בבית הזה כמעט אין קיר שנשאר לא מטופל. פעם זו נגרות, פעם חיפוי, פעם תאורה ופעם ספרייה גדולה שמקבלת מקום של כבוד בחלל. למרות זאת, הבית נשאר נקי ולא עמוס. בתוך המראה העכשווי שולבו גם הצרכים של משפחה שומרת מסורת, וכך נוצר בית שמרגיש מאוד מודרני, אבל גם מאוד מחובר לאורח החיים של המשפחה.

מעצבת הפנים יפעת מנטש משתפת: זהו בית פרטי בשטח של 240 מ"ר, שתי קומות אשר תוכנן עבור משפחה שומרת מסורת. אורח החיים המשפחתי והשבת היו חלק בלתי נפרד מהתכנון כבר מהשלבים הראשונים. אחד הביטויים הבולטים לכך נמצא בתכנון ספריית ספרי קודש גדולה בלב החלל הציבורי. הספרייה משלבת עץ טבעי, מסגרת כהה, חלוקה גיאומטרית ותאורה נסתרת, ומעניקה לספרים נוכחות משמעותית בתוך הבית. למרות מימדיה, היא מדברת באותה שפה נקייה ועכשווית שמאפיינת את הפרויקט כולו.

לפני שאני מתחילה לתכנן בית אני רוצה להבין איך המשפחה חיה ובמקרה הזה היה לי חשוב לתת מקום אמיתי לדברים שהם חלק מהזהות של בני המשפחה. בפרויקט הזה ספרי הקודש, ארוחות השבת, האירוח והמפגש המשפחתי היו חלק מהתכנון עצמו.

השפה העיצובית בבית מבוססת על מפגש בין חומרים וניגודים. עץ חם מופיע לצד משטחים אפורים, פרטי מתכת שחורים משתלבים לצד טקסטיל בהיר, והגיאומטריה של הנגרות והאדריכלות מתרככת באמצעות גופי תאורה ופריטי ריהוט מעוגלים.

המטבח ממשיך את המראה הגיאומטרי של הבית בגוונים כהים ומאופקים. חזיתות גבוהות בגוון גרפיט עוטפות את אזור העבודה ובמרכז ניצב אי גדול בחיפוי כהה, שמשמש גם לעבודה וגם לישיבה. בצידו הפונה לחלל שולב באי עץ שמכניס מעט חום אל המסה הכהה, ומעליו נתלו גופי תאורה עגולים ועדינים, שמרככים את המסה והקווים הישרים.

פינת האוכל קיבלה מקום משמעותי בתכנון. עבור המשפחה זהו אחד המוקדים הפעילים בבית, ולכן התייחסתי אליה כאל חלק מרכזי בחלל הציבורי. מעל השולחן נתלה גוף תאורה פיסולי, והספרייה שמאחוריו, בשילוב עץ ומתכת שחורה, מעניקה לפינה רקע חם ועשיר. יחד הם יוצרים מוקד ברור שמחבר בין פינת האוכל לשאר החלל.

אחד האלמנטים הבולטים בבית הוא גרם המדרגות שמדרכי העץ הכהים שלו נראים כמרחפים לאורך הקיר, ומעקה הזכוכית משאיר את המבט פתוח ואינו מכביד על החלל. מתחת למדרגות שולבה צמחייה, שמרככת את הקווים הישרים. כך גם גרם המדרגות הופך לחלק משמעותי מהמראה של החלל הציבורי, ולא נשאר רק אלמנט שמחבר בין הקומות.

אחד העקרונות שמלווים אותי בתכנון הוא ההתייחסות לכל קיר כחלק מהחלל כולו. כמעט כל אחד מהקירות בבית קיבל טיפול משלו  באמצעות נגרות בקו אפס, חיפוי תלת-ממדי, תאורה אדריכלית, ספרייה או שילוב בין כמה אלמנטים. אני אוהבת לבחון מה כל משטח יכול להוסיף לחלל, גם כשהטיפול בו עדין מאוד. כך למשל, הקיר שמאחורי הספה קיבל חיפוי גיאומטרי ותאורה משולבת שמדגישה את התלת-מימדיות שלו.

גם בחדר השינה הזוגי ממשיכה אותה תפיסה עיצובית. קיר מחורץ בגוון כהה מוסיף עומק, ובשני צידי המיטה שולבו גופי תאורה דקיקים ששומרים על מראה קליל. חדר הרחצה תוכנן מאחורי מחיצת זכוכית, כך שהוא מרחיב את תחושת המרחב. גם כאן נשמר הקשר לחומרים, לצבעים ולקווים שמופיעים בחלל הציבורי, כך שהמעבר בין חלקי הבית מרגיש טבעי ורציף.

בחדר המשפחה רציתי ליצור אווירה קצת יותר רכה ונינוחה. קיר הטלוויזיה קיבל נגרות בהירה עם חלוקה עדינה ויחידת אחסון שחורה, ורצפת הפישבון שמלווה את הקומה כולה, מוסיפה בו הרבה חום. הווילונות עוטפים את החלונות הגדולים ומרככים את האור, כך שזה מרגיש כמו מקום שבאמת כיף להתכנס בו.

גם בחדרים הנוספים המשכתי עם אותה התייחסות לקירות ולנגרות. הגוונים כאן בהירים ורכים, ועדיין אפשר לראות את אותם קווים נקיים ואת תשומת הלב לפרטים שמופיעה בשאר חלקי הבית.

טיפ מהמעצבת

בפרויקט הזה היה לי חשוב להראות שתכנון לבית של משפחה שומרת מסורת לא צריך להיכנס למשבצת של מראה צפוי וקלישאתי. המסורת נמצאת בדרך שבה הבית מתפקד, במה שחשוב למשפחה ובצרכים שסביבם בנינו את התכנון, בעוד שהשפה העיצובית יכולה להיות מודרנית לגמרי.