מגרש משפחתי גדול באזור השרון, שעליו ניצב שנים רבות בית ישן ונטוש, זכה לאחרונה לחיים חדשים. השטח פוצל לשניים כדי לשרת את המשפחה בשני מישורים: חצי אחד יועד להשקעה עבור האב, והחצי השני הפך לבית קבע עבור הבן ומשפחתו. התוצאה בחלקו של הבן היא מרחב מגורים, שמדבר בשפה אדריכלית עכשווית.
האדריכל רון שפיגל מהמשרד שפיגל אדריכלים משתף: תכננו את הבית סביב רעיון מובהק של קוביות שחודרות זו לזו. הקובייה התחתונה, שקיבלה גוון כהה וגימור דמוי בטון, משמשת כעוגן היציב של המבנה. ממש מעליה מונחת קובייה לבנה וגדולה יותר, הכוללת את אזור המגורים המרכזי. החיבור בין שתי המסות האלו נועד לייצר ניגודיות בין קלילות לכובד ובין בהיר לכהה, לצד פתרון פרקטי חכם: החלק הבולט של הקובייה העליונה מצל על אזור הישיבה החיצוני ומחבר אותו בצורה טבעית לחלל הפנימי.
חזית הבית, הפונה לרחוב ראשי, מקבלת את פני הבאים בדלת פתיחה גבוהה בקו אפס המודגשת בחיפוי גרניט ואריחים מדוקקים. החלל הציבורי שמתגלה מייד בכניסה מתוכנן בצורת ר' פתוחה, שמייצרת חיבור לחצר הפנימית. תכנון הפנים מפריד בעדינות בין הפונקציות: הסלון ממוקם בצלע אחת, ומולו המטבח ופינת האוכל. לצידם משולב אזור שירות עם מזווה המאפשר גישה מהירה אל החניה, במטרה לייצר שגרת מגורים רציפה ונטולת מאמץ.
כלפי חוץ, הבית מציג חזית שקטה וסגורה יחסית עם חלונות ארוכים וצרים ששומרים על פרטיות הדיירים. המגמה הזו מתהפכת לגמרי כשנכנסים פנימה, אל חלל שנפתח בנדיבות אל הגינה.
הפלטה העיצובית נשארת ממוקדת ושקטה, מבוססת על גווני שחור, לבן ואפור. הניגודיות הזו באה לידי ביטוי גם בחומרים: מסגרות כהות על רקע חיפויים בהירים, והפרדה מפלסית שמשלבת בסיס בגימור דמוי בטון בקומה התחתונה ומסה לבנה בקומה שמעליה.
האלמנט הבולט ביותר באזור הציבורי הוא גרם המדרגות, שמתפקד כיצירה פיסולית לכל דבר. המדרגות עשויות ממקשה אחת של פח מכופף, שנראה כאילו נגזר וקופל בתנועה רציפה אחת. כדי לשמור על שקיפות וקלילות, המעקה הקלאסי הוחלף בכבלי מתיחה דקיקים שעולים עד לתקרה. השילוב בין הפח למיתרים הדקים יוצר מראה מרחף ונטול כובד.
הפתחים הגבוהים מכניסים פנימה אור טבעי שפוגש את המבנה הפיסולי של המדרגות. השילוב בין קרני השמש, כבלי המתיחה והמתכת השחורה, מייצר לאורך היום רשת משתנה של צללים גיאומטריים על הקירות הלבנים ועל הרצפה. כך, התנועה של האור הופכת את המדרגות להרבה יותר מאמצעי מעבר בין קומות. הן מכתיבות את השפה, הקצב והאווירה בחלל הציבורי כולו.
בקומת המגורים תוכננה סוויטת ההורים כאזור שקט ומנותק. המבט מתוך החדר מופנה אל צמחייה עשירה שמייצרת הסתרה טבעית, בעוד שחלונות אנכיים וגבוהים ממסגרים את צמרות העצים. לסוויטה צמודה מרפסת פרטית שאינה חשופה לרחוב, ואחד המהלכים המעניינים בה הוא חדר הרחצה שנפתח אל המרפסת לחלוטין ומטשטש את הגבולות כלפי החוץ. באותה קומה, בהפרדה נוחה מהסוויטה, מוקמו חדרי הילדים, חדר המשפחה ואזורי השירות.
היציאה מן הבית מובילה אל חצר שמרוצפת באבן בלוסטון טבעית. הבחירה באבן זו שומרת על הקו האדריכלי הנקי ומעניקה למרחב החיצוני חומריות אותנטית. במרכז החצר ממוקמת הבריכה, פרי תכנון וביצוע של חברת פלגים בהובלת אבנר צדוק. הבריכה תוכננה כחלק אינטגרלי מהנוף, והיא מאובזרת במערכות זרמים מתקדמות, חיפוי קרמיקה מדויק, ומערכת טיהור בטכנולוגיית UV לשמירה אופטימלית על איכות המים.
המאפיין המעניין ביותר של הבריכה הוא מנגנון הרצפה המתרוממת. המערכת מאפשרת להעלות את הקרקעית עד למפלס הריצוף של הגינה, כך שכאשר הבריכה אינה בשימוש, מתקבל משטח חוץ אחיד ורציף. התכנון הזה מאפשר למקסם את שטח החצר ולהתאים אותה לתרחישי אירוח שונים, ללא אובדן של שטחי חוץ.
נקודות המפגש הן אלו שהופכות את הפרויקט הזה למסקרן באמת. זה מתחיל במפגש הבין-דורי על נחלה אחת, וממשיך אל נקודת המפגש החומרית שבין קוביית הבטון המקורקעת למסה הלבנה שמרחפת מעליה. במקום עוד חלל מגורים תבניתי, נוצר כאן בית שיודע להשתנות, ולייצר רגעי עניין דרך חומר ואור.
אדריכלות ועיצוב: שפיגל אדריכלים
צילום: אלעד גונן
עוד על רון שפיגל>>
ביצוע בריכה: פלגים