הבית הזה עבר במשפחה מדור לדור, אבל כשהגיע זמנו של הדור הבא להיכנס אליו, היה ברור שלא מדובר רק בשיפוץ. הבית שנבנה בסוף שנות ה־70 כמעט ולא השתנה במשך עשרות שנים, וכעת נדרש להתאים את עצמו לחיים אחרים לגמרי. במקום לוותר עליו ולעבור לבנייה חדשה, בחרו בני הזוג להישאר עם הבית המשפחתי ולהתחיל בו מחדש שיפוץ מסיבי ששומר על האופי והחום של בית שכבר יש לו היסטוריה.

מעצבת הפנים מורן רוזנברג: הבית נמצא בשכונה ותיקה ושקטה ברחובות, והוא אחד משני הבתים במבנה דו-משפחתי שנבנה בסוף שנות ה-70. שטחו כ-180 מ"ר, המחולקים לשתי קומות, והוא יושב על מגרש של כ-600 מ"ר. יש לבית הזה משמעות משפחתית מיוחדת, משום שהוא נשאר בתוך המשפחה לאורך השנים.
אחרי תקופה ארוכה מאוד שבה כמעט לא נעשו בו שינויים, יצאנו לשיפוץ מקיף שכלל תכנון מחודש של החללים ועיצוב מחדש, במטרה להתאים את הבית למשפחה הצעירה שמתגוררת בו כיום: זוג ושני ילדים קטנים.

בני הזוג הגיעו אליי כשהם מתלבטים בין שתי אפשרויות: לשפץ מהיסוד את הבית הישן שעבר במשפחה, או בכלל לעבור לישוב סמוך ולבנות שם בית חדש על מגרש קטן יותר. לאחר שבחנתי ביחד איתם את שתי החלופות, הם בחרו לשמר את הבית הקיים, אך ליצור בו סביבת מגורים חדשה לחלוטין בנראות ובתחושה. מעבר ליתרונותיו של הבית, הייתה בהחלטה גם משמעות רגשית של המשכיות וזיכרון משפחתי.
השיפוץ ארך כחמישה חודשים, ובמהלכו הופשט הבית עד לרמת השלד ונבנה מחדש. כל המערכות והתשתיות הוחלפו, חלק מפתחי החלונות והדלתות שונו והחללים תוכננו מחדש.

מבואת הכניסה מפרידה בין הסלון מצד אחד לבין המטבח ופינת האוכל מהצד השני, ויוצרת מעבר הדרגתי ונעים מהחוץ פנימה. בכניסה בחרתי בדלת כפולה המשלבת עץ וזכוכית בגוון פשתני בהיר, שמכניסה אור טבעי אל החלל. לריצוף נבחר פסיפס איטלקי משיש טבעי בדוגמה גיאומטרית.
לאורך אחד הקירות תכננתי קונסולה רחבה עם רגלי עץ מגולפות, ומעליה מראה גדולה ושני גופי תאורה בגוון פליז. בקיר שמנגד שולבה דלת אינטגרלית בקו אפס המובילה לשירותי האורחים ושומרת על מראה נקי ורציף.
בקצה המבואה תכננתי משקוף מעץ אלון בנגרות אישית, שממסגר את הפתח ומדגיש את המבואה כאזור מובחן בתוך הבית.

אחת הבקשות של בעלי הבית כבר בתחילת התהליך הייתה לשלב קמין גז. לשם כך תכננתי קיר מרכזי שמאגד את הקמין והטלוויזיה, ומשני צידיו ספריות נגרות סימטריות מעץ אלון בשילוב משטחי אבן טבעית. מעליהן שולבו שני גופי תאורה מפליז.
בצידו השני של הסלון תכננתי ספרייה גבוהה בגוון בהיר, שמסתירה בתוכה את מערכת המיזוג ומשלבת אחסון עם מקום ליצירת אמנות גדולה, ספרים וחפצי נוי.

אחד האתגרים בתכנון בית ותיק הוא ההתמודדות עם אילוצים מבניים שמתגלים תוך כדי העבודה. במקרה הזה, בחלל שיועד למטבח נחשף עמוד קונסטרוקטיבי שלא הופיע בתוכנית המדידה, ולכן נדרש עדכון של התכנון ושילובו כחלק אינטגרלי מהמטבח החדש.
בעלת הבית, שאוהבת לבשל ולאפות, ביקשה מטבח מרווח ופתוח עם מזווה נסתר שמוסיף שטח אחסון.

בתכנון החדש פרשתי את המטבח לאורך הקיר הפנימי הרחב של הבית, כדי למקסם את שטחי האחסון. הוא תוכנן בצורת האות L עם אי במרכז, וכולל יחידות עליונות בשילוב עץ וזכוכית ומדף שיש צף שמחבר ביניהן. בגלל שהמטבח ממוקם לאורך הקיר המשותף לבית השכן, היה צורך לייצר עבורו מקור אור משמעותי. לשם כך נהרס הקיר החיצוני ונבנתה הרחבה בקו הבית, שבה שולב חלון גדול במיוחד שמכניס אור טבעי רב לחלל.

מעברה השני של מבואת הכניסה ממוקמת פינת האוכל, שבה תכננתי חלון Bay Window רחב הבולט אל הגינה. במרכז החלל שולחן עץ מינימליסטי ולצדו כיסאות מעץ אגוז בשילוב ראטן. בסמוך תכננתי ארון ויטרינה מעץ אלון, המשמש לאחסון אוסף כלי האירוח ומשלב גם מדפים פתוחים לפריטי נוי.
את האזור מגדירה תקרה בעלת טקסטורה של פסים מובלטים בגוון טבעי. על הקיר תלוי שטיח אתני בצבעוניות עדינה, שמתחבר לחומריות ולטקסטורות שבחלל.

במסגרת הרחבת הבית תכננתי לצד המטבח פינת ישיבה קטנה ואינטימית לארוחות יומיומיות, שמרגישה כמעט כמו בית קפה פרטי. החלל נהנה מחלון רחב ומדלת זכוכית שנפתחת אל הגינה הקדמית. במרכזו שולחן עגול עם רגל עץ מגולפת וספסל ישיבה מרופד, ובקצהו ארון ויטרינה עם משטח שיש, מדפים פתוחים ומגירות לאחסון. את המעבר מהמטבח תוחם משקוף עץ מאסיבי, שמגדיר את הפינה כאזור נפרד בתוך הבית.

למרות שטחם המצומצם של שירותי האורחים, היה לי חשוב לתת להם אופי. בחרתי באריחי אבן טבעית קטנים בגוון חול, ברזים מוזהבים ושידת כיור מעץ אלון עם רגליים, חירוץ עדין ומשטח שיש בגימור מקור ציפור.

חדר ההורים עבר שינוי משמעותי. במקור הוא היה חשוך, עם פתחים קטנים וחדר רחצה מיושן. בתכנון החדש פתחתי חלונות גדולים בהתאם להעמדה החדשה, כדי להכניס יותר אור וליצור תחושה פתוחה ונעימה.

העיצוב בחדר ההורים מבוסס על שכבות של חומרים וטקסטורות טבעיות: טפט בדוגמת אריגה על קיר המיטה, יצירת אמנות המשלבת נייר וטקסטיל, שטיח צמר בגוון טבעי ווילונות פשתן בהירים. במרכז ניצבת מיטה בריפוד אריג בהיר ובמסגרת עץ דקה.
בחדר תוכננו שני ארונות גדולים: האחד מול המיטה ומשלב נישה לטלוויזיה, והשני לאורך קיר הכניסה, ובתוכו דלת כפולה נסתרת המובילה לחדר הרחצה.

חדר הרחצה ממשיך את השפה הרגועה של הסוויטה, בגווני אבן ופנינה ובשילוב ברזים מוזהבים. ארון הרחצה תוכנן בשני מישורים, ולצדו נישה דקורטיבית עם מראה ומדף לחפצים.

חדר הרחצה הראשי אמנם אינו גדול, אבל תוכנן לפרטי פרטים. לרצפה בחרתי אריחים מרובעים בגווני לבן וחמרה, לצד אמבטיה לבנה בעלת דופן מעוגלת שמרככת את החלל. עיקר הנוכחות מגיע מפריטי הנגרות מעץ אלון: ארון רחצה וארון מגבות גבוה הניצבים זה מול זה. ארון המגבות משלב זכוכית שקופה, דופן מעוגלת וחירוצים דקורטיביים. לצד המראה שולבו גופי תאורה מפליז וזכוכית חלבית, ומעל האסלה שני הדפסי צבעי מים שמוסיפים נגיעה אישית.

בחדר העבודה ביקשתי ליצור מרחב נעים ומסודר, שבו פתרונות האחסון מוסתרים במגירות ובארונות, אך כזה שיוכל בעתיד להפוך לחדר שינה ללא שינוי בתשתיות. לאורך הקיר תכננתי יחידת עבודה שממסגרת את החלון, עם חלק תחתון מעץ שמוסיף חמימות וחלק עליון בגוון בז' בהיר ששומר על תחושה מוארת ופתוחה.

חדר הילדים עוצב בקו קלאסי עם נגיעות וינטאג', בגווני מרווה וחום רכים. בחלל שולבו ארון עם שולחן כתיבה, שטיח צמר בדוגמת משבצות, טפט פסים וחיפוי קיר שמוסיפים עומק וחמימות.

יש בבית לא מעט פינות שאני אוהבת, אבל הפאטיו הצמוד למטבח הוא כנראה האהוב עליי ביותר. לפני השיפוץ שימש האזור כשטח כביסה חיצוני, ובתכנון החדש הפך לפינת ישיבה מוארת ונעימה, שמחוברת ישירות למטבח. אני אוהבת במיוחד את השינוי שעבר החלל הזה: משטח מיושן וחסר אופי לפינה שימושית ומלאת חיים, שמתאימה לארוחות קטנות, לקפה או פשוט לישיבה במהלך היום.

טיפ מהמעצבת

נגרות היא מבחינתי חלק מהותי מתכנון הבית, משום שהיא מאפשרת לחבר בין פונקציונליות לאסתטיקה, לדייק בפרופורציות ולשלב חומרים וטקסטורות באופן שמעשיר את החלל.
טיפ חשוב נוסף הוא שבשיפוץ בתים ותיקים חשוב גם להשאיר מקום לגמישות. לא פעם מתגלים במהלך העבודה אילוצים שלא ניתן היה לצפות מראש, כפי שקרה גם בפרויקט הזה עם עמודים קונסטרוקטיביים שלא הופיעו במדידה הראשונית. היכולת להתאים את התכנון תוך כדי תנועה, מתוך אמון בתהליך, יכולה להוביל דווקא לפתרונות טובים ומדויקים יותר.