הבית הזה נשען על ניגוד שמלווה אותו לכל אורכו: מצד אחד מסה אדריכלית נוכחת וחומריות כבדה, ומהצד השני קלילות ותנועה של מים, צמחייה ושקיפות. האדריכלים דן והילה ישראלביץ' בחרו לפתוח את המבנה אל החוץ, כך שהשתקפויות המים והטבע חודרים עמוק פנימה ומטשטשים את הגבולות.

דן והילה ממשרד ישראלביץ אדריכלים משתפים: זהו בית פרטי בשטח של כ-600 מ"ר, שתוכנן עבור זוג בשנות החמישים לחייהם וארבעת ילדיהם, על נחלה רחבת ידיים המשתרעת על פני כ-2.5 דונם. כבר בשלבים הראשונים של התכנון היה לנו ברור שהקשר אל הטבע יהיה אחד העקרונות שיובילו את התכנון.
כבר בדרך אל דלת הכניסה מתחיל להיבנות הסיפור האדריכלי. רצף מדורג של קירות בטון חשוף, בריכות השתקפות, מסכי עץ וצמחייה עוטפת מלווים את המבקרים פנימה ויוצרים מעבר הדרגתי מהחוץ לאווירה שקטה, פרטית ואינטימית.

אחד האלמנטים המשמעותיים בתכנון היה יצירת חמישה פטיו, שנפרשים לאורך הבית ומכניסים אליו אור, צמחייה ומים. במקום לרכז את הקשר אל החוץ רק בגינה המרכזית, בחרנו לפזר אותו בין החללים באמצעות גינות פנימיות, חצרות אינטימיות ובריכות השתקפות. כל בריכות המים בפרויקט, מהבריכה המרכזית ועד לבריכות ההשתקפות, בוצעו על ידי פלגים בריכות שחיה. כך כמעט מכל אזור בבית נוצר מפגש ישיר עם הטבע, והוא הופך לחלק מהאדריכלות.


חמשת הפטיו משמשים עבורנו ככלי אדריכלי שמאפשר לאור טבעי, לאוויר, לצמחייה ולמבט החוצה לחדור גם אל האזורים העמוקים יותר של הבית. כך למעשה כשעוברים במסדרון, נכנסים לחדר הרחצה או צועדים לכיוון המטבח, הקשר עם החוץ נשמר כל הזמן.

למרות מימדיו הנדיבים של החלל הציבורי, התחושה בו היא של מרחב אינטימי, המחולק בעדינות באמצעות קירות בטון, פטיו, גינות פנימיות ועמודי פלדה.
כמעט מכל נקודה ניתן לראות את הבריכה, את הגינות, את הפטיו ואת הנוף החקלאי שמסביב, ובאופן הזה המבט אינו נעצר בקירות הבית אלא ממשיך אל המרחב הפתוח.


פלטת החומרים והצבעים נשמרה מצומצמת ומדויקת. גווני שמפניה, ברונזה וחומים חוזרים בריהוט, בעמודי הפלדה ובפרופילי האלומיניום של הוויטרינות. עמודי הפלדה בגוון ברונזה מטאלית ממשיכים גם אל חזיתות החוץ, כך שאותה שפה חומרית מלווה את הבית משני עברי הזכוכית ומחזקת את הרצף בין הפנים לחוץ.


במטבח בחרנו בחזיתות בגוון שמפניה מטאלי, הנמשכות מהרצפה ועד התקרה ומייצרות מעטפת אחידה ושקטה. לצידן שילבנו טרוורטין, זכוכית וברונזה, ואי גדול מחופה פורצלן. היה לנו חשוב שהמטבח יהיה נוכח כחלק מהחלל הציבורי, אך לא יהפוך לאלמנט דומיננטי.
מצד אחד המטבח פונה אל הפטיו המרכזי, ומהעבר השני אל הבריכה והנוף, כך שגם בזמן העבודה במטבח, הטבע נשאר חלק מהתמונה. אחת מחזיתות הנגרות מסתירה מעבר למטבח משני, שבו מתרכזת מרבית הפעילות היומיומית ומאפשרת למטבח המרכזי להישאר מסודר ונקי.

ארון יין שקוף, הממוקם בקצה המטבח ובסמוך לפטיו המרכזי, תוכנן כחלק מהחיבור בין המטבח לבין הגינה הפנימית. השקיפות שלו הופכת את בקבוקי היין לאלמנט קליל שממשיך את משחקי השקיפות והעומק שמלווים את הבית.


גם בחדר הרחצה של סוויטת ההורים המשכנו את אותו עיקרון של חיבור ישיר אל החוץ. ויטרינת זכוכית רחבה פונה אל הצמחייה ומכניסה אותה כמעט אל תוך החלל, לצד שפע של אור טבעי. חיפוי האבן האחיד שעוטף את הרצפה והקירות, ארון הכיור מעץ והברזים בגוון ברונזה שומרים על פלטת החומרים של הבית כולו, בעוד שהזכוכית מאפשרת למבט להמשיך החוצה ולא להיעצר בגבולות חדר הרחצה.


הבריכה הייתה חלק מהתכנון כבר מהסקיצות הראשונות, ומיקמנו אותה כך שתלווה את החלל הציבורי כמעט לכל אורכו ותישאר נוכחת במבט מהסלון, מהמטבח ומאזורי האירוח שבחוץ. היא חופתה באבן טבעית מסוג Guatemala Verde, שהונחה במידות משתנות ומעניקה למים גוון עמוק ולא אחיד, שמשתנה עם האור במהלך היום. את ביצוע הבריכה, כמו גם את יתר בריכות המים בפרויקט, ביצעה חברת פלגים.


המגרש הרחב מאפשר לבית להיפתח כמעט מכל כיוון אל הנוף החקלאי שסביבו. מהמבט מתוך החללים נדמה שהגבול בין הבית, החצר והשדות מיטשטש, והמרחב ממשיך הרבה מעבר לקווי המגרש.



טיפ מהאדריכלים
הטבע הוא האדריכל הגדול מכולם. התפקיד שלנו הוא לא להתחרות בו, אלא לאפשר לו להיכנס פנימה ולהיות חלק מחיי היומיום בבית. כשאדם מסתובב בין החללים ומרגיש שגם בתוך הבית הוא עדיין חלק מהנוף, מבחינתנו האדריכלות מילאה את ייעודה.
אדריכלות ועיצוב: ישראלביץ אדריכלים
צילום: עודד סמדר
עוד על ישראלביץ אדיכלים
ביצוע בריכה: פלגים בריכות שחיה