במהלך שנות עבודתה התנסתה המעצבת הפנים קארין פדר בפרויקטים מהתחום הפרטי, העסקי והציבורי, ואז הבינה שמה שמעניין אותה בעיקר הוא התחום הפרטי – ליצור לאנשים את בית חלומותיהם. קארין אוהבת לעצב בכל התקציבים, וגם אוהבת להמחיש בפרויקטים שלה שאפשר להוציא תמיד את המקסימום ממה שיש.
חמש עובדות
1. גרה מספר דקות הליכה מהים ליד אחת השמורות טבע הכי יפות בארץ. במשך כל היום הנוף של הים מסביבי וזה ממלא אותי באנרגיות אחרות.
2. נשואה לנועם, אמא לדן-בן 3.4 ועם עוד אחד בדרך.
3. תמיד לוקחת את הפרויקטים שלי ללב, זה חלק ממני לטוב ולרע.
4. אוהבת לבקר במוזיאונים וגלריות לאומנות. כשאני שם אני פתאום נמצאת בעולם אחר, שקט שיש לו זמן משלו, ממש חוויה מדיטטיבית עבורי.
5. מכורה לפסטה בכל צורה שהיא אבל בעיקר לפסטה עגבניות.
ההתחלה
אני בוגרת תואר B.Design, המחלקה לעיצוב פנים, המכון הטכנולוגי חולון HIT. לאחר הלימודים עבדתי במספר משרדי אדריכלים מובילים במשך שנתיים, ובמקביל התחלתי להעשיר את עצמי בקורסים מקצועיים ומעשיים בתחום. את הסטודיו שלי פתחתי רשמית לפני שמונה שנים, התנסיתי בפרויקטים גם מהתחום הפרטי, העסקי והציבורי, ואז הבנתי שמה שמעניין אותי בעיקר זה התחום הפרטי. אני אוהבת ליצור לאנשים בתים בדיוק כמו בחלומות, כאלו שיהיה להם כיף לחזור אליהם בכל יום, ובכל תקציב.
הרגע בו הבנתי שאני רוצה לעצב
גדלתי בבית שאומנות הייתה חלק בלתי נפרד ממנו. אימי ז"ל הייתה ציירת מדופלמת כתחביב, ואחת האהבות המשותפות שלי ושלה הייתה לאסוף "מציאות" ופריטים ישנים שהיינו מוצאות ברחוב, ולהפיח בהם חיים חדשים. עם הרקע הזה, הגעתי לתיכון, ובחרתי ללכת למגמת גרפיקה ואומנות בגימנסיה גן נחום בראשל"צ, שם זכיתי פתאום ליצור ולהתפתח באופן מאוד חופשי מבחינה אומנותית.
כשהגיע הזמן ללימודי תואר, התלבטתי ולא היה לי כיוון לאן אלך ללמוד. אז הלכתי לערב פתוח של המכינה לעיצוב של 6B, וברגע שהסבירו על עיצוב פנים הרגשתי משהו בבטן, ידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות. אחרי המכינה ניגשתי למבחנים והתקבלתי ל-HIT.
ייחוד
אני מאוד מודרניסטית בתפיסה שלי, תמיד אהבתי קונטורים ומשטחי צבע. מאוד מתחברת לאומנות המודרנית של תחילת המאה ה-20 ועד שנות ה-70. עבורי כל התחלה של פרויקט היא חקר אנתרופולוגי. ברגע שאני מרגישה שאני מתחילה להכיר ולהבין את הלקוחות, אז באופן מאוד אינטואיטיבי אני מכניסה גם את עצמי לתוך העיצוב.
מעבר לתכנון ושיפוץ של דירות חדשות, תמיד היה לי פאשן לעיצוב בכל תקציב. זה אומר שגם ממה שיש אפשר להוציא תמיד את המקסימום ולשפר את התחושה של כל אחד מאתנו במרחב שהוא חי. זה מתחיל מריענון של פינה קטנה בבית, חדר בודד ועד לבית שלם. חלק גדול מזה הוא לאמץ ראייה אקולוגית ויצירתית ולנסות לחשוב איך לקחת את מה שיש לנו כבר בבית, ובעזרת כלים יחסית פשוטים, למקסם ולהפוך אותו למשהו אחר לגמרי.
צבעים וחומרים
עולם בלי צבע הוא עולם שמשעמם לחיות בו. אם מסתכלים על הפרויקטים שלי כמכלול, תמיד יהיה איזה חוט מקשר של שימוש בצבע. גם אם מדובר בלקוחות עם טעם מאוד נקי, תמיד אצליח להכניס נגיעות של צבע או שימוש בפאטרן יוצא דופן, משהו שיהפוך את הבית שלהם לייחודי עם אמירה מאוד אישית שהיא רק שלהם צבע תמיד היה חלק מהותי ממני, תמיד הייתי מודעת לרגשות והתחושות שהוא יכול לעורר. בגלל גם שאימי הייתה מומחית בציורים אימפרסיוניסטים, שהמהות שלהם הייתה חקירה של האור, איך הוא נשבר ואיזה צבעוניות הוא מייצר, תמיד היה לי חשוב שהוא יהיה סביבי, בעיצובים שלי, בבגדים שלי. גם בבית שלי המטבח הוא ירוק.
אפשר להגיד שאני מחוברת לכלל החומרים, תמיד מעסיק אותי החיבור ביניהם, מערכת היחסים שנוצרת בין צבעים שעל הקיר, תמונות, ציורים, עץ, בטון, ברזל. אין לי חומר מועדף, אבל יש לי משיכה בעיקר לחומרים טבעיים. מה שחשוב לי זה המכלול והתחושה שבסוף מתקבלת מהשילוב.
פרוייקט החלומות
תמיד רציתי להיות חלק מפרויקט של בנייה ממכולות. יש בזה ערך אקולוגי וגם אתגר בהתמודדות עם תבנית קבועה. כמו שאני אוהבת לשפץ רהיטים ישנים שהשליכו לרחוב ולתת להם שימוש וחיים חדשים, תמיד היה נראה לי מרתק לקחת מוצר כמו מכולה שיצאה מכלל שימוש ולהשתמש בה כתשתית לבנייה.
פיצוח
בתחילת כל פרויקט יש את שלב התכנון. זה שלב שבו אני מאמצת את החשיבה התכנונית והרעיונית, ובעצם עוסקת בלפצח את המבנה. יש דירות שזה לוקח פחות זמן ויש פרויקטים שזה יכול לקחת גם כמה שבועות, תלוי במורכבות המבנה. מהרגע שבו פיצחתי את התכנון הנכון, נשאר להתחיל בעיצוב במקביל לתכנון, שלב אחר שלב. בדרך כלל זה השלב שבו אני מעבירה את התכנית "היבשה" להדמיות תלת-מימד ריאליסטיות, ושם פתאום הפרויקט כבר קורם עור וגידים. פתאום הלקוחות רואים כבר בשלב ממש מוקדם איך הבית הולך להיראות.
השראה
אמא שלי ז"ל היא בהחלט אחת הדמויות הנערצות עליי. דרכה הגיעה אליי ההשראה מאומנים כמו ג'קסון פולוק, מונדריאן, פיקאסו, אנדי וורהול, מרסל דושאן. בעיניי הם אומנים שפרצו דרך ושינו את התודעה וההסתכלות שלנו על העולם.
בעולם העיצוב והאדריכלות, אני מעריצה את זאהה חדיד על תהליכי העבודה המרשימים שלה, מאיורים וציורי שמן סוריאליסטים עד למבנים בעלי צורניות חדשנית. מאוד אוהבת לצד זה את לה קורבוזייה וההקשר שלו לבית כמכונת מגורים. זהו רעיון שתמיד התחברתי אליו ברמה הרוחנית. משפט שלו שאני לוקחת איתי לכל מקום הוא: "הכל מתחיל מהתכנית" – מאמינה שקודם כל הפרקטיקה, שהתכנית תעבוד ותהיה טובה, האסתטיקה תגיע אחר כך.
לא מוותרת על
תאורה מעוצבת. זו הפנינה של כל פרויקט ואחד החלקים האהובים עלי, אני תמיד אומרת שתאורה יכולה להפיל או להקפיץ פרויקט, זה שלב שנדרשת בו הרבה רגישות והרבה ידע וניסיון.
מפרגנת
מאוהבת בפרויקטים של גילי אונגר, אני חושבת שהוא קולוריסט מוכשר ותמיד נהנית לראות את העבודות הלא שגרתיות שלו. זה סגנון וחותמת שלגמרי שמורים לו, והייתי פשוט נהניתי לעמוד, להסתכל ולראות איך הוא יוצר את כל החיבורים המשוגעים והמרתקים שהוא עושה בכל פרויקט.
טיפ
להיות רגישים לחפצים ולפריטים שחשוב ללקוחות לשמר עבור הבית החדש. בסופו של דבר זה הופך את התהליך להרבה יותר אישי ומרגש עבורם, כי עיצוב פנים הוא לא רק תכנון ושילוב בין חומרים, אלא הוא גם צריך לדעת לעבוד בשביל הלקוחות שלוקחים אותנו וסומכים עלינו להוביל את התהליך.
עיצוב: קארין פדר
צילומי אדריכלות: מאור מויאל
צילום תמונת פרופיל: עדן גבאי
לאתר של קארין פדר>>
לעמוד הפייסבוק של קארין>>
לחשבון האינסטגרם של קארין>>