שיפוץ שהתחיל באילוץ

ואז הגיעה הצפה גדולה בקומת הכניסה, שגרמה לנזק משמעותי וחייבה אותנו להחליף את הפרקט וחלקים נרחבים מהמטבח. מה שהתחיל כאילוץ הפך די מהר להזדמנות לשפץ את הקומה כולה ולבצע כמה שינויים שכבר זמן רב רצינו לעשות. כך, למשל, את הפרקט הישן החלפנו בפרקט עץ תלת-שכבתי בדוגמת פישבון, שעליו חלמתי כבר שנים.

המטבח הוחלף במטבח עץ חדש, כשרק יחידת הארונות הגבוהים נותרה מהמטבח המקורי, ונוספו בו פתרונות אחסון שהיו חסרים לנו קודם. במקביל הוספנו טוחן אשפה ומערכת מים תת-כיורית, שאיפשרה לפנות מהשיש את מתקן המים שתפס מקום יקר.
באזור המטבח בחרתי לרצף דווקא באריחים דמויי בטון שהוזמנו מאיטליה. היה לי חשוב לייצר כאן הפרדה חומרית ברורה: זהו אזור שחשוף יותר למים, כתמים ולכלוך, ולכן העדפתי ריצוף עמיד ופרקטי יותר, שעדיין משתלב היטב עם פרקט העץ בשאר החלל.

בשלב הבא הרחבנו את הקומה השנייה, שבה היו במקור שני חדרי ילדים וחדר רחצה בלבד. החלוקה הזו כבר לא התאימה למשפחה עם ארבעה ילדים גדולים.
במסגרת ההרחבה יצרתי ארבעה חדרי ילדים, חדר משפחה שימושי מאוד וחדר רחצה חדש ומשודרג. עבור הבן הבכור הוספנו גם גרם מדרגות חיצוני שמוביל ישירות לחדרו. כיום הבית משתרע על פני 180 מ"ר, בשתי קומות, וכולל חמישה חדרי שינה. הממ"ד בקומת הכניסה, ששימש בעבר כחדר שינה, הפך לסטודיו שלי ולחלל העבודה היומיומי. כך נוצרה ברורה יותר בין שתי הקומות: לילדים יש קומה משלהם, בעוד ששי ואני מתנהלים רוב הזמן בקומת הכניסה, שבה נמצא גם הסטודיו שלי.

אחרי כמה שנים בבית הזה, כבר ידעתי בדיוק מה חסר בו, מה עובד היטב ואילו איכויות שלו אני רוצה להדגיש. אבל מעבר לכך שהייתי הלקוחה של עצמי, היה כאן גם לקוח נוסף ומשמעותי לא פחות -שי. הוא היה שותף פעיל במיוחד בתכנון המטבח והיה חשוב לשנינו ליצור מרחב תנועה נוח ופתוח יותר, שמאפשר לשניים ואפילו ליותר לעבוד בו ביחד, במיוחד כשהילדים מצטרפים לבישול. גם בתכנון המחודש של החצר היה לשי חלק משמעותי.

הפינה האהובה עליי בבית היא אזור הבישול במטבח, שנפתח אל הגינה ומכניס אותה ממש פנימה. חלון הברזל הבלגי נצבע באותו גוון של הפרגולה שבחוץ, וכך נוצר רצף טבעי בין המטבח לחצר. גם שולחן העץ של בוצ'רס ממשיך את אותה שפה חומרית, עם עץ טבעי ורגלי ברזל במראה גולמי.

אני מאוד אוהבת משרביות, ולכן בחרתי להשאיר את האלמנט הזה גם בתכנון החדש בצורה עדינה יותר. המשרביה הקודמת שהסתירה את פינת העבודה שלי, הוחלפה במשרביה צרה מהרצפה ועד התקרה, שתפקידה כיום הוא להצניע את הכניסה לשירותי האורחים.
פינת העבודה עצמה כבר לא נחוצה, מכיוון שהממ"ד הפך לסטודיו שלי, ובמקומה תכננתי ארון אחסון.

בקומה העליונה בחרתי דווקא בפרקט למינציה ולא בפרקט עץ. מצאתי פרקט של Quick-Step שנראה מאוד טבעי וכמעט כמו עץ אמיתי, והוא נתן את השילוב הנכון בין המראה שרציתי לבין תחזוקה נוחה יותר.

כששברנו את הקיר החיצוני של המקלחת בקומה העליונה, במטרה להרחיב אותה בהתאם לתכנון, התגלה עמוד ברוחב של כ-50 ס"מ. במקור תכננתי להסיר את הקיר וליצור מקלחון רחב עם מחיצת זכוכית, אבל בעקבות הגילוי החלטתי לשנות כיוון. הארכתי את העמוד לכ-90 ס"מ ויצרתי מקלחון פתוח, כך שהקיר עצמו מספק את ההפרדה הנדרשת.