מאיה גל למדה את מלאכת שיפוץ וחידוש הרהיטים מתוך התבוננות באנשי מקצוע, הרבה אהבה לתחום ופרפקציונזם בלתי נשלט.
מאיה מעניקה לרהיטים שהיא משפצת מראה עדכני עם ערך סנטימנטלי ואספני, ועל קולקציית crown16 שיצרה לאחרונה, רק נאמר שהיא בין היפות שפגשנו.

ההתחלה

האומנות והזיקה אליה היו טבועים בי מילדות. כששאלו אותי מה ארצה להיות כשאהיה גדולה, עניתי שאני רוצה להיות מעצבת גרפית. כפי שהבנתם זה ממש רחוק ממני. בסיום שירותי הצבאי, ניגשתי ללימודי מכינה בעיצוב בביה"ס ויטל, שם הבנתי שאני ועיצוב גרפי לא נהיה חברים.
לאחר סיום המכינה, ראיתי מודעה על קורס עיצוב מטבחים, במרכז הבניה. זה קסם לי, והחלטתי לגשת ללמוד עיצוב מטבחים. מאוד אהבתי את הלימודים, ואת התחום, והחלטתי לפתח אותו וללמוד עיצוב פנים. הלימודים היו ביחידה ללימודי חוץ של הטכניון. כבר שם הבנתי, שתחום הבית הוא המקום שלי. כל הזמן הזה בו למדתי, המשכתי לעבוד אצל אבי במשרד כמזכירה, על כל המשתמע מכך. עשיתי קורס בצביעה אומנותית בזמנו, אך כל השנים בעצם לא מימשתי את לימודיי ולא עשיתי איתם דבר. השנים עברו, התחתנתי, לימים נולד ניב. ועד כמה שלא יכולתי לשאת יותר את העבודה במשרד, לא עשיתי דבר ופעלתי מתוך סוג של נוחות.

המפנה

המפנה בחיי הגיע בעקבות הגירושין שעברתי. עזבתי את העבודה אצל אבי, כי הוא ושותפו נפרדו ועברתי לגור לבד עם ניב, הבן שלי. בנקודת זמן זו, הייתי צריכה להתחיל לעשות משהו. חברה זרקה לי רעיון ואמרה לי: תעשי את מה שאת יודעת. הלכתי לשוק הפשפשים, רכשתי מסגרות ישנות, צבעתי אותן בצביעה שלמדתי, וייצרתי לוחות מודעות מיוחדים עם טפטים ובדים שונים, אותם מכרתי לראשונה ביריד יוצרים שנערך בזמנו במושב. מאותו יריד יוצרים הגיעה עבודת הצביעה הראשונה שלי.
לאחר שלב לוחות המודעות, אמרה לי חברה אחרת, שאנשים זורקים בתל אביב הרבה רהיטים ישנים ויפים, ושאולי כדאי לי לאסוף ולצבוע אותם. שם בערך החל סיפור האהבה שלי עם הריהוט הישן. כמו כן, לאחר הגירושין, עבדתי שנתיים בחנות ברשפון, שבה גם רכשתי כמה רהיטים לביתי החדש, וזו הייתה תחילת דרכי בצביעת הרהיטים.
לאט לאט התחלתי לאסוף רהיטים שונים, לצבוע אותם במרפסת, ולערום אותם אצלי בסלון, עד שהכנתי כמות מספקת של פריטים, ועשיתי את המכירה הביתית הראשונה שלי, שהיתה בהחלט הצלחה גדולה.
לאחר שנתיים, כאשר היקף העבודות הפרטיות שלי הלך וגדל, עזבתי את עבודתי בחנות, והמשכתי לעשות בביתי את מה שהכי אהבתי, וגם התפרנסתי מזה.

כשעברתי לגור בביתי הנוכחי, היו כאן דיירים מתחת לבית, ביחידת דיור. אמרתי לעצמי בליבי, שביום שהם יעזבו אני אולי אעשה לי מהיחידה הזו סטודיו. לימים, כאשר הודעתי על עזיבתי את החנות ברשפון, יומיים אחר כך באו הדיירים והודיעו לי שהם עוזבים. עבורי אלו היו סימני דרך שכאלו. כמובן שהגשמתי את חלומי דאז, ועשיתי לי מיחידת הדיור סטודיו וחנות קטנה.

את הרהיטים שיפצתי בתחילה במרפסת, ואחר כך עברתי לחניה המקורה שהיתה בחצר, ולאט לאט זה הפך לסדנת הצביעה שלי. כל פעם סגרתי עוד קצת ועוד קצת, ואספתי עוד רהיטים ועוד רהיטים. ההתמקצעות בתחום נעשתה מהסתכלות על עבודה של אנשי מקצוע אחרים, וגם מרגעי משבר כגון עובד שעזב אותי באמצע עבודות שלא ידעתי לבצע, ופשוט לא היתה לי ברירה, אז ניסיתי לבד וראיתי כי טוב.

רהיטים

האהבה שלי לרהיטים היא ללא גבולות, והיא מתבטאת בפרפקציוניזם שלקוחותיי רק מרוויחים ממנו. אני מפרקת כל רהיט שמגיע אליי עד כמה שניתן. מפרקת פרזול ישן, ברגים, מנקה אותם ומחדשת אותם. לא מתפשרת. מגיעה עד לפרטים הכי קטנים. אם זה לא יהיה לשביעות רצוני אני לא אשחרר את העבודה.

הבית שלי

אני מתגוררת במושב שדה ורבורג, נולדתי כאן. כל משפחתי בעצם גרה במושב, כולל המורחבת (בערך חצי מהמושב קשור איכשהו למשפחתי). אני שוכרת בית על נחלה, והעסק שלי ממוקם מאחורי הבית. האמת שאת מקום המגורים לא בחרתי, נולדתי פה ולא יצאתי מפה, רק עברתי מהבית של ההורים, לבית אחר.

בבית שבו אני גרה הייתי מבלה הרבה, מילדותי עד בגרותי. הוא שייך לחברים של הוריי, שהם בעצם כמו משפחה עבורנו. כאשר נכנסתי לבית, לאחר כמה שוכרים שהיו לפניי, הבית היה ממש מוזנח, ושיפצתי אותו באופן מאסיבי.
בבית ישנם רהיטים שמלווים אותי מגיל 20, שעברו שידרוג, וגם רהיטים וחפצים מבית סבתא וסבא ששופצו, כגון שולחן פינת האוכל שלי, שעליו הייתי אוכלת בילדותי. כמו כן, אוסף הספרים הישנים של סבתי וסבי, שלאחר מותם פשוט לקחתי אליי, על מנת לעשות איתם פינה מיוחדת בביתי. זו בהחלט יצירת אומנות מבחינתי ונתינת במה וכבוד לסבתא וסבא. הספרים הם בשפה הפולנית. ישנים אך יפים יפים.

בויטרינה הצהובה, מוצגים כלים ומיני חפצים מבית סבתא וסבא. בכניסה לבית, קרש גיהוץ ישן, המשמש כקונסולה. וגם יחידת ברזל שהיתה חלודה ועוד שניה נזרקה לפח, אלמלא ראיתי אותה.

המטבח שלי, היה בעבר מטבח בצבע שמנת, ובעזרת הצביעה המחודשת ושימוש בפלטות מארגזי משלוחים, יצרתי מראה תעשייתי ועכשווי.

מרגש

רגע מרגש במיוחד שחוויתי לאחרונה בהיבט העיסקי הינו השקת קולקציית הרהיטים החדשה שלי crown 16, שמהווה עבורי עוד קפיצת מדרגה בתהליך השינוי אותו עברתי, ולכן היא מאוד מרגשת אותי. פירוש השם crown 16 – המספר 16 מסמל את מספר הרהיטים שהיו בקולקציה. את המילה crown בחרתי משום שהקולקציה יצאה מאוד מלכותית, וגם כי לכתר ישנה משמעות עבורי. לקולקציה הזו, אספתי, רכשתי, ליקטתי רהיטים ישנים, שמדברים באותה השפה מבחינת המבנה שלהם.

החלטתי על צבעוניות מאוד מוגבלת שחור-לבן-זהב-מעט עץ. מה שעד כה לא עשיתי. לא עשיתי הגדרות, לא הצבתי גבולות עד לקולקציה הזו. אני חושבת שהקולקציה הזו לימדה אותי שאני יכולה לעשות כל דבר שארצה והשמיים הם הגבול.

ב-crown 16 ישנם שלושה רהיטים שאהובים עליי במיוחד. ראשון הוא הכיסא – כיסא משנות ה-50, שהיה אצלי כמה שנים במחסן וכאשר התהווה רעיון הקולקציה בראשי, ידעתי ישר איך הוא ייראה ושהוא יהיה בהחלט היהלום של הקולקציה.

שניה הינה היחידה הטרפזית – שהיתה בעבר חלק מארון גדול (שנשבר) ששמרתי. היחידה הזו שימשה כיחידת בר במרכז הארון הגדול, ושימרתי אותה, עם המראות בפנים, ועשיתי אותה כיחידה עצמאית עומדת על רגלי ברזל.

שלישית הינה השידה עם זכוכיות הפרחים – קיים פה שימור המקור, שהן הזכוכיות עם עיטורי הפרחים, והמראות בפנים. במקור היחידה היתה על רגלי עץ, אני החלפתי לרגלי ברזל צבועות זהב, מה שעושה אותה עוד יותר ייחודית.

הייתי בוחרת להלביש ברהיטים שלי את…

אולם התצוגה של קסטיאל. חברת קסטיאל הינה חברת הרהיטים היוקרתית בישראל, והייתי רוצה שיראו שגם רהיט ישן עם הראיה הנכונה והטיפול הנכון יכול להיות רהיט טרנדי, עכשווי יוקרתי ומדוייק. ומה שהופך אותו לייחודי אף יותר, היא העובדה שאין עוד אחד כזה. הוא יחיד בסוגו.

אתגרים

חוויתי בדרך אתגרים שקשורים ליכולות המקצועיות שלי. לדוגמא: בעבר לא ידעתי לפרק, לחזק, להדביק רהיטים שהיו זקוקים לכך. או שיחזור חלקים שבורים, ופיסולם מחדש. הגימור של הרהיטים, שעם הזמן הלך והפך בלתי מתפשר אצלי. כל אלו אתגרים קטנים אך גדולים, שלמדתי לבדי, מתוך התבוננות, התנסות וחוסר פחד מהתמודדות עם החומר.

מפרגנת

שגית צידון, בעלת המותג שגיתא בכרכור שהיא גם חברה שלי, בעבר עבדנו יחדיו בחנות רהיטים, ולימים שתינו פנינו לדרך עצמאית בתחום חידוש הרהיטים. שגית עובדת עם בעלה יואב, והם פשוט עושים את מלאכתם מהלב. אנשים אהובים!

טיפ

לא לזרוק רהיטים ופריטים ישנים. רהיט ישן במראה חדש הינו יחיד במינו, מקורי ואישי, על אחת כמה וכמה אם הינו בעל ערך סנטימנטלי. תמיד לחשוב על אוספים שונים, חפצים אישיים אהובים, ופשוט לתת להם במה בבית. זה גורם לתחושת שייכות ועיצוב ייחודי.

חלומות

להמשיך ולגדול, להיות בעלת מותג מוביל בתחום עיצוב הבית והרהיטים, להיות מוכרת כמעצבת רהיטים ייחודית, וגם כמעצבת בתים.

צילומים: קלי בן ציון