורציות של מבנה צר וארוך. בנוסף לזאת, חצה את הדירה קיר תומך שלא ניתן היה להסירו, דבר שהגביל עוד יותר את אפשרויות התכנון. היה חשוב לי שבקומה הראשונה ימוקמו כל שלושת חדרי השינה, המטבח והסלון ובנוסף שישאר מקום למרפסת. בקומה העליונה תוכנן חדר משפחה שהוא גם חדר עבודה וממנו יש יציאה למרפסת הגג. הקושי העיקרי היה למקם הרבה פונקציות כאשר ישנם רק 2 כיווני אויר נגדיים. היה ברור שיהיו פשרות, וכמעצבת הבנתי היטב את המשמעויות של כל ויתור ובחרתי לעצמי רשימת צאן ברזל של דברים שעליהם אני לא מתפשרת בתכנון.
היה חשוב לי לייצר הרבה פתחי אור ואוויר, לכן תוכננו חלונות עד התקרה. היה גם חשוב לי שלכל אחד מבני הבית יהיה נוח, לכן ערכתי סימולציות של "הגעה הביתה" ומסלול שכל אחד עושה בתוך הבית בהתנהלות היומיומית.

אני פחות מתחברת לדירות מפלסיות, לכן היה חשוב לי שעיקר ההתנהלות תהיה בקומה הראשונה שבה מוקמו הפונקציות המרכזיות מבלי שיהיה צורך לעלות ולרדת הרבה במדרגות. בין הדברים שכן נאלצתי להתפשר עליהם בסופו של דבר, הם שניים מחדרי הרחצה שנותרו ללא חלונות.

המטבח נבחר להיות לב הבית ולכן הוא גם ממוקם במרכז. הרעיון הזה בא כדי לבטל הרגלים לא טובים בבתים הקודמים שלנו שבהם נהגנו לאכול ליד הספה. בתכנון הנוכחי המטבח מדמה אווירת מסעדה שבה הכלים גלויים, ההגשה לשולחן קלה ונוחה וזה מאפשר גם לילדים להיות שותפים במטלות המטבח. המקרר השחור הובא מהדירה הקודמת והיווה גורם בהחלטה בבחירת גוון המטבח.
בין הפריטים האהובים עלי בבית הוא שולחן האוכל מעץ שסביבו כולם מתאספים. לשולחן התאמתי 3 כסאות שקופים ומצידו השני ספסל עץ שמאוד אהוב על הילדים ועל חבריהם.

רציתי לייצר בבית מראה נעים ובעל גוונים רגועים וחומרים טבעיים שישאיר רקע לנוף הירוק מהחלונות. ההשראה שליוותה אותי היא הבית של סבתי, שבו העברתי הרבה מתקופת ילדותי. זה היה מקום חם ומזמין, שבו היה לול תרנגולים ורפת והמון עצי פרי מסביב. בבית הזה היה שימוש רב בעץ, הוא אמנם היה מעוצב בפשטות אבל היו בו שטיחים, וילונות וטקסטיל ואוירה נעימה וחמה. זה גם מה שרציתי לייצר בביתי שלי.
מהדירה הקודמת הבאנו את המיטה הזוגית שאנחנו אוהבים בה את גב המיטה העשוי קש, ואליה יש לנו סנטימנטים כי היא מלווה אותנו עוד מדירת הסטודנטים הראשונה. אני אוהבת מאוד את חדר השינה שלי ואת חדר הרחצה הצמוד אליו.

בבחירת החומרים הענקתי משקל רב לעובדה שבבית גרים ילדים, לכן בחרתי חומרים עמידים ותכננתי ארונות ומקומות אחסון רבים.

אני מאוד מתחברת לעיצוב בגוונים מונוכרומטיים. אוהבת מאוד עץ ואת מראה החומרים הטבעיים. הסיבה לכך היא שאני מאמינה שבכל בית צריך להשאיר מקום לטביעת האצבע והחותם של הדיירים שגרים בו. אני בעד ביצוע שינויים ורענון מראה הבית באמצעות החלפת אבזור, תמונות וטקסטיל ומאמינה ששינויים כאלה משפיעים לטובה על חיינו.

בעיניי ההישג הגדול ביותר הוא שהצלחנו לייצר דירה מוארת ומאווררת על אף המבנה הבעייתי, וייצרנו כיוון אוויר נוסף בכך שפתחנו מרפסת דרום מערבית.

כמעצבת, הראש שלי מלא ברעיונות. תוך כדי התהליך החלפתי עשרות סקיצות עד שבחרתי את הנוכחית וגם אז תהליך החשיבה לא פסק והיו תהיות כגון "ואם הייתי עושה את זה כך, או אחרת". זה חידד אצלי את התובנה שבעולם העיצוב יש יותר מאופציה אחת שהיא נכונה. בתחום גדוש צבעים, חומרים ורעיונות תמיד יהיה ה"משהו הנוסף" שאולי לא ניסינו, אבל למדתי שצריך לדעת לעצור.

עיצוב: יאנה מלייב
אדריכלות: טמסית אדריכלות
צילום: אורית אלפסי

רשימת ספקים:
ריצופים, חיפויים, כלים סניטריים – מודי
ספה – קארה דיזיין
שטיחים – שטיחי איתמר
שולחן אוכל+ ספסל – רהיטי מנחמיה
תאורה – שקע ותקע, לד מרקט
עבודות נגרות – נגריית סודקי
אקססוריז –  פלורליס, פנטהאוז בייסיק, טולמנס אאוטלט, איקאה